היעדר תעסוקת נשים בדואיות

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי המשיכה את המעקב אחר יישום תוכניות החומש לקידום תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב. בדיונים היום הציגו את פועלם בתחום משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך ומשרד הכלכלה. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "המצב הנוכחי בו מרבית הנשים הבדואיות בנגב אינן מועסקות מונע מהן את הזכות הבסיסית להתקיים בכבוד, להתפתח, להיות נשים עצמאיות ולהוביל בתוך המשפחות שלהן, וכן מונע מקור פרנסה חשוב למשפחות. גם המדינה יוצאת נפסדת מהעובדה שיכולותיהן של אותן נשים אינן מיושמות בשטח ותורמות לכלכלת המדינה".

אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים אמרה כי "על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמצא בעלייה פנומנלית וטיפס מ-32.4% בשנת 2016 ל-34.9% ב-2017. ב-2015-2016 היינו בקיפאון ולכן מדובר בבשורה חשובה. באשר לנשים הבדואיות בנגב יש לבצע בחינה ממוקדת. בשנים האחרונות התאמנו את הפעילות במרכזי ריאן (הכוון תעסוקתי לחברה הערבית) להכשרות של נשים ופתחנו בפניהן עולמות חדשים שלא היו קיימים לפני כן ונותנים לנו גמישות כגון הכשרות טכנולוגיות, רפואיות, הכשרה למדריכות חדר כושר, בריאות ועוד. 

מוחמד אבו עשיבה, מנהל תכנית ריאן בדרום ציין כי "בשנה האחרונה אחוז הנשים שפונות למרכזי ריאן עלה מ-40% ל-70% מכלל הפונים. בסה"כ 2,068 נשים קיבלו שירות במרכזים השונים".

בתגובה לנתונים אמרה יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן "קצת קשה לי לעכל את השימוש במונח 'פנומנלי' ביחס לנתונים האלה. אפשר היה להשיג יותר. בהחלט טוב שהקיפאון נפרץ אבל אל לנו לשכוח שהיה יעד של הממשלה לתוכנית החומש הראשונה שלא הושג והשתמשו בו שוב לתוכנית שתסתיים בשנת 2020". באשר לנושא ההכשרות אמרה: "משרד הבריאות אמר כאן לפני שבוע שישנם 15 תקנים לא מאוישים בחברה הבדואית, מספרים לנו על מעונות יום חדשים שעומדים להיפתח ואיש לא בדק האם יש נשים כשירות להפעיל אותם. לפני שמדברים על הכשרות יש צורך לבדוק את הצרכים ולבצע התאמה בין השניים. אין טעם לירות לכל כיוון בלי לדעת לאן רוצים להגיע". 

ח"כ חנין זועבי אמרה "אחוז העוני בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב עומד על מעל 60%. באוכלוסייה כזו לא מתחילים עם קורסי הכשרה שבמקרה הטוב ביותר יפחיתו את העוני ב-5%. כאן יש צורך באסטרטגיה אחרת של בניית אזורי תעשיה, מפעלים ורק אחר כך בהכשרות. הממשלה אישרה רק ב-2016 תכנית ל-15 מפעלים בישובים יהודיים של 14% עוני. שם יודעים לתכנן".

באשר לסוגיית מעונות היום אמר חגי פורגס, מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד הרווחה "אנחנו מודעים למחסור החמור במעונות יום בכל הארץ ובאוכלוסייה הבדואית בנגב בפרט. רק 5% מהילדים ביישובים הבדואיים נמצאים במסגרות מוכרות ומפוקחות אבל אנחנו מקווים שעם הצעדים שמתבצעים היום נגיע ללמעלה מ-10% בהקדם והיעד שלנו לעתיד הוא הרבה יותר. מתוך 108 משפחתונים חדשים שאושרו לפתיחה השנה, 25% משוריינים למגזר הערבי. תשעה מתוכם יפתחו ברהט, על פי בקשת הרשות המקומית. זה מצטרף ל-236 משפחתונים קיימים במגזר הבדואי בנגב. בנוסף, הקצנו תקציבים לבניית 21 מעונות יום חדשים ביישובים הבדואיים. 10 נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים או סיימו בנייה ונמצאים בהליכים לקראת פתיחה. מדובר בתהליכים שיכולים לקחת חודש או מספר חודשים, תלוי בהתקדמות התהליכים הפרוצדורליים וקבלת האישורים הנדרשים". 

בתגובה ביקשה יו"ר הוועדה לקבל מידע מפורט אודות מעונות היום הנמצאים בהליכי בנייה ופתיחה. כמו כן התייחסה לפתיחת המעונות החדשים ברהט בלבד ואמרה כי "אם יש מחסור במקומות אחרים לא מחכים שהרשות המקומית תבוא ותבקש. העיקרון שהקודם זוכה יפעל תמיד לטובת החזקים. האזרחים לא צריכים לסבול כי הרשות המקומית שלהם מוחלשת בשל שנים של אפליה".

על פי נתונים שהציג בדיון מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שיעור התעסוקה בקרב נשים בדואיות משכילות בגילאי 25-34 עומד על 86%, אל מול 10% בלבד בקרב הנשים שאינן משכילות בטווח גילאים זה. עוד הוצג כי שיעור הנשים האקדמאיות בחברה הבדואית בגילאי 30-33 עומד על 16%, לעומת 7% בלבד בקרב הגברים.

לשאלת יו"ר הוועדה אודות ביטול מעורבות משרד החינוך בפעילות לחינוך למבוגרים באוכלוסייה הבדואית הסביר ד"ר מוחמד אלהיב, הממונה על החינוך הבדואי במשרד החינוך כי פעילות המשרד בתחום הופסקה לדרישת משרד האוצר. חברי הכנסת שנכחו בדיון התרעמו על כך שעל אף שהנושא הוצא מסמכותו של משרד החינוך, אף משרד אחר לא קיבל עליו אחריות. ח"כ תומא סלימאן דרשה ממשרד החקלאות, האחראי על תכנית החומש להקצות תקציב ייעודי ולהחזיר את פעילות החינוך למבוגרים "תחת כל מטריה שתיבחר". בנוסף, דרשה ממשרד החינוך להעביר לוועדה פילוח מגדרי אודות החינוך במגזר הבדואי, לרבות אחוזי נשירה.

הדר וינטר גולן ממשרד הכלכלה סקרה את הישגי תוכנית החומש הראשונה בחברה הבדואית ואמרה כי בחמש השנים האחרונות נוספו 640 משרות חדשות לחברה הבדואית, מתוכן כשליש לנשים, כתוצאה ממסלול שמתמרץ מעסיקים להעסיק אוכלוסיות מסוימות על ידי סבסוד שכר פוחת למשך 30 חודשים. הסבסוד ההתחלתי לגברים בדואים עומד על  35% ולנשים 37.5%, הגבוה ביותר המוצע כיום על ידי המשרדעוד הסבירה כיבמסגרת תוכנית החומש החדשה מצפה המשרד ליצירה של כ-2,600 מקומות עבודה חדשים לאוכלוסייה הבדואית, זאת לצד מסגרות עקיפות נוספות שיתמכו בכ-2,000 עובדים נוספים. באשר להקמת אזורי תעשייה בסמוך ליישובים הבדואיים הסבירה כי "במסגרת ההחלטה הקודמת טיפלנו בחמישה אזורי תעשייה באזורים אלה, חלקם קודמו יותר וחלקם פחות. כל התקציבים של התכנית הקודמת נוצלו ונדרשים עוד תקציבים רבים כדי להמשיך את הפיתוח". יריב מן, מנהל אגף בכיר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית בנגב במשרד החקלאות אמר בהקשר זה כי "קצב הפיתוח של אזורי התעשייה היה איטי יותר מהמתוכנן, בין היתר בגלל שזה נעשה בדיאלוג עם הרשויות והתושבים כדי להפחית את החששות. לא תמיד רוצים אזור תעשייה ביישוב, אבל יש כוונה ברורה ונעשים מאמצים אמתיים לחזק ולפתח את אזורי התעשייה והמנופים הכלכליים ביישובים, לגברים ונשים כאחד".

בסיכום הדיון הביעה יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן דאגה מהעובדה שהנושא של תעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב אינו מצוין במפורש בהחלטת הממשלה המהווה בסיס לתכנית החומש ואמרה "בתכנית הקודמת הנושא צוין ספציפית כמטרה והיא עדיין לא הגיעה ליעדיה. הפעם אני חוששת שהמצב יהיה קשה עוד יותר שכן המטרה הזו לא נקבעה באופן ברור וזה בא לידי ביטוי בתכניות המשרדים שהוצגו כאן ולא מציינות יעדים ברורים לשילוב נשים בדואיות בנגב בתעסוקה. אני מקווה שהדבר ישתנה לאור הדיונים שאנחנו מנהלים כאן".

שירי דנון,
0 תגובות