איך להתייחס לתיאורי נשים?

דבריו של הרב יוסף קלנר נגד נשים היו חריגים בכל קנה מידה, אך השאלה העקרונית עדיין עומדת במקומה: כיצד יש להתייחס לכמה מתיאורי נשים בפי חז"ל, שהרב קלנר ציטט, כגון: "נשים דעתן קלה", "אין חכמה לאשה אלא בפלך" או "כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תיפלות"?

התשובה העניינית והחינוכית שיש להשיב היא שתיאורים אלו התייחסו לדמותה של האישה שעמדה לנגד עיניהם של חז"ל באותה תקופה, כשלנשים לא היו מוסדות חינוך ורובן היו חסרות השכלה, ומשום כך אין להם דבר וחצי דבר עם דמותן של נשים כיום, לאחר השינויים המפליגים שחלו במעמד האישה במשך הדורות. אדרבה, הדמויות החריגות שגם עליהן דיברו חז"ל (ברוריה, ילתא ואחרות), הן אלו המהוות מודל למציאות של נשים כיום, שיכולות להתקדם ולהתפתח בכל תחומי החיים, ובלימוד תורה בפרט.

אולם כל עוד מתייחסים לקביעות אלו כמהותניות, הרלוונטיות לנשים באשר הן מאז ועד היום, תוך ניסיונות לרכך או לבטל את הרושם הפוגע בהסברים אפולוגטיים, הרי שיש בכך סכנה, שתמיד יהיה מישהו שישלוף משפטים אלו וישתמש בהם כפשוטם. משום כך, יש לשרש את הרלוונטיות של משפטים אלו לדורנו מן התודעה, ובכך למנוע פגיעה – לא רק בכבודן של נשים כיום, אלא גם בכבודם של חז"ל.

אמנון בזק,
0 תגובות