"לתקצב בניית מבני ציבור"

 ועדת הכספים דורשת מהממשלה וממשרד האוצר, להודיע בתוך חודש ימים, אם יש כוונה לתקצב את יישום ההוראות החדשות בנוגע לבניית מבני ציבור בערים, לפיהן יש לגבות לגובה מתוך מגמה לנצל במקסימום את השטח. בדיון שקיימה הוועדה בנושא, התברר שהוספת דומות או בנייה לגובה מלכתחילה מייקרת את עלויות הבנייה והתשתיות ב- 30%, הוצאות נוספות שנופלות על הרשויות המקומיות ו/או על משרדי הממשלה וגופים אחרים שעוסקים בבניית מבני ציבור. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר, כי "לא יתכן שהממשלה מקבלת החלטה ובמקרה הזה, כפי הנראה ההחלטה הנכונה, אבל האוצר פועל בניגוד אליה ובעצמם הופך את החלטת הממשלה לאות מתה".

     יוזם הדיון, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "היתה החלטת ממשלה והמגמה בעקבותיה היא של 'ציפוף' הבנייה, הגדלת האוכלוסייה על אותו תא שטח, כחלק מהניסיון לנצל את הקרקע בצורה טובה ויעילה יותר. כלומר מוקצית פחות קרקע למבני ציבור ובין השאר, כשבונים או מפתחים לצורך הרחבה מבנים קיימים, כגון בתי ספר, יש להוסיף קומות, להוסיף מרפסות או לרווח מסדרונות במקום חצרות וכד'. כלומר, זה גם מגדיל את שטח הבנייה המאושר וגם מגדיל עלויות עקב הצורך לבצע התאמות למבנים שנבנים לגובה. עד היום, בתי ספר נבנו בפריסה על שטח רב, כיום המגמה השתנה וכיום נדרש למשל במקרה של בית ספר, לבנות עוד 200 מ"ר עד 300 מ"ר, שזה תוספת עלויות. משרד החינוך כבר דורש את זה בתכניות הבינוי. באותה החלטת ממשלה – הוחלט שיוקם צוות בראשות הממונה על התקציבים באוצר, על-מנת להיערך לכת תקציבית. ברור לכולם, שראשי רשויות לא יוכלו לעמוד בהוראות האלה, אם לא יוקצה לצורך כך התקציב המתאים".

     ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "הכסף מונח בקופת מנהל מקרקעי ישראל, יש שם גידול בהכנסות של מיליארדי שקלים. שרק האוצר יכול לקחת משם הרבה כסף לנטו משפחה. מדינה שבונה לגובה ומעודדת אני לא מתווכח על זה. מחליטים על-כך אך לא מתקצבים. מסכים לדרישה לסיוע במימון. המקור הזה נועד למימון התוספות הנדרשות".

     מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג: "ברור למה קבינט הדיור החליט על צמצום השימוש בשטחים, במיוחד במרכזי ערים, אך לא עשו את השלב המשלים, לא החליטו על הגדלת התקציבים לצורך בניית מבני ציבור בהתאם למגמת ה'ציפוף'".

     מנהל אגף מיפוי ותכנון במשרד החינוך, גנאדי קמנצקי: "עפ"י החלטת ממשלה נדרשנו להתאים את הנהלים והמדדים שלנו לתדריך החדש וזה מה שעשינו וכבר שנתיים פונים למשרד האוצר בבקשה לתקציבים של בין 100 ל- 200 מיליון שקלים. ככל שבמרכזי ערים יש יותר בינוי או שהן מתפתחות יותר, יש יותר פרויקטים והרשויות שואלות מי יממן את הפער, הפער הוא כ- 30%. מצד חד רוצים לחסוך קרקע, מצד שני מתמרצים לא לחסוך קרקע. למשל גן בשתי קומות אז צריך עוד תשתיות, אולי מעלית וכד' ויש לזה משמעויות תקציביות".

     מנהלת תחום בכירה מוסדות ציבור במשרד השיכון, איריס דוד: "ברגע שבונים לגובה העלויות גדלות. על כל יחידת דיור חדשה שנבנית מעמיסים סכום שנועד לבניית מוסדות ציבור".

     ממונה פרויקטים במנהל התכנון במשרד האוצר, דוד רוטר: "ההחלטה היא חלק מהמתווה שמטרתו עידוד התחדשות עירונית שזה אינטרס של כולם – עירוב שימושים, ציפוף ובנייה לגובה".

     רפרנט חינוך באגף תקציבים במשרד האוצר, דניאל לורברבוים: "ההחלטה אומרת שרק בעוד שנתיים-שלוש יתחילו לבנות כיתות בדרך הזו, אם המצב הוא לא כזה, נכנס את הוועדה המקצועית אצלנו על-מנת להקדים את התקצוב. אני אנסה לזרז את התהליך".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, השיב ללורברבוים: "אומרים כל המשרדים והרשויות שכבר בונים ככה. אם לא יהיה כסף, אז תהיה פה תקלה והחלטת הממשלה תהפוך לאות מתה. וזו גם בעיה כי כבר מתכננים ככה. תחזרו לוועדה עם תשובה בנושא בתוך חודש, שזה כבר בתוך דיוני התקציב. אם ההחלטה תהיה שמתקצבים זה טוב, אם לא, נקיים דיון נוסף ולא נאפשר שהנושא לא יתוקצב". 

שי טלמור,
0 תגובות