"עבור בנות הציונות הדתית"

הצילום מתוך הכתבה של יאיר שרקי שחשף את הסיפור בהחדשות

זה קורה כמעט בכל שיחה בפני בנות הציונות הדתית. כשהן שואלות אותי מה הן צריכות לעשות כדי להיות מנהיגות, אני עונה להן את התשובה שבעבר הייתי מהססת אם לומר, אבל עכשיו אני כבר אומרת בבהירות: כדי להיות מנהיגות אתן צריכות לזרוק לפח את כל מה שמלמדים אתכן פה על צניעות. לא צניעות בבגדים. כל השאר. 

רגע של שתיקה, מבוכה, הן מסתכלות על המורות שלהן. אבל בסוף הן ניגשות אלי לדבר איתי בדיוק על זה.

זה לא שאומרים לבנות הדתיות שאסור להן להצליח, שזה לא צנוע, אבל תמיד יש מסר סמוי חזק מנשוא: "זה לא התפקיד האמיתי שלך כאישה, את בטוחה שאת לא רוצה להצליח רק בשביל האגו, את אומנם יכולה אבל עדיף אולי שתפני את השאיפות למקום אחר". מסר סמוי שכולנו מכירות ומזהות ישר: להתעדן, לזוז קצת הצידה, להקטין את עצמנו. קצת. 

זה כאילו שהרב קלנר קלט את השיחות האלו וזה מה שחרפן אותו. שיותר ויותר בנות דתיות כבר לא מוכנות לזוז הצידה, הן פה במלוא הדרן, מסתערות על המטרה הבאה, מתגייסות עובדות, ממנכ"לות, לומדות תורה, מצליחות, יפות וחזקות וחכמות ואמיצות. ואת זה הוא לא צפה. ועם זה הוא לא יודע להתמודד. כמו שכתבה בדיוק מדהים Chen Sror Artzi.

אבל זה גם רגע מעולה עבורנו בנות הציונות הדתית. כי הכעס והזעם שלו מעידים שאנחנו מצליחות. וככל שיצעקו חזק יותר נדע שמצליחות יותר. שזה נגמר. שהרצון שהבנות יפנו את הדרך לא יקרה יותר. אז הם מנסים לומר אמירות קיצוניות יותר, להקטין, לחנך את הבנים שכך צריך להיות. אולי זה ישמר את העולם שהם מכירים. 

אבל אפשר לאמ;לק להם. זה לא.
 

ח"כ רחל עזריה,
0 תגובות