שקד: לצמצם את החקיקה

   בדיון על תקציב משרד המשפטים, הכולל את מטה המשרד על 35 יחידותיו השונות, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, בוועדת הכספים, קראו חברי הוועדה לשרה שקד ולהנהלת בתי המשפט, "לפעול לקצר הליכים בבתי המשפט. אזרחים סובלים מהימשכות ההליכים בענייניהם". שרת המשפטים, אייל שקד (הבית היהודי) השיבה, כי "מאז נכנסה לתפקיד היא פועלת במרץ על-מנת לייעל את המערכת ובין השאר, דרשה לקבל לידיה אחת לחצי שנה, דיווח שמי פנימי, לפי שופט, לה ולנשיאת בית המשפט העליון, על אורך הזמן של פסקי הדין ועל פסקי דין שמתארכים מעבר לחצי שנה". לדבריה, מאז שנודע על הדו"ח, פרקיי הזמן התקצרו וכיום כמעט שאין פסקי דין שניתנים מעבר לחצי שנה. מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר: "700 שופטים מתמודדים עם 850 אלף תיקים בשנה, מספר חסר תקדים ברמה העולמית". במהלך הדיון הציגו השרה, מנכ"לית משרד המשפטים, מנהל בתי המשפט ומנהל רשות האכיפה והגבייה, את תקציבי המשרד על יחידותיו השונות. סך תקציב משרד המשפטים לשנת 2019 יעמוד על 2.3 מיליארד ₪, 49% ממנו לתשלומי שכר ו- 51% לרכש וצורכי מטה.

     שרת המשפטים שקד הוסיפה במענה לטענות חברי הכנסת, כי "יש עומס עצום על המערכת המשפטית ואנחנו פועלים על-מנת להתמודד עם זה. יחד עם זאת, יש לכך גורמים, כגון עודף חקיקה של הכנסת שגם היא מעמיסה מאוד על המערכת. הייתי מעדיפה שהכנסת תגביר ותהדק את הפיקוח על עבודת הממשלה ותעסוק פחות בחקיקה אינטנסיבית. אחת הבעיות שמקשות על המערכת היא גם מחסור בתקני כוח אדם. הנהלת בתי המשפט הכינה תכנית אסטרטגית לטיוב ההליכים, קיצור משך הזמן של כל תיק, קיצור משך הזמן של סגירת התיק. כל שנה נפתחים עוד 50 אלף תיקים וזו כמות עצומה בכל קנה מידה. לדעתי שופטים צריכים לפסוק הרבה יותר הוצאות, בוודאי כשמדובר בתביעות סרק. מדינת ישראל היא שיאנית במספר עורכי הדין לנפש במאות אחוזים. יש 8 מיליון אזרחים וכ- 63 אלף עורכי דין פעילים. כתוצאה מכך, יש עומס אדיר על המערכת, אבל למרות זאת, בעקבות התכנית האסטרטגית הגענו למצב טוב יותר בהשוואה לעבר".

     מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, הציגה את עיקריי התקציב ואמרה: "המשרד מורכב מ- 35 יחידות שונות שפרוסות ב- 70 מקומות בארץ. סך תקציב 2019 עומד על 2.3 מיליארד ₪. העלייה בשכר קשורה בגידול בתקני כוח האדם, מ- 3,470 ב- 2017 ל- 3,614. בנוסף, עוד 563 מתמחים. כמו-כן, עוד 402 סטודנטים וגמלאים. אנחנו לא סוללים כבישים, לא בונים תשתיות וכד', אלא נותנים שירותים ציבוריים. משרד מוטה כוח אדם, הפרקליטות מספקת שירותים חברתיים. הפרקליטים אינם עובדי מטה, אלא אנשים שנותנים שירותים חברתיים לא פחות מעובדי חינוך או רווחה. העומסים הולכים וגדלים ולכן צריך להקצות כוח אדם בהתאם. תקציב השכר יעמוד ב- 2019 על 1.118 מיליארד ₪ לעומת 1.022 מיליארד ₪ ב- 2018. הפרקליטות היא הגוף הגדול ביותר עם 1,687 עובדים. האפוטרופוס הכללי; 362 עובדים, רשות התאגידים עם 149, רשות הפטנטים 190, האגף לסיוע משפטי 206, מחלקת ייעוץ וחקיקה 226, הסנגוריה הציבורית עם 257 עובדים, מטה המשרד כולל 262 עובדים, הטאבו כולל 284 עובדים ובנוסף עוד 374 עובדים בגופים שונים. המשרד כולל גם את בתי הדין היהודיים, השרעיים ואחרים".

     פלמור הציגה עוד נתונים לגבי התקציב: תקציב הקניות והרכש בכלל של משרד המשפטים ב- 2019 יעמוד על 1.176 מיליארד ש"ח לעומת 1.138 מיליארד ₪ ב- 2018 וזה יכלול: הוצאות על מחשוב, כולל רכש תוכנות, תקציבי תפעול, סיוע וסנגוריה ועוד. ב- 2019 יתווספו עוד 8 תקני שופטים, 2 שופטים לוועדות שחרורים, 2 שופטי בית המשפט הכלכלי בחיפה, עוד שופט מיסים מחוזי אחד, עוד 6 תקני רשמים ועוד.

     מנהלת בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, אמר במענה לטענות חברי ועדת הכספים: "מצד אחד אולי נכון להעלות את דמי הפנייה למערכת המשפט ואת הוצאות המשפט, אך מצד שני צריך לזכור שיש ערך של הנגשת המערכת השיפוטית ולמנוע חסמים מפני האפשרות לפנות אליה. הפער בין המצב בישראל לעולם הוא אדיר. היינו בסיור בפינלנד, שם שופט עוסק ב- 3-4 תיקים בשבוע, בעוד שבישראל 8-10 תיקים ביום! רק בבתי הדין לעבודה יש כ- 60 אלף תיקים מדי שנה. יש המון תיקים שלא היו צריכים להיות בכלל. רק היום דווח לי על פסק דין שניתן על 174 ₪, בתיק בין שתי חברות ביטוח. סה"כ אנחנו מדברים על 850 אלף תיקים בשנה ועוד 3 מיליון בקשות למערכת מצד אזרחים, עורכי דין, חברות וכד'. עם כל זה מתמודדים בסה"כ 700 שופטים. על זה יש להוסיף חקיקה של הכנסת שמעמיסה עוד על המערכת".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) קרא לשרה שקד ולראשי המערכות השונות במשרד המשפטים "להקשות על חברות ביטוח שאצלן הפנייה לבתי המשפט על-מנת לעכב תהליכים היא שיטה. יש להשית עליהן הוצאות משפט גבוהות יותר ולא לקבל כל תיק וכל בקשה. נדרשת חקיקה מפורשת נגד תביעות סרק, אם השופט החליט שזו תביעת סרק כמובן. היום ההוצאות מגוחכות. אז אדם פשוט תובע, כי זה אפשרי ונוח".

     בסיכום הדיון קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, למנהל בתי המשפט, בבקשה שיעביר לוועדה דו"ח מפורט שיכיל את הפרטים הבאים: מה משך הזמן הממוצע בערכאות השונות בהשוואה למה שהיה בעבר, מה פרק הזמן מסיום ההליכים בתיק ועד מתן גזר הדין, כמות התיקים הנפתחת מדי שנה בערכאות השונות ומשך הזמן עד לסיום ההליכים, והשוואה ל- OECD בכל הנוגע למשך הזמן של תיק ממוצע".

שירי דנון,
0 תגובות