סביב סערת הרב קלנר

סביב סערת הרב קלנר והדיונים האינסופיים באיכות המינים, מוצא עצמי מדי פעם מצטער על המרחק בין שני עולמות.

התחנכתי כל שנות נעורי ובגרותי בישיבות ושמעתי אכן הרבה סטראוטיפים שגויים לגמרי על בנות. לשמחתי לא הושפעתי מכך אפילו טיפה, ודווקא מסיבות שאז ראיתי כבעיה.

גדלתי לאהבת תורה ולקיום מצוות אך עם זאת היתה בביתנו טלוויזיה, קולנוע היה הבילוי האהוב עלינו וקראתי ספרים ובלעתי סיפורי הרפתקאות ורומנים. בכל שטף התרבות שספגתי היתה האהבה כמובן המרכיב העיקרי. נספג לי בעצמות שכשאיש אוהב אישה הוא לפני הכל מעריך אותה, עד מאוד מאוד מאוד. התמונה שהוטמעה בי היא האיש הכורע ברך לפני אהובתו כשהוא מגלה לה את לבו, לא כופה עליה או מזלזל בה אלא להיפך, חש שהוא צריך את אישורה ושחסד תעשה איתו אם תיאות לו. מתוך כך נוצרת אהבה עמוקה, מלאת עדינות, אהבה המאריכה ימים (הלא כל האגדות מסתיימות 'הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה'...).

זה איזון מושלם, הטיפוס החזק יחסית, פיזית, נמנע מלהשתמש בכוחו, נזהר מלפעול בכפייה, והצד החלש יחסית פיזית מקבל את הבכורה, ההובלה והשליטה. רק כך יכולה להיווצר אהבה - כשיש איזון. עד היום אני רואה את ההבדל בין זוגות בהם האיש קנאי לגבריותו ולא יכול לוותר על בכורתו הדמיונית, לבין זוגות בהם האיש מכופף קומתו, מוחל על כבודו ומעניק לאשתו את הבכורה. נועץ בה, שואל לדעתה, מתייחס לרצונה, מקדים את צרכיה לצרכיו. שומע את קולה על אף שהוא עדין וקל להתעלם ממנו, מקפיד לוודא שהיא מרוצה ושמחה על אף שקל לצאת עם הטורייה לחצר ולשכוח מתלונותיה.

וכשאני מאזין לרב קלנר ובכלל לתפיסה הנלמדת בישיבות, אני מרגיש שחסד אמיתי עם הבחורים האלה יהיה לקחת את כולם, למשך שנה, למרתון בלתי נגמר של סרטי דיסני בהם יראו כמה שקריים הם הסטראוטיפים וכמה עמוקה, מופלאה וכובשת ואמיתית היא אהבת אמת, עין בעין, לב בלב, רגש אוהב, נשמה בנשמה.

תדהר הירשפלד,
0 תגובות