סבא רבא הציל יהודים

סבא רבא שלי מרטין זכה להציל יהודים מידי הנאצים.

הוא לחם במלחמת העולם הראשונה ולכן היה מוגן, בזמן שהתחילו לעצור את חבריו. בכל בוקר היה מגיע לתחנת המשטרה בברלין ומשחרר את היהודים שנעצרו בלילה על ידי הגסטאפו. בתחילה הוא הצליח לעשות זאת מכוח היכרותו עם האנשים, ויכולות השכנוע שלו. עם הזמן זה נהיה קשה יותר.

כשהמצב החמיר יהדות ארצות הברית התחילה להעביר כספים כדי לעזור לשחרר את העצורים. הוא ידע שיגיע הרגע שבו גם הוא יהיה על הכוונת, אבל לקח את הסיכון והמשיך. בלילות, ישן במשרד כדי להתחמק מהגסטאפו.

לילה אחד התעוררה סבתא רבא שלי לדפיקות חזקות – הגסטאפו מחפשים את מרטין. היא עמדה מולם בלי להתבלבל ושיקרה בקור רוח: "הוא עזב אותי מזמן, אני עדיין שבורת לב". איך הצליחה לגייס כזה אומץ? עד היום אני מנסה לדמיין את עצמי בנעליה.

כמו סבא מרטין יש רבים. יהודים שסיכנו את עצמם כדי להציל אחרים, שראו את העתיד ועשו הכול כדי לעזור למי שאפשר. ביום השואה הזה אני אחשוב עליהם. אחשוב על קור הרוח, על תעצומות הנפש, על היכולת ברגעי אימה לדעת מה הדבר הנכון לעשות. נקודות אור שמאירות את הדרך גם בתוך הזיכרון הכי חשוך בהיסטוריה שלנו.

רחל עזריה,
0 תגובות