הצפירה שמעבירה זרם

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נשמע כמידי שנה את הצפירה המצמררת - הצפירה הזאת שמעבירה זרם לא נעים בעמוד השידרה, שמפעילה אין ספור מחשבות, שמזכירה לנו בכל שנה למה ולאן מסוגלים להגיע בני אדם. הסופר היהודי, ששרד את השואה, ק. צטניק אמר "את אושוויץ לא השטן יצר ולא אלוהים, אלא האדם". תהליכים מזעזעים, שהחלו להשתלט על המרחב הציבורי הם שהצליחו להפוך בני אדם לשגרירים של השטן.

יום השואה הוא לא היום להיזכר במצבם העגום של ניצולי השואה בישראל - כל יום הוא יום מתאים לכך ובכל יום אנחנו נדרשים לכך. כישראלים, כנציגי הציבור של מדינת ישראל זה תפקידנו. מדינת ישראל כולה, היא ניצולת שואה וזה היום שלנו להיזכר - שלעולם לא עוד. גם היום, נרדפים יהודים ברחבי העולם, גם היום נרדפים מיעוטים רבים ברחבי העולם והתפקיד שלנו כישראלים, אזרחי המדינה היהודית, הוא תמיד לזכור ואף פעם לא לשכוח שאת מחנות ההשמדה המתועבים הקימו בני אדם והשמידו באמצעותם בני אדם. כפי שאמר ויקטור פראנקל: "האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים, אך הוא גם זה שנכנס אליהם ".

אני לא מאמינה באלוהים, אני לא מאמינה שהוא בחר בנו מכל העמים. אני כן חושבת שנסיבות טרגיות בהיסטוריה בחרו בנו, באחריות שלנו, בתפקידנו כיהודים, להוביל את ערכי השוויון והדמוקרטיה. להלחם בשנאה, בגזענות, בפחד מהאחר. לדעת להתריע לאן שנאה יכולה להגיע. תפקידנו כישראלים הוא לא רק לזכור, אלא גם לתת חיבוק חם לכל מי שנאבק למען הערכים האלה ולהתייצב לצידו. תפקידנו תמיד לדעת לעמוד בגאון כנגד כל מי שמצפצף על אותם הערכים, כל מי שמנסה לטשטש או למחוק אותם.

דם אחינו ומשפחותינו זועק אלינו היום מהאדמה - מזכיר לנו כל מידי שנה, ליום אחד - שלצד המחלוקות והסכסוכים - אנחנו, כולנו, בני אדם. כאלה שמסוגלים להיות אכזריים זה לזה וכאלה שיכולים להיות אנושיים זה לזה. יום אחד בשנה מזכיר לנו שכלן פעם מחדש עלינו לבחור צד בהיסטוריה על מנת שלא יבחרו אותו בשבילנו.

תמר זנדברג,
0 תגובות