עתירות יועברו מבג"צ למחוזיים

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה את צו בתי משפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018. הצו נועד להעביר סמכויות שיפוט מנהליות נוספות מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לבתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים. מרבית העתירות שיועברו מכוחו של הצו הן בענייני מנהל האוכלוסין למעט החלטות ממשלה ולמעט עניינים שבסמכות בית הדין לעררים- הכוללים את רוב החלטות רשות האוכלוסין וההגירה לפי חוק הכניסה לישראל וכן לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, ובכלל זה החלטות על הסדרת מעמד של בני זוג ושל ילדים קטינים, אשרות עבודה של עובדים זרים, החלטות מטעמים הומניטריים. בין הנושאים שיועברו: החלטות התאזרחות לפי סע' 5 לחוק האזרחות; החלטות פרטניות לפי חוק מרשם האוכלוסין; החלטות פרטניות לפי חוק השבות – למשל דחיית בקשת שבות של אדם לפי סע' 2 לחוק או כי לא התקיימו התנאים שבחוק. בעניין זה בלבד מתבקשת תקופה של שנה לטובת התארגנות והיערכות. 

להערכת משרד המשפטים היקף העתירות שיעברו מכוח הצו מהווה כרבע מהעתירות המוגשות כיום לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בשנת 2017 הוגשו מעל 600 עתירות בנושאים המצוינים בצו, וזאת מתוך מעל 2400 עתירות שהוגשו בשנת 2017 לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ).

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): בימ"ש העליון יש לו חשיבות גדולה מאוד ואנחנו רוצים שיהיה פנוי לעסוק ברצינות בנושאים המגיעים אליו. יש לפתוח מהלך דו-כיווני מצד אחד להוריד את העומס על-ידי העברת סמכויות ומצד שני להגדיל את מספר השופטים. כך אולי נקבל בימ"ש שיוכל לדון בניחותא. ב-2017 היו 2400 עתירות ולפי הנתונים יועברו כרבע למחוזי.

סלומינסקי התייחס לפסקת ההתגברות ואמר: "שבימ"ש ישפוט והכנסת תחוקק. לא היה צורך בחוק עוקף בג"ץ או בפסקת התגברות אם כל רשות הייתה עושה את מה שהיא אמורה.  כול חוק שהכנסת מחוקקת הוא החוק ובג"ץ צריך להתיישר. פניתי לשופטים מספר פעמים שיעסקו בתחום של השפיטה ולא של החקיקה וישאירו לנו את החקיקה. החל להיות בלבול ולצערי בימ"ש העליון התחיל להיות מחוקק בהרבה תחומים וזה אבסורד. כתוצאה מערבוב התחומים מחוסר ברירה יש צורך בפסקת התגברות כללית ולכל הפחות כרגע בפסקת התגברות בנושא המסתננים".

מנהל מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים עו"ד ענר הלמן: "למהלך הנוכחי חשיבות רבה, זה אחד משני הצווים המשמעותיים בהיקפם שהובאו מאז חקיקת החוק. מדובר על קרוב לרבע מהתיקים. בשאר הנושאים יש מספר בודד של עתירות".

רקע: בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, היה עד לשנת 2000 הערכאה השיפוטית היחידה שקיימה ביקורת שיפוטית על פעולות רשויות השלטון. מתכונת זאת הייתה שריד מתקופת ה"מנדט" שיצרה עומס רב על בית המשפט העליון והכבדה על האזרח המבקש לעתור כנגד החלטת הרשות ויכול לעשות זאת רק בירושלים ואינו זכאי לערעור על ההחלטה. בשנת 2000 נחקק חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, אשר הקים לראשונה מחלקות מנהליות בבתי המשפט המחוזיים, קבע את העקרונות ואת סדרי הדין החלים על הדיונים בפניהן, והוא מהווה חוק מסגרת להעברה מדורגת ומסודרת של סמכויות שיפוט מנהליות מבג"ץ ומבתי המשפט הכלליים אל בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים כפי שנקבע אף בסעיף המטרה בחוק. מאז חקיקת החוק ועד היום הועברו לבתי המשפט המחוזיים סמכויות נרחבות בעניינים מנהליים, כגון הסמכות לדון בעתירות על החלטות בענייני תכנון ובניה, רשויות מקומיות, רישוי עסקים, הסדרת עיסוק, מנהל אוכלוסין, הגנת הסביבה, חינוך ועוד. עם זאת, הערכאה המהווה את ברירת המחדל להגשת עתירה על החלטה של רשות מנהלית היא עדיין בית המשפט העליון.

שי טלמור,
0 תגובות