חתימות דיגיטליות יוכרו בחוק

uעדת המדע והטכנולוגיה אישרה לקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק חתימה אלקטרונית במטרה לקדם את המסחר האלקטרוני ואת שירותי הממשלה הניתנים לאזרחים באמצעות האינטרנט. על פי התיקון לחוק, חתימה הנדרשת בחיקוק תתאפשר גם ללא עמידה בדרישות המחמירות של חתימה אלקטרונית מאושרת, והיא תוכר בהתאם לתכליתה גם על ידי חתימות אלקטרונית מאובטחות אחרות.

את הדיון פתח יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "המהפכות הטכנולוגיות שקורות בעולם, מחייבות אותנו בוועדה לשנות את החסמים כפי שקיימים בחוק היום לגבי חתימה אלקטרונית. ככל שבכנסת ובממשלה מקדמים מלחמה בהון השחור וצמצום לשימוש במזומנים, הרי שיותר תשלומים עוברים כבר לדרכים דיגיטליות. בתיקון לחוק מדובר בשינוי דרמטי, ואני משבח את משרד המשפטים שמתוך הבנה שניתן לקיים זיהוי חתימה דיגיטלית בצורה מאובטחת, הם הפתיעו אותנו הפעם ולא הקשו על קידום התיקון אלא להיפך - סללו את הדרך לשינוי החוק שמשפר את המציאות. בחוק יש ראיה עתידית וחשיבה לתת אמות מידה לכל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים". 

חה"כ יוליה מלינובסקי הביעה בדיון את חששה מאישור התיקון לחוק: "עלינו לתת את הדעת ולשאול מהי רמת האבטחה כאשר חתימות אלקטרוניות תהיינה נפוצות וקיים חשש שמישהו יגיע אל מאגר שכזה ויעשה בו שימוש לא ראוי. בנוסף, כנגד כל טענה על חתימה בנייר, יכולים כיום לעשות אימות על ידי גרפולוג שאכן זוהי חתימה אמתית. איזו מהימנות יש לנו לגבי חתימה דיגיטלית?"

עו"ד רעות אופק, ממשרד המשפטים הציגה את התיקון להצעת חוק: "17 שנים אחרי שנחקק חוק חתימה אלקטרונית, מתברר כי יש קושי יישומי ביעילות של החוק לאזרח. ראשית כל, חוק חתימה אלקטרונית קובע כי לדרישת חתימה בחיקוק יש לאפשר חתימה אלקטרונית רק בחתימה מאושרת בלבד וזה קיים רק לבעלי כרטיס חכם שעלותו גבוהה. המציאות לאורך השנים אף הוכיחה שלרוב האזרחים אין את אותו כרטיס. בנוסף, בהרבה מאוד שירותים הניתנים דרך חתימה אלקטרונית, אין בכלל הצדקה לקבוע שיצטרכו דווקא חתימה מאושרת. כשצריך מידע ממשרד ממשלתי, אפשר להסתפק בחתימה אלקטרונית שאינה מצריכה ללכת לגורם שלישי".

במסגרת הצעת חוק חתימה אלקטרונית המחודש, לאחר אישורו הסופי במליאה, תתקיים הפרדה בין תכליות החתימה אימתי יש להידרש לחתימה מאושרת בלבד ואימתי ניתן להסתפק באמצעים אחרים של חתימות אלקטרוניות. נוסח התיקון לחוק אינו קבוע איזו רמת חתימה תידרש לכל דרישת חתימה בחיקוק ואלו יקבעו על ידי היועץ המשפטי של כל נותן שירות ממשלתי. לדברי רעות אופק ממשרד המשפטים, הדוגמאות לחתימות שאחר תיקון החוק יהיו זמינות יותר: "חוזה משכנתא, חוזה כרטיס חיוב, בקשות מקוונות לרשם הירושות, צוואה דיגיטלית, כל הקשור בנסח טאבו: בקשה לרישום משכנתא, בקשה למידע מתוך התיק, שטר מכר, שטר משכנתא, בקשה להערת אזהרה, ועוד. עם העברת התיקון לחוק, בכל אלו הדוגמאות יוכלו הרשויות לפתוח חתימה דיגיטלית שתאפשר לאזרח להגיש את הבקשות באופן מקוון בלי לצאת מהבית".   

לדברי נציגי משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות שנכחו בדיון, החוק המתוקן, יסיר חסמים ויקדם פרויקטים דיגיטליים במשק ובממשלה לאור ההתפתחות הטכנולוגית, אך מאידך גם לא יפגע בצרכן אלא ההיפך. בסעיף 6 להצעת החוק המחודשת לחתימה אלקטרונית נקבע כי הגורם שמבקש להסתמך על החתימה האלקטרונית, עליו יהיה הנטל להוכיח כי אותו צד הוא שחתם על כך.   

טרם ההצבעה לקראת העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת לצורך אישורה הסופי, סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלבאת הדיון: "התיקון לחוק אינו מגרע כלום ממה שהיה עד היום אלא מוסיף פתיחות בנושא החתימות ומעניק שפה אחת לכולם כדי שכל אחד יוכל להתנהל נכון. קיבלנו כאן ממשרד המשפטים תשובות מספקות בהחלט לכך שהחוק רק ייטיב עם הצרכן וישמור שמעתה התקשרויות רבות יוכלו להתבצע אלקטרונית".

שירי דנון,
0 תגובות