מייעלים את המכס

  מתוך כוונה לתרום להוזלת יוקר המחייה, החלה ועדת הכספים, לעבוד על הצעת חוק שתכליתה לייעל ולפשט את מערכת סחר החוץ של ישראל ע"י הטמעת מערכת מחשוב במכס, מערכת בעלת ממשקים לכל משרדי הממשלה, הרגולטורים והגופים השלטוניים במדינה. המערכת תאפשר בדיקה מקדימה של הטובין עוד בטרם הגעתם לישראל וקיצור ההליכים לשחרור סחורות כבר בכל אחת מדרכיי היבוא, בים, ביבשה ובאוויר, תוך שהיא תייתר את הצורך בפרקי זמן של אחסון בנמלים ובחברות שינוע וכד'. עוד כוללת הצעת החוק שינויים בהתנהלות המכס בנוגע להפרות של הוראות פקודת המכס ובמקום פתיחה בהליכים פליליים המכס יעבור לשימוש נרחב יותר באכיפה מנהלית, קרי הטלת עיצומים בגבהים שונים. מדובר בהצעת חוק ממשלתית גדולה ומורכבת שהוגשה ע"י רשות המיסים והעבודה עליה צפויה להימשך מספר דיונים.

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על הצעת החוק ואמר ש"היא תהפוך את חוק המכס בישראל לחוק מודרני, כזה שיהיה תואם לחוקי המכס במדינות המפותחות. יש בהצעת החוק הזו פוטנציאל גדול להוזלת תהליכי הייבוא ועקב כך הוזלת יוקר המחייה, בשורה חשובה לאזרחי ישראל. יחד עם זאת, נוכח העובדה שמדובר בהכנסת מערכת מחשובית שתרכז היקפי מידע עצומים לרבות מידע פרטי חסוי של יבואנים והקשורים אליהם, ועדת הכספים תוודא במהלך העבודה על סעיפי החוק, שלא תהיה פגיעה בפרטיות של אנשים".

     במהלך העבודה על סעיפי החוק הראשונים היום, קרא גפני לאנשי המכס, לפעול כבר בחקיקה להגדרת פרקיי זמן אפילו קצרים יותר מאלו שמופיעים בנוסח המקורי, בכל הנוגע לבדיקת טובין ומטענים על-גבי אוניות שעושות דרכן לישראל, על-מנת לוודא שאכן ניתן יהיה לשחרר סחורות מוקדם ככל הניתן עם הגעתן לנמלים.

     בנושא מתן סמכות לאכיפה מנהלית לרשויות המכס, אמר גפני, ש"יש יתרון במעבר גם לאכיפה מנהלית ולא להישאר עם משטר של אכיפה פלילית בלבד" וציין ש"הדבר עובד יפה עם הסמכות הזו שהענקנו כאן בוועדה לרשות ניירות ערך. מצד שני, החיסרון הוא בכך שהאצבע קלה על ההדק באכיפה מנהלית, כי על עבירות פליליות לא הולכים מהר להליכי אכיפה ואילו עם אכיפה מנהלית עשויים לפנות מהר להליכי אכיפה. יש לוודא שהשימוש בכלי הזה יהיה מושכל, בדיוק כפי שהדבר נעשה ברשות ניירות ערך".

     ראש מנהל המכס ברשות המיסים, אבי ארדיטי, הסביר את הרקע והתכלית של הצעת החוק: "עיקר הצעת החוק במעבר למערכת רישומית ממוחשבת וייעול תהליכי הייבוא, תוך קיום ממשקים ממוחשבים עם כל הרשויות השלטוניות. בנוסף, בעניין הוספת האפשרות לאכיפה מנהלית; בעולם המכס אנחנו פותחים מדי שנה כ- 20 אלף תיקים פליליים. דווקא בגלל שחשבנו שלא כל דבר צריך ללכת לכיוון הפלילי משכנו לכיוון של אכיפה מנהלית. ישבנו עם כל הלשכות, איגוד לשכות המסחר, לשכת רואי החשבון וכד' כדי לייצר מנגנון נכון".

     ארדיטי הוסיף: "פקודת המכס נבנתה טלאי על טלאי לאורך שנים, וניצלנו את העובדה שיש מערכת מחשוב חדשה על-מנת לעדכן אותה ולהפוך אותה באמצעות החקיקה הזאת למודרנית ויעילה יותר. מכס ישראל שונה במהותו משאר המכסים בעולם. אנחנו לא נמצאים בשוויץ אלא בסביבה ביטחונית לא פשוטה והנושא הביטחוני מוטל גם על המכס; אכיפה גם של חוקיות היבוא עבור משרדי הממשלה ורגולטורים שונים; משרד התקשורת, הבריאות ואחרים, כל רגולטור והרגולציה הפנימית שלו. המכס אמור לאכוף את זה וכדי לבצע אכיפה יעילה, יש לנו מערכת ניהול סיכונים מתקדמת ומבוססת על הרבה מאוד מידע שאנחנו מלקטים מהרבה מקורות והרעיון למצוא האיזון הנכון בין כלכלה מתפתחת לבין השמירה על הביטחון וחוקיות היבוא, שלא ייכנסו דברים שאנחנו לא רוצים שייכנסו. ככל שיש לנו יותר מידע אני יכול להתמקד בבעיות ולשחרר את כל הטובין שלא מזהה כמסוכנים עבורי".      "המערכת החדשה" אמר ארדיטי, "היא מערכת ללא נייר, קדמה טכנולוגית כמו בעולם עם ממשק לכל גורמי הסחר והממשלה, לשכות המסחר, סוכני המכס, מסופים, חברות ספנות, נמלים וכל מי שיש לו נגיעה לסחר חוץ של ישראל. זו מערכת המחשוב הגדולה ביותר במ"י, כי מסועפת מאוד ותלויה בהמון ממשקים. למשרד התחבורה המערכות שלו ולשאר משרדי הממשלה וכד'. הגדולה של בממשק עם שאר כל משרדי הממשלה והרעיון לייעל השירות לאזרח. אנחנו יודעים להגיב מהר יותר ויעיל יותר ואז פחות עלויות אחסנה וכד'".

     עוד הסביר, כי "במערכת החדשה מופיע לי שם הספק בחו"ל, למשל אם הוא מבריסל, מערכת ניהול הסיכונים שלי יודעת לזהות ש- X בבריסל יש לו קשר לגורם ביטחוני כזה או אחר, למשל האינטרפול. את המידע הזה המערכת יודעת לעשות לו את החיבורים הרלוונטיים. למשל פרטים כמו טלפונים, שם הספק, דוגמאות מקטלוג, קיום אי אילו בעיות חוקיות כאלו ואחרות וכד'. הצעת החוק יוצרת מתווה שיחסוך הרבה זמן, דבר טוב לכל הגורמים ויהפוך אותנו להרבה יותר ממוקדים. המערכת הופעלה מיוני 2017. החובה הלוגית של השידור היתה קיימת גם בעבר. קהיליית הסחר התכוננה והשקיעה הרבה מאוד כסף על-מנת להתאים עצמה למערכת הזו ולכן חשוב לקדם את זה מהר. כל התמהמהות יש לה משמעויות כספיות. מחקרים בעולם מדברים על-כך שהמערכת חוסכת למשק מיליארדים. תחסוך מיליארדים אך בעיקר תספק לנו את כל המידע, נותן לנו הכלים להיות יותר ממוקדים ויכולים לוותר על הבידוק במי שלא צריך להתמקד".    ארדיטי עדכן את הוועדה, ש"המערכת המחשובית כבר עלתה לאוויר והחלה לפעול, אך שכל עוד שהצעת החוק הנוכחית לא מאושרת, ניתן ליבואנים להגיש מסמכים בדרכים הקיימות עד היום".

     ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "הצעת החוק הזו עושה היסטוריה במקום שהרבה מאוד שנים לא היתה הקידמה הזו. החוק הזה צפוי להביא את המכס למקום מאוד ראוי. אזרחים לא מכירים את המשמעויות שיש לזה, אבל אין ספק שהן מרחיקות לכת מאוד לטובת היבואנים ולטובת האזרחים. כולי תקווה, שמצד אחד נצליח לגבות מס אמת ומצד שני, נקל בביורוקרטיה על אזרחי ישראל שרוצים לייבא דברים ארצה בתהליכים פשוטים וקצרים".

     יו"ר ארגון סוכני המכס, אמיר שני: "אני מייצג סקטור של 6,000 עובדים. אנחנו מברכים על העלייה לאוויר של המערכת. אם היינו מעכבים אפילו בשעה אחת את העלייה לאוויר, הנזקים לשוק הפרטי היו גדולים מאוד. אני מברך על-כך. היתרון מבחינת היבואנים, שיכולים לשחרר טובין עוד כשהם על המטוס ועל האונייה, מה שבמערכת הישנה לא יכולתי ולכן יכול לצמצם תשלומים לכל המסגרות כמו הנמל, חברות אחזקה ושינוע וכד'. וזו גולת הכותרת מבחינת הציבור. הגענו להבנות עם רשות המיסים גם לגבי העיצומים הכספיים. טכנית יש כמה עניינים שעוד נצטרך ללבן במסגרת הדיונים על החוק. אנחנו חושבים שיש אי הבנה כי על כל עיצום כספי יש חובה לפרסם ברשומות את העיצום. יש 3 מיליון טרנזקציות במדינת ישראל, כלומר כל יום נראה באינטרנט אלפי רשומות ואנחנו מדברים על טעויות טכניות קטנות, לפעמים מדובר בסכומים של 100 ₪, 50 ₪, טעות טכנית של אות או מספר שכתוצאה מזה יש משהו. זה משהו שאי אפשר יהיה לעמוד בו".

     בסיכום הודיע יו"ר ועדת הכספים גפני: "נטפל במה שצריך בעבודה על סעיפי החוק. הצעת החוק הזו מבורכת ותקדם את המכס למקום מודרני יותר. ועדת הכספים תדאג לאיזונים הנכונים היכן שהדבר יידרש".

שי טלמור,
0 תגובות