"לגבש עמדה ביחס למטבעות הדיגיטליים"

ועדת הכספים פתחה בדיון הפרלמנטרי הראשון בנוגע למטבע הווירטואלי – הביטקוין. חברי הכנסת דרשו מאנשי הרגולציה הכלכלית לזרז את עבודת המטה הממשלתית בנושא על-מנת שישראל לא תפגר מאחור בעניין הזה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "שיהיה ברור, ועדת הכספים החלה לעסוק בכך ואנחנו דורשים מהרגולטורים לזרז את עבודת המטה שלהם לקראת גיבוש עמדה בנושא. יתכן שיש פה פוטנציאל כלכלי גדול. בכל מקרה, הרכבת כבר יצאה לדרך ונדרש הליך גיבוש עמדה מהיר". המכנה המשותף בדבריהם של הרגולטורים הכלכליים בדיון היה, שאכן יתכן שיש כאן פוטנציאל גדול, אך נדרשת יציבות מסוימת ויש לוודא הגנה על האזרחים ועל המשקיעים ולוודא שאין כאן פלטפורמה להלבנת הון. לעת עתה, הסכימו הרגולטורים השונים, כי עד להודעה חדשה, הביטקויין יוגדר כ'נכס פיננסי' ולא כמטבע  ועל-כן יהיה חייב במס על רווחי הון במידה שערכו יעלה ובהתאם יחול עליו הפסד הון במידה שערכו יירד.

גפני אמר בפתח הדיון, כי "יתכן מצב שהנושא יידעך אך כפי הנראה, קיימת ייתכנות גבוהה יותר שהוא יהפוך לדבר יותר מרכזי בחיי הפיננסיים שלנו. יתכן שהמטבעות הדיגיטליים זו הדרך של האזרחים להתגבר על המוסדות הפיננסיים שלא סופרים אותם".

יוזם הדיון בוועדת הכספים, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני): "דבר אחד ברור צריך לנוע לעבר ודאות ישראלית בעניין הזה אצל משקיעים, יזמים ואזרחים בכלל, במשק הישראלי. ישראל מדינה עתירת טכנולוגיה ובעלת משק מתקדם ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור בעניין הזה".    

הרצוג הוסיף: "יש דרמה עצומה בטכנולוגיה הנקראת בלוקצ'יין, שמוכרת וקונה מחוץ לרשויות שלטון, מחוץ לתחום המדינתי, בצורה מרתקת שיכולה להשפיע באופן מרחיק על המציאות המסחרית העולמית. המטבע הראשון נולד בסיבות 2009, האם מדינת ישראל, שהיא מתקדמת מאוד בתחום הטכנולוגיה והמשק והכלכלה שלה מפותחים ויש רצון שאנשים לא ישימו כספיהם על קרן הצבי. מצד שני, לא ניתן להישאר מאחור ולכן ביקשתי את הדיון. ישראל חייבת להתייחס לסוגיית המטבעות הווירטואליים ומה ההשפעה של זה על משק הבית הלאומי, מצב הבורסה, המדדים ועולם המיסוי. ב- 2014 בנק ישראל מינה ועדה בראשות פרופ' נתן זוסמן, אך לא שמענו מה מסקנותיה. לאחרונה, יו"ר רשות ניירות ערך החליט על החרגת החברות שעוסקות בזה מהבורסה לשנתיים ויש לבדוק אם זה נכון או לא.  דבר אחד ברור צריך לנוע לעבר ודאות ישראלית בעניין הזה אצל משקיעים, יזמים ואזרחים במשק הישראלי".

המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו טרכטנברג: "כל היוזמות הן יוזמות פרטיות ואין להן גיבוי של ממשלה או בנק מרכזי כלשהו. אנחנו עדיין לא רואים בו מטבע כלכלי. חשוב לנו שיהיה לו גיבוי ממשלתי, שכמו שאם מישהו עושה עסקה בשקלים, יש לכך בסיס חוקי. המטבע גם צריך להיות יציב במחיר שלו, לשמור על ערכו. ראינו מדינות שהמטבע שלהן איבד מערכן בגלל היפר אינפלציה, אז אזרחיהן עברו לשימוש במטבעות אחרים. חשוב לראות שהשימוש בו רחב. כיום המטבעות הדיגיטליים כולם לא עונים על הדרישות האלה. בינתיים מתייחסים אל הביטקויין כאל נכס פיננסי ולא כאל מטבע. השווי שלו לא יציב בכלל. בעיה נוספת היא האנונימיות של הביטקויין והמטבעות הדיגיטליים, זה בעוד כיום הבנקים מתרחקים מהשימוש במזומן. אלמנט האנונימיות גורם שהכללים הבינ"ל בנושא הלבנת הון וכד', לא יכולים לחול עליו תוך פיקוח. בנקים אישרו לפעמים מימון שאח"כ התברר כמימון טרור אח"כ ואז הם ניצבים בפני סכנה של ממש מול רשויות החוק בארה"ב. לכן יש לנהוג בזהירות. אין פיקוח באף מדינה שהוציא הנחיות ברורות לגבי הביטקוין. יש לנו צוות שממשיך לחפש פתרון וכשיימצא יצטרך להיות בשת"פ עם שאר הגורמים".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "אחד הסיכונים הגדולים הם המטבעות הדיגיטליים אף שייתכן שיש פה פוטנציאל עצום. הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה פורצת דרך והיא תלווה אותנו. הביטקויין נולד עימה. הביטקוין עצמו, לפני כמה חודשים היה בערך של 200 דולר, אח"כ 20,000 דולר ואז ירד ל- 12,000 דולר ועכשיו שוב 15,000 דולר, ואני לא בטוח שאני מבין ממה נובע המחיר שלו. התשובה 'ביקוש' לא מספקת. צריך להיות משהו מאחורי זה. סיכון נוסף, זה הונאות. יש פרסומות שקוראות לאזרחים להשקיע בביטקוין כתחליף להשקעה 'בבנקים' אצל הפקידים הקטנים. לצד הביטקויין יש הנפקות של מטבעות דיגיטליים. הדבר הכי חשוב שמשקיעים יידעו שיש מי שמגן עליהם, היום כשקונים לא יודעים מה יקרה אם היתה הונאה, מי מגן עליהם, צריכה להיות מסגרת רגולטורית ייעודית מתאימה. ברשות ניירות ערך, לפני שנותנים לחברות כאלה להיסחר בבורסה, צריכים לייצר מסגרת ייעודית בתוך שנתיים. גם לגבי הנפקת מטבעות דיגיטליים, ועדה שהולכת להמליץ בנושא".         

מנהל רשות המיסים, משה אשר: "יש להפריד בין הטכנולוגיה לבין המטבעות הדיגיטליים. אנחנו בתוך מחקר עמוק והולכים להוציא חוזר  שמתייחס לכל השלכות המיסוי עליהם. הביטקויין מבחינת דיני המס הוא לא מטבע אלא נכס פיננסי, שכל עליית ערך מחייבת מס רווח הון ואם יש ירידה יש הפסד הון אך לא יהיה פטור ממס כמו השקעה בדולר וכד'. זו כבר עמדה שפרסמנו. בעולם מקובל לראות בביטקוין נכס ולא מטבע. מתחיל להתפתח פה שוק הנפקות ולכן מייצרים ודאות לגבי השלכות על מס הכנסה, מע"מ, מס רווחי הון וכד'".

שלומית וגמן מהרשות להלבנת הון: "הרשויות הרגולטוריות הכלכלית בעולם מנהלות מאבק בפשיעה הכלכלית והטרור ואם המוסדות הפיננסיים לא יעמדו בסטנדרטים האלה לא יוכלו לקיים מסחר עם העולם, ללא משטר אפקטיבי. גם אנחנו, אם לא נעמוד בסטנדרטים, לא נוכל לעבוד עם מוסדות אחרים. לגבי הביטקויין: ההזדמנויות בעולם הביטקוין ברורות, אך יש סיכונים משמעותיים להלבנת הון, מאפיינים דומים למזומן. אין זיהוי גיאוגרפי, יש עקיפה של מוסדות פיננסיים ומדינות. גופי טרור עושים שימוש בפלטפורמות האלה ולכן מחייב בדיקה מעמיקה".    וגמן: "החל מ- 1 ביוני 2018, גופים שיקיימו מסחר בביטקוין יחוייבו ברישיון, בהסדרה, זה מה שיאפשר לתעשייה לפעול. הסדרה תאפשר פעילות. בהינתן צו איסור הלבנת הון על הפלטפורמות הרלוונטיות. כאשר הסקטור יהיה מפוקח".

יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מנחם רוזנפלד: "הביטקוין הוא סוג חדש של כסף, רק מבוזר, אין מי ששולט בו, אלא מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, רשת טכנולוגיית מחשבים. חייבת להיות בהירות רגולטורית. הביטקויין רחוק מלהיות אנונימי".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "אני מוטרדת ממצב ההגנה על המשקיעים ונושא הלבנת הון. העולם הולך לכיוון צמצום השימוש במזומן ולכן אין ברירה אלא לתת את הדעת לעניין".      ח"כ רחל עזריה (כולנו): "הכי חשוב לייצר בהירות רגולטורית מה שאין היום, שאנשים לא יולכו שולל ויפסידו כסף רב. אכן נדרש מהרגולציה הכלכלית למהר להגיב לביקוש הגובר למטבעות הווירטואליים, במיוחד לביטקוין. לא ניתן להתמהמה בעניין הזה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, קרא סיכום לכל הרגולטורים, "להגיש לוועדת הכספים בתוך חודש וחצי, דיווח על הצעדים שבכוונתם לקדם ביחס לביטקוין ובכלל, ביחס למטבעות הדיגיטליים" והוסיף: "העולם המערבי מחפש פתרונות נוכח ההכבדות של הגופים הפיננסיים, שמכבידים עולם על הלקוח הפשוט, והגענו לתופעה הזו, שייתכן שתיעלם, אך יתכן שתפרוץ בממדים שיהיה קשה להתמודד עימם. אני מבקש שהוועדה הבין-משרדית תקום מחדש. ממשלת ישראל על כל שלוחותיה חייבת להתכנס מסביב לשולחן ולקבל החלטה בנושא. אנחנו יוצאים מכאן מודאגים כי יש פה סוג של גמגום. ועדת הכספים תנהל מעקב מה הממשלה עושה ונקיים דיון נוסף לראות לאן התקדמנו. לא להסתפק במילים באוויר ולומר שלא מטבע. בעוד חודש וחצי לדווח לי מה עשיתם בנושא הזה". 

שי טלמור,
0 תגובות