התכנית לצפון אינה מתקדמת בקצב הראוי

ביקורת מהקואליציה ומהאופוזיציה על התנהלות המדינה בכל הנוגע להתקדמות וליישום של 'התכנית לצפון' לשנים 2017-2018, למרות התקציבים הגדולים שהוקצו לה.

חברי כנסת בוועדת הכספים דרשו בדיון מיוחד על יישום התכנית, להאריך את פרק הזמן ליישום התכנית גם ל- 2019, נוכח העיכובים בהתקדמות התכנית עד עכשיו. התכנית הכוללת כוללת כ- 100 פרויקטים ותכניות ליישום בחומש: 2017 – 2021, מתוכם 2.8 מיליארד ₪, הם תקציב שיועד לתכניות ליישום בשנים 2017-2018 ועתה, נוכח העיכובים קראו חלק מחברי הכנסת להאריך את פרק הזמן ליישום התכנית המלאה. התכנית כולה היא באחריות של 25 משרדים וגורמים ממשלתיים. חברי הוועדה דורשים לקבל דיווח שוטף מכל המשרדים הנוגעים בדבר, על התקדמות הפרויקטים הנוגעים אליהם.

התכנית הרב שנתית לפיתוח וחיזוק הצפון עפ"י החלטת הממשלה כוללת, בין השאר: עידוד מעבר חברות לצפון עם דגש בתעשייה עתירת ידע, יצירת מקומות תעסוקה נוספים, מתן מענק מוגדל מתוקף חוק עידוד השקעות הון על השקעות שיבוצעו במפעלים קיימים, השקעה במשיכת משקיעים זרים, פיתוח אזורי תעשייה קיימים וחדשים, הקמת חממות של מו"פ ביוטכנולוגיות, פיתוח וחיזוק מערכת החינוך, חיזוק מערכת הבריאות עם דגש על בתי החולים בצפון, פיתוח התשתיות, חיבור מפעלים לרשת ההולכה הארצית של גז טבעי, פיתוח התיירות, מענקים על השקעה במלונות חדשים, הגדלת מכסות הסטודנטים במוסדות אקדמיים בצפון, חיזוק השלטון המקומי באזור ועידוד ההתיישבות ועוד.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "הממשלה קיבלה החלטה לחזק את הגליל שסובל ממחסור בהקצאת משאבים במשך שנים, הכספים אושרו, אך הזמן עובר ודברים לא מתקדמים. במקביל לחוסר ההתקדמות ביישום התכנית, נמשכת תופעת ההגירה השלילית מהצפון. נכון לרגע זה הממשלה נכשלה. מחסור במקומות תעסוקה ראויים, מדברים הרבה אבל בסוף התקציבים לא מגיעים ליעדיהם ולא מנוצלים".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "אין ספק שנעשו הרבה דברים בממשלה הנוכחית לטובת הצפון, ואני רואה את הסכומים שאנחנו מאשרים כאן, אך השאלה החשובה – עד כמה הבנים נשארים בצפון ולא עוברים למרכז? פעם הממשלה נתנה הרבה יותר למען יישוב הבנים ביישובים, היה מענק מקום וגם כל תשתיות הבינוי היו בחינם. אם הילדים צריכים לבנות בתים ולשלם על כל התשתיות כל-כך ביוקר, הם לא יחזרו למקומות האלה. צריך לתת להם תמריץ שיוביל אותם בחזרה ליישובים. ההון האנושי הטוב בורח מהצפון למרכז".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון (הליכוד): "הנגב צומח, פורח ומושקע. התכניות לפיתוח הנגב לא התחילו לפני שנה, אלא בערך לפני שבע שנים. בצפון לפני שנה בלבד, בינואר 2017. אם רק נסמוך על-כך שאושר תקציב ונמתין לא יקרה דבר. כל משרד ממשלתי וכל רשות מקומית צריכים לעשות מעשה בגזרה שלהם ואז גם בגליל יהיה שינוי. אם לא תהיה תעסוקה וחינוך לא יבואו לשם, הראייה צריכה להיות הוליסטית, של כל הגורמים הרלוונטיים ביחד".      

שאשא-ביטון העירה בנושא הבריאות ואמרה, כי "במשרד הבריאות משקיעים בתקציבים לפיתוח מערכת הבריאות בצפון, אך הקופות שולחות מטופלים למקומות מרוחקים. זה דורש התערבות ממשלתית".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "אנחנו רוצים לראות את משרד האוצר עם כל הכספים שהוקצו לצפון מה מהדברים שהיו אמורים להיות מיושמים ב- 2017 אכן החל להתממש ומה לא ולמה? יש הגירה שלילית מהצפון וזה מצביע על פערים בתעסוקה, בבריאות וגם בביטחון. הפערים הללו צריכים להיסגר לטובת תושבי הצפון בתכנית הרב-שנתית וזה חייב להתחיל להתממש כבר עכשיו".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "המצב הכי גרוע שמושקע כסף אך בסוף לא ייראו את התוצאות בשטח. האם באמת הגיעו חברות עסקיות לצפון, האם באמת נקלטו עובדים חדשים אחרי התקציבים הגדולים שהופנו לצורך כך? על משרדי הממשלה לדעת בכל רגע נתון איפה אנחנו עומדים ביחס ליישום התכנית. לא יתכן שתקציבים גדולים יירדו לטמיון ללא תוצאות".

תשובות נציגי משרדי הממשלה שהגיעו לדיון לא סיפקו את חברי הוועד  נציגת משרד האוצר, שירה דלמניק: "אנחנו בשלב של איסוף הנתונים ממשרדי הממשלה. יש נושאים רבים בתכנית הזאת ויש התקדמות מאוד משמעותית".

במהלך הדיון ניכר היה שיש תהליכים שהותנעו אך לא עומדים ביעדים שהוצבו עוד לשנת 2017. בנושא מערכת הבריאות בצפון, התברר שיש פערים גדולים בנושא התקציבים והתקנים של כוח אדם שהיו אמורים להיות מאושרים בפועל לבתי החולים בצפון. לגבי בית החולים פורייה בטבריה התברר שהעסק מתקדם כמתוכנן, אך לגבי בתי החולים בנהריה ובית החולים זיו בצפת, הסתבר שיש עיכובים רבים. בית החולים 'גליל' בנהריה נמצא בגירעון מתמשך, סובל ממחסור בכוח אדם, מחסור חמור ברופאים ובכלל בצוות רפואי, מחסור בתרופות ועוד.

רפרנט תחום תכנון במשרד הבריאות, אורן פרלסמן: "תוספות הבנייה בבית החולים פורייה מתקדמות. לגבי בית החולים בנהריה, בית החולים נמצא בתהליך לסגירת הגירעון גם נושא הטיפולים בחולים הסורים הוסדר. לגבי קיצור תורים פועלים בהגדלת תקציבים".

מנהל בית החולים זיו בצפת, ד"ר סלמאן זרקא: "במאקרו התכנית חיובית אך הביצוע מאוד מאוד איטי. דברים שנראים טוב בירושלים לא נראים טוב בצפון. יש תקנים אך טרם הגיעו לבתי החולים בצפון, יתכן שיש עבודת מטה וכך גם התקציבים ממתינים לסיום עבודת המטה. יש תכנית טובה, אבל בינתיים לא הגיעה אלינו".

גם לגבי תחומים אחרים התברר שאין התקדמות ממשית בכל הנוגע לתכנית; בנושא רשת הולכת הגז למפעלים, עידוד השקעות הון ומעבר של חברות לצפון. לעת עתה, כך עלה בדיון, אין התקדמות ממשית.

ממלא מקום יו"ר ועדת הכספים, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) דרש מכל נציגי משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים "להעביר לוועדת הכספים בתוך שבועיים, פירוט של התכניות הפרטניות שאושרו, התקציבים שהוקצו, מה עוכב ומה הועבר, עבודות שהחלו ובמיוחד, מה נתקע ולעת עתה לא מתקדם". כמו-כן, דרש ממשרד הבריאות "להעביר לוועדת הכספים דיווח רבעוני על תקציבים שמועברים לבתי החולים, הגדלת תקנים ופעולות לקיצור תורים. כמה תקנים הוקצו וכמה בוצעו בפועל". פורר הוסיף: "יש לוודא שהתקציבים במסגרת התכנית לצפון, למערכת הבריאות שם, לא ישמשו בסוף לסגירת גירעונות של קופות החולים, אלא אכן יגיעו לבתי החולים". פורר התייחס בסיכום גם לנושא פיתוח תשתיות שמתעכב ודרש ממשרד התשתיות לדווח לוועדת הכספים, מדוע החיבור של מפעלים לגז טבעי אינו מתקדם" וקרא לאוצר: "להאריך את תוקפה של תת-התכנית שתוכננה ל- 2017-2018 גם ל- 2019 על-מנת להשלים את הפרק הזה מתוך התכנית הכוללת".

 

שירי דנון,
0 תגובות