"לצמצם הרבה ממנהגי האבלות"

קיבלתי שאלה מאדם ירא שמים שקנה כרטיסים לקולולם ואשתו העירה לו שהאירוע יוצא בימי הספירה שנהוג בהם שלא לשמוע מוזיקה. ונפשו לשאול הגיעה מה יעשה? הילך אם יחדל? וכדרכי בעניינים שכאלה נתתי לו לפרש צדדי התשובה ואמר לי שיש בקולולם אחדות ואהבה וכו' וכו' והוריתי לו להיתר.
אחר שהשתתף אמר שהיה ערב של התעלות וחיבור לבבות. גם אמר שהרבה דתיים היו בקהל.
ואני שמחתי.
ואפרש לכם שמחתי.
לעניות דעתי הגיעה השעה לצמצם הרבה ממנהגי האבלות החלים בספירת העומר מכמה סיבות. אין למנהגים אלו שורש בתלמוד ואין להם ענף בפוסקים הגדולים הראשונים עד בוא השולחן ערוך. בדור שלפנינו רוב ככל הספרדים ועדות המזרח אנשים יראי שמים היו מתגלחים כרגיל, ואף אצל אחינו האשכנזים יצ"ו שמעתי שהיה כן. הרב חיד"א העיד שכך היה המנהג להתגלח ברוב מלכות טורקיה. רק בדורנו זה הפך הדבר להיות מדד ליראת שמים.
ובכלל, אם נשוב לשורש העניין, לפי הטענה שאבלות זו היא על תלמידי רבי עקיבא שנהרגו, הרי שאנו יודעים שמתו בזמן הניסיון שלהם להקים את המדינה היהודית, ולא עלתה בידם. אנו, כיום, אחר שבעים שנות עצמאות למדינה הצלחנו, ואבלות זו מה עושה?
בנעורי כתבתי מאמר גדול בעניין זה והראיתיו לשני תלמידי חכמים חשובים, ועל אף שהסכימו לדבריי לא הסכינו לקום ולעשות מעשה בביטול חלק מהמנהגים.
ובכל זאת, העם הוא שיקבע את המשך מנהגי האבלות שככל הנראה גם העם קבעם. 
ומנהג ישראל תורה.

באופן אישי אני נוהג כדברי הרדב"ז ואיני מראה כל מנהג אבלות בחודש ניסן כלל. ובחודש אייר אני שב ומתגלח מיום העצמאות והלאה כהודאה ושבח לבורא שזיכני לחיות בדור התקומה והעצמאות.
ושוב, הגיעה השעה לצמצם במנהגי האבלות כהוקרת תודה.

הרב דוד מנחם,
0 תגובות