קסטנר, רוח רפאים

אני מבין ללב נכדתו של ישראל רזה קסטנר המנסה לטהר את שם סבה. מירב מיכאלי נכדה טובה. "יד ושם" האחראי לטקס בכנסת מסייע לה, ובתוך כך מי זוכר את המציל הגדול של יהודי הונגריה הלא הוא יריבו משה קראוס, איש צנוע ונחבא אל הכלים, והדיפלומט השוייצרי קרל לוץ?
לא במקרה הממסד מתעלם מהדוקטורט המעולה של עוד חוקרת צנועה והגונה ד"ר איילה נדיבי, שהוציאה את מחקרה בספר. אבל מי ירצה לזכור את "בית הזכוכית" - מפעלם של קראוס ולוץ ותנועות הנוער - שהציל רבבות יהודים בלי שיתוף פעולה עם אדולף אייכמן ומרעיו.
כנער שוחחתי בשעתו עם אימה של חנה סנש, שמסרה בעדותה בבית המשפט עדות זוועה על יחסו של קסטנר אליה בעת שבתה הצנחנית הייתה עצורה בבודאפשט. גם זכורה עדותו של צנחן אחר שניצל יואל פלגי.
אבל חרף מעשים אלה לא הייתי דן אותו לכף חובה על התנהלותו התמוהה בהונגריה ב-44' וזוועת שקריו כלפי יהודי קלוז' אלמלא אחרי המלחמה - שימו לב, אחרי המלחמה - כתב מכתבי סנגוריה לארבעה מפושעי ה-ס.ס. קורט בכר, ויסליצני, יוטנר וקרומאי, על זה אין כפרה. מזה לא שחרר אותו אפילו אחד מהרכים שבשופטי העליון. זה לב העניין. מעשיו אחרי המלחמה מחשידים את מעשיו במהלכה, לקראת סיומה.
חרפה לכנסת ישראל שמדליקה נר זיכרון לקסטנר ולא לקראוס וללוץ; ולא לשניים שכיהנו בה וחשפו את האמת - הפרקליט המזהיר ולימים שר המשפטים שמואל תמיר והשופט הח"כ בנימין הלוי.

דן מרגלית,
0 תגובות