נדחה המועד להסדרת חובות עבר

בתום ישיבה בנוגע לחובות עבר של עסקים רבים בגין אי תשלום מס על העסקת מבקשי מקלט עקב אי בהירויות בנושא מצד רשות המיסים, בוועדת הכספים, הצהירו נציגי רשות המיסים, שהם דוחים בחודשיים את המועד האחרון להסדרת החובות. מחר, 31.1, מסתיים המועד הקודם שנקבע להסדרת החובות ובדיון היום התברר שעדיין אלפי עסקים טרם הגיעו להסכמות עם רשות המיסים או להסדר כלשהו בנוגע לחובותיהם. מדובר בסאגה שנמשכת כבר חודשים ארוכים, לאחר שרשות המיסים הוציאה שומות גדולות במיוחד לאלפי עסקים וחברות, לפיהן עליהם לשלם רטרואקטיבית 6 שנים לאחור, בגין השנים 2011 – 2017, את מס המעסיקים על העסקת מבקשי מקלט. השומות כוללות את תשלומי הקרן ותשלומי ריביות ופיגורים ובמקרים רבים מאוד הגיעו לסכומים של כמה מיליוני שלקים, לעיתים עשרות מיליוני שקלים במקרים של רשתות בתי מלון וכד', סכומים שאם עסקים רבים יאלצו לשלם, הדבר יוביל לסגירתם. הדיון הקודם בנושא: 22.11.17.

מקור הבעיה, באי בהירות בנוגע לחבות במס הזה לאורך השנים. נציגי ענפי העסקים השונים ובעלי עסקים שבו וטענו היום בוועדה, כמו בפעמים קודמות, כי חוסר הבהירות של רשות המיסים הוא שהוביל למצב הזה וכי עתה, יש להגיע להסדר אפשרי, או לבטל לחלוטין את השומות הרטרואקטיביות. מנגד, נציגי רשות המיסים טענו שייצאו הבהרות וכי היה על העסקים לשלם את המס. בדיון עלה, כי לא מעט חברות ניקיון ואחזקה שהעסיקו מבקשי מקלט זכו במכרזים של משרדי ממשלה, לרבות של הכנסת ושל רשות המיסים עצמה, וכי לא נדרשו לשלם את המס. חברי הכנסת דרשו הבהרות בנושא מנציגי רשות המיסים וגם הבהרות בעניין ממשרד המשפטים, האם הדבר לא יוצר מצב שבו לא ניתן יהיה לתבוע את תשלום המס הרטרואקטיבי.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): קרא לנציגי הממשלה השונים: "לא לכרוך את העניין בסוגיית גירוש הפליטים או מהגרי עבודה. זו סוגיה אחרת לחלוטין. מה שעומד על הפרק כעת, זה עתידם של מאות ואלפי עסקים".       

ח"כ מירב בן ארי (כולנו): "צריך לקחת בחשבון שלא מדובר כאן רק במסעדות או בעסקים קטנים. גם עסקים גדולים כמו רשת פתאל שהגיעו לחובות של עשרות מיליוני שקלים וזה יכול להביא לקריסה שלהם. חייבים להגיע להליך הסדרה הרבה יותר רחב ומעמיק ממה שרשות המיסים הציעה עד כה. פריסה ל- 36 תשלומים זה בדיחה. לא זה מה שיציל את העסקים שבבת אחת נדרשים לשלם מיליוני שקלים".

ח"כ נורית קורן (הליכוד): "נושא מאוד חשוב, הייתי 10 שנים עצמאית, ולפעמים לא ברור לך מה מס הכנסה ידרוש ממך וזה לוט בערפל ואז מסתיימת שנת המס ואז אתה צריך לצרף שנה קודמת ולשלם. ישבתי עם חברות אחזקה וחברות ניקיון ואמרו שהמס הזה לא היה ברור, ואם היו יודעים היו מתמחרים מכרזים יותר גבוה. כשאני שומעת שמעסיק צריך לשלם 2.5 מיליון ₪, עסק קטן, אומרים אני אסגור את העסק".

מנכ"ל ארגון חברות הניקיון, עדי מרוז: "רשות המיסים לא עצרה לרגע, ומחר מסתיים המבצע עליו הודיעו. כל יום נסגרים עסקים, חברות ניקיון ואחזקה. מי שלא ישלם עד מחר יפתחו נגדו בהליכים והתוצאות יהיו קשות אף יותר".    

נציג הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, איתמר גזלה: "הסוכנות מתנגדת להחלה רטרואקטיבית על ענף המסעדות ועל כל שאר הענפים. ברור שדבר כזה יפיל את העסקים".

יו"ר ארגון חברות הניקיון, אילן שמעוני: "אלפי עובדים ישראלים צפויים לאבד את מקום עבודתם בעקבות גבייה רטרואקטיבית של היטל מס ושומות מס בהיקף של 500 מיליון ₪  בענף הניקיון לפחות 75% אחוז מהחברות הניקיון יפגעו. מדובר על מכת מוות וחדלות פירעון של עשרות חברות ניקיון שתגרום לפיטור המוני של עובדים ישראלים. בענף שבו אחוז הרווחיות בו הוא של ספרה בודדת אין יכולת לשלם קדימה עבור היטל שלא היה ידוע ולא נגבה מהלקוחות. עשרות חברות ניקיון כבר הודיעו שבאם יוטלו היטלי מס רטרואקטיביים בסכומי עתק אסטרונומים הם יכריזו על חדלות פירעון ויפטרו אלפי עובדים ישראלים. כאוס של עובדים ללא פרנסה זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה"

נציג מחלקת חקיקה במשרד המשפטים, שי סומך: "החשב הכללי הוציא הנחיות בנושא ומשפטית, ברור שהיה ידוע שאת המס הזה יש לשלם".      

יו"ר הוועדה גפני השיב לו: "אני אשיג לך מכתבים של מעסיקים, חברות קבלן, שזכו במכרזים של משרדי הממשלה והעסיקו עובדים זרים ולא גבו מהם את המס. אותו דבר עם רשויות מקומיות".

מנהל חברת אחזקה וניקיון, אברהם סאיידלייב: "השתתפתי במכרזים של המדינה, כולל הכנסת וכולל רשות המיסים ואף אחד לא דרש ממני בזמן אמת את תשלום המס. דורשים ממני עכשיו עכשיו תשלום רטרואקטיבי של 5.5 מיליון ₪ אחרי 6 שנים. זה גזר דין מוות לי ולמשפחתי ולכל העובדים שלי. רק הקרן עומדת על 3.5 מיליןן שקלים וזה קפץ ל- 5.5 מיליון. פקיד השומה אומר לי בנדיבות תשים 3 מיליון ונסגור. אבל מאיפה אביא את זה, זה כסף שאין לי??!".

משנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון: "העברנו ב- 2011 נייר בור שצריך להעביר את התשלום על עובדים זרים".         

גפני: "אתם העסקתם עובדים זרים ולא שילמתם את ההיטל".      

סביון: "אנחנו גובים את ההיטל מהרגע שהחקיקה קיימת והיו הרבה מעסיקים ששילמו, בסך מיליארד שקלים, כי הרבה מעסיקים הבינו שזו החובה. לגבי אחרים, היו מעסיקים שאולי סמכו על כל מיני חוות דעת ולקחו על עצמם לא לשלם ואולי תימחרו עצמם בחסר, הבהרנו חד-משמעית שצריך לשלם את סכומיי ההיטל. מבינים את הקושי ואת הפרשי המס ומצטבר לסכומים גדולים הסכמנו לפריסה של 36 חודשים. איפשרנו לכל מי שמגיע איתנו להסדר להוסיף פיסקה שאם תתקבל החלטה בבית המשפט העליון שתהפוך את ההחלטה נכבד ההחלטה ונחזיר כספים. בעקבות הפרסום לגבי ההסדרים – זה גביית המיסים של המדינה שבית המחוקקים הזה עשה. יש לנו 60 עסקים לא קטנים שלקראת חתימה על ההסדר הזה. אף אחד לא אוהב לשלם לא אלפים, לא עשרות אלפים ובוודאי שלא מיליונים".      

לבסוף, נעתרה סביון לבקשת יו"ר ועדת הכספים גפני ושאר חברי הוועדה, לדחייה של חודשיים במועד הסופי לתשלום השומות.

גפני סיכם את הדיון: "אני מברך על ההיענות של רשות המיסים לבקשת הדחייה בחודשיים. בינתיים אולי גם תתברר עמדתו הסופית של בית המשפט העליון בסוגיה". 

גפני הורה ליועצת המשפטית לוועדה, להתחיל בניסוח הצעת חוק שתבטל לחלוטין את ההיטל על העסקת עובדים זרים. "בכוונתי להחתים את כל חברי הוועדה על הצעת החוק. גם את ההיטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות ביטלנו כאן בוועדה וגם במקרה הנוכחי, אני מאמין שזה מה שיקרה".    כמו-כן, קרא גפני לאנשי רשות המיסים "לשבת עם הקבוצות השונות, ארגון בתי האבות, מסעדות, עובדי ניקיון וכד', לנסות להגיע לפתרון. יש לי ניסיון הרבה שנים כאן, וכאן הולך להתפתח משהו". מנציג משרד המשפטים, שי סומך, ביקש גפני, ש"אם אכן יתברר שיש חברות שהעסיקו עובדים זרים וזכו במכרזים של גופים שלטוניים, נדרש שתוציאו חוות דעת משפטית חדשה שתיקח את זה בחשבון. כי אז כבר לא ניתן לומר שזו תקלה רק של העסקים, גם משרדי ממשלה וגופים שלטוניים שוטפים לכך. היתה כאן תקלה במשך 6 שנים האחרונות ועכשיו דורשים הרבה מאוד כסף מהחברות, מדובר במיליונים, יש פה עסקים שיתמוטטו. אנחנו לא נעמוד מנגד בעניין הזה". 

שי טלמור,
0 תגובות