מאסר לתוקף עובד חינוך

 ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזמו חה"כ מוטי יוגב ונוספים וחה"כ אילת נחמיאס ורבין ונוספים. 

העונש הקבוע בגין עבירת תקיפת עובד ציבור, כשהתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, הוא שלוש שנות מאסר. מוצע להוסיף לעבירה נסיבה מחמירה, ולקבוע שאם הנתקף הוא עובד חינוך, העונש בגין העבירה יהיה חמש שנות מאסר.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "זה נושא כאוב מאוד שיש עליו הסכמה. נכון שעובד חינוך הוא עובד ציבור וכל תקיפת עובד ציבור חמורה מאוד אבל בכל זאת יש להפריד את הנושא של עובד חינוך כי בחלק גדול מהתפקידים אדם מחתים כרטיס והוא עובד ציבור רק בשעות עבודתו. לעומת זאת, איש חינוך צריך לפעול 24 שעות כאיש חינוך וזה השוני בינו לבין מרבית התפקידים. בהתאם לכך, הפגיעה הבאיש חינוך לא מצטמצמת רק לביה"ס וכל פגיעה או ניסיון להשפיע עליו צריכה להיות בדרגה הכי חמורה. זה צריך לבוא לביטוי בהצעת החוק. בנוסף, תקיפת איש חינוך גורמת להשבתה של כל מוסדות החינוך באותה עיר ויש לקחת בחשבון את המשמעויות. חשוב לטפל בתופעה כשהיא קטנה ולצפות פני עתיד ולא לחכות שהיא תגדל. אם לא נשים מכשול בהתחלה התופעה תלך ותתגבר".

חה"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "מערכת החינוך היא השליחות הראשונה והחשובה בישראל. אנשי החינוך עובדים קשה יום יום ומלאכת המחנך לא מסתיימת בכיתה. שני בני מחנכים ועם זה הולכים הביתה. החובה שלנו היא לתת להם את הגב. כל עוד התערבות ההורים היא במשורה זה בסדר וחשוב אבל ברגע שעוברים לאלימות זה קו אדום וצריך לעצור את התופעה ולייצר הרתעה. אנחנו כמערכת המייצגת את הציבור צריכים לייצר נורמות גבוהות יותר של ענישה והרתעה כדי להגן על ההורים".

חה"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "התקשיתי הבוקר להסביר לבני שאני אצביע על הצעת חוק שתגן על המורים שלו כי יש מי שמרביצים להם, מרימים עליהם כיסאות וחושבים שראוי לצעוק עליהם, שחושבים שהמורים עובדים אצלם במובן הגרוע. התחלתי לכבס מילים ומהבן שלי יצא פתאום שאחד מילדי כיתתו, שבה אין אלימות, הרביץ למנהלת המועדונית. הייתי מעדיפה לפעול שלא בחקיקה שהיא כלי משמעותי וקדוש אך כאן הרגשתי שאין ברירה וצריך להעביר מסר מהבית הזה. יש עמדה נחותה וסוג של חוסר אונים המייצג את המקצועות של עובדי החינוך ושל הסגל הרפואי ולכן הנחתי הצעת חוק דומה בנושא".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "אחיותיי מורות וסגנית מנהלת ואני שומעת סיפורי זוועה והתדרדרות לעומת התקופה שילדיי היו במערכת. רואים הורים שמזיזים מורים, מתייחסים אליהם כאל שליחים שלהם שצריכים לתת להם שירותים, ראינו את האלימות של האם שסטרה למורה בבית הספר. זה קורה כל יום והסטירה לא חייבת להיות פיזית, היא גם מילולית. ההורים שלנו תמיד הצדיקו את המורים ונתנו גיבוי, היינו קמים בכניסת מורה ולא היינו מכנים מורה בשמו, למורים היה פחות חשוב להתחבב עלינו ויותר לחנך לדרך ארץ ונימוס. היעדר היחס היום כלפי מורים מתבטא גם ביחס כלפי קשישים ואוכלוסיות נוספות".

חה"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "כמורה ומחנך לשעבר, לצערי הרב מה שמתקנים או משפרים בבית-הספר הורסים הרבה פעמים בבית. הייתי עד לתקיפת מורים, מורה שמושפל בבית-הספר גמור. זה לא עניין של מורים מול תלמידים אלא העיקר הוא להחזיר את הכבוד למורה בבית-הספר. יש ריבוי תלונות כלפי מורים במשטרה על כל אמירה וצריך לתת להם הגנה דרך החוק".

עו"ד אביגיל סון פלדמן ממשרד המשפטים: "העמדה המשפטית שלנו לא מבחינה בין עובדי ציבור שונים בהגנה עליהם ובחומרת הענישה. כל עובד ציבור אמון על אינטרס ציבורי חשוב אך במקרה זה הממשלה החליטה להחמיר בתקיפות מסוג זה". 

עינב לוק מנהלת אגף תכניות סיוע מניעה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך: "בנינו תכנית מוגנות כוללת ארוכת טווח לתלמידים, מורים והורים לסייע במניעת אלימות. התכנית עובדת ב-1000 מוסדות חינוך מדי שנה בכל המגזרים והיא משתנה בתכנים ובדגשים בין בתי הספר על סמך נתוני המיצ"ב. כמו כן תוקם ועדה מחוזית לצורך הטיפול באקלים בית ספרי וכאשר יש אירוע של אלימות המפקח יגיע וילווה את בית הספר. ישראל היא אחת היחידות בעולם שיש לה מסד נתונים מסודר הן דרך המיצ"ב שנותן מידע ארצי וסקר נוסף שמועבר אחת לשנתיים שנותן תמונה על מדדי אלימות בכל המערכת וברמה הבית-ספרית. המגמות מראות ירידה במדדי האלימות ואנחנו רואים יציבות בנתונים. ביחס לאלימות כלפי מורים לא רואים שינויים דרסטיים לאורך השנים אבל כן יש עליה בתחושות, הם חשים יותר מאוימים".

רפ"ק תמיר גינדין מהמשטרה: "73% מתיקי האלימות כלפי עובדי ציבור במוסדות חינוך מבוצעים על-ידי קטינים ופחות על ידי בגירים כאשר 2/3 מתיקי הקטינים נסגרים בשל מדיניות השמה דגש על שיקום. המטרה היא ליצור מנגנון משותף עם שירות המבחן ולא להכתים בכתם פלילי אך יש מקרים חמורים בהם הטיפול מחמיר בשל עבירה חמורה וחוסר שיתוף פעולה מצד הקטין. יש הבדל בין טיפול בקטין בן 12 לקטין בן 17. ביחס לבגירים הנתונים נמוכים ואנחנו מנסים למצות את הדין עם הפוגעים.

 לא בטוח שהחמרה בענישה תוביל להרתעה כי הרעיון הוא ליצור שילוב זרועות בין המשטרה הפרקליטות ובימ" ש. התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום ובימ"ש רואה את התמונה הכוללת וברוב המקרים העונש הנגזר לא מגיע לענישה המקסימלית".

 פרופ' רמי בנבנישתי: "זו תהיה טעות גדולה ללכת בכיוון שאתם הולכים אליו. אין לזה שום הצדקה וישראל היא המובילה באיסוף נתונים שיטתי שמצביע על ירידה באלימות. הכפלה של עונש שנגזר על מעט אנשים לא מוסיפה למוגנות. הסמכות והמעמד של המורה צריכים להתבסס על העבודה החינוכית ולא על הרתעה ועל ענישה פלילית. בנוסף, לא נאמרה מילה על התופעה של פגיעת מורים בתלמידים. הנתונים מראים שבבתי"ס שבהם תלמידים לא מוגנים, גם מורים לא מוגנים. לכן יש מקום לעבודה חינוכית והשקעה פנימה במקום עוד חוק".

עו"ד תמי סלע יועצת משפטית לוועדה: "בהמשך לאמירת חברי הכנסת שאין למהר ולתקן חקיקה עונשית אלא כש"אין מנוס", עולה שאלה לגבי הצדקת ההחמרה בענישה שכן הנתונים שהוצגו מראים מגמת ירידה. כמו כן, היו בשנים האחרונות הצעות להחמרת ענישה ביחס לתקיפת עובדי ציבור נוספים כמו רופאים ומאבטחים שהגיעו לוועדה זו, ובסופו של דבר המחוקק יישר קו עם הגדרה רחבה, לצד קביעת נסיבות מחמירות החלות על כל עובדי הציבור". היא הוסיפה כי "בכל סיטואציה שמוכח שכוונת התוקף הייתה להכשיל את עובד הציבור במילוי תפקידו, הנסיבות המחמירות מתקיימות ולכן כבר היום ניתן להשית 5 שנים מאסר במקרים אלו. בנוסף חשוב לחדד שהתקיפה לא תחשב רק במהלך העבודה אלא גם מחוצה לה כל עוד זה "בהקשר לעבודתו של איש החינוך".

שירי דנון,
0 תגובות