יזיין אותו - ולא במובן המיני

לקוח שלי רב עם אשתו ועזב את הבית. השאיר אותה עם 2 בנות קטנות. עבר לאימו. חש געגועים לבנות ולאשה. רצה לחזור אבל גאוותו לא נתנה לו מנוח. ביקש מחברו הטוב לגשש, איך מצב רוחה של אשתו, אם גם היא מתגעגעת אליו. החבר הולך חוזר, סוכן כפול, מדווח שהאשה עדיין כועסת, אבל מבטיח שירכך אותה, ישכנע אותה לחזור ללקוח שלי. אחרי 4 חודשים של ריכוך מסיבי, במהלכם היה החבר הטוב מנחם את האשה במיטתה הבודדה, מספר לאשה שבעלה מזיין מהצד, לבעל מספר שאשתו עוד כועסת עליו ולא סולחת, נפגשו הבעל והאשה באקראי, נפלו זה לזרועות רעהו, התוודו על אהבתם וחזרו, לא לפני שהשוו רשמים על החבר הטוב, הסוכן הכפול. הלקוח שלי כעס מאד, שלח סמס מאיים לחברו הרע, שאם עוד פעם יתקרב לאשתו, יזיין אותו - ולא במובן המיני דווקא. החבר הטוב לשעבר, אשר התרגל לחיי מין סוערים וקבועים במיטת אשת חברו הבודדה, סירב לוותר והזמין את הלקוח שלי לדו קרב סכינים. הלקוח שלי הגיע למפגש מצוייד, החבר ירד מהבית אף הוא מצוייד בכלב פיטבול ובסכין מטבח ארוכה המשמשת לחיתוך בשר ולפיגועי טרור. החבר שלח את כלבו לנשוך את הלקוח שלי, אלא שהכלב ראה חתול והעדיף לרדוף אחרי החתול במקום לתקוף את הלקוח, שאז הסתער החבר המנוול על הלקוח שלי מניף לעברו סכין על מנת לשחטו. כך לפחות סיפר לי הלקוח בדיעבד. התפתחה קטטה, במהלכה נדקר החבר הרע ארבע דקירות שטחיות, 2 בחזה ועוד 2 בתחת. הלקוח שלי יצא נקי. בלי אף סריטה. לאחר חקירה מאומצת, הוגש כתב אישום כנגד הלקוח שלי ובקשה לעצור אותו עד תום ההליכים. הסברתי לשופט שהלקוח שלי הוא הקורבן. הוא פשוט יודע לריב טוב יותר, אך בסך הכל התגונן מפני בוגדנותו ותוקפנותו של חברו הטוב. ׳הוא לא מסוכן לציבור׳, טענתי, ׳ובכלל לא רוצה יותר שום קשר לחבר הרע ומתרחק ממנו׳. 
השופט לא התרשם ואמר לי שעדיף שאקרא את התיק לפני שאטען לגופו של ענין ובינתיים ישאר הבחור במעצר. ׳חבל׳, אמרתי לשופט, ׳שישב אצל אימו בדימונה במעצר בית, עוד מעט פסח, חג החירות. שחרר אותו, הנה אימו באולם׳. 
השופט הניד ראשו לשלילה. ׳לא יעזור מר שקלאר, תקרא את התיק קודם נפגש בעוד שבוע׳. 
לפתע נפתחה דלת האולם, נכנס החבר הרע, חבוש בזרועו, רואה את חברו עצור ואותי מתווכח עם השופט. אני מכיר את הבחור, כי גם אותו ייצגתי פעם בעבירות סמים. 
אני אומר לשופט, ׳יראה אדוני איזו הפתעה, אורח חשוב הגיע לאולם, אולי נשמע מה בפיו׳? ואני קורץ לו בקטע של ׳מה שלומך איך אתה מרגיש׳, עושה לו פרצוף עצוב, מפנה את תשומת ליבו לחברו העצור. לא היה צריך יותר מזה, החבר הרע חזר להיות חבר טוב. ׳כבוד השופט, אני ממש מצטער, אני אוהב את הבן אדם הזה, הוא לא אשם, אני יצאתי מניאק בסיפור הזה, הגיע לי מה שקיבלתי אני רוצה לבקש ממנו סליחה׳. השופט הסתכל עליו ושאל ׳אתה לא פוחד ממנו? אם ישתחרר, לא יבוא אליך לגמור את העבודה׳? 
׳לא כבודו, הוא אחלה גבר, אנחנו נעשה סולחה לקראת פסח, תשחרר אותו בבקשה׳. 
ואכן, השופט השתכנע שהבחור כן ואמיתי והורה על שחרורו של הלקוח שלי ובסוף קרץ לי ואמר, ׳תן לו לפחות חצי משכר הטירחה שלך׳..
(לא נתתי)

קובי שקלאר,
0 תגובות