ארגון ויצו - ממנו נעלמו ילדיהם

הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה דיון סוער אודות מעורבות ארגון ויצו בטיפול בילדים בשנות החמישים. הדיון התקיים על רקע היעדרות נציגי הארגון מדיון עבר בנושא אימוץ ילדים וכמו כן, בשל טענות משפחות הנעלמים על כך שויצו לקחו חלק משמעותי ביותר במנגנון שאפשר את חטיפת הילדים לאורך עשרות שנים.

יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן פתחה את הדיון כשהודתה לנציגי הארגון שהגיעו ומצאו לנכון לשתף פעולה עם הוועדה.

"אין חולק על העובדה שתרומת התנועה חשובה ביותר למדינה. תנועת ויצו סייעה רבות למדינה ולמפעל הציוני. מאחר ולא היו מערכות בריאות רבות בארץ ויצו ונשות הדסה, היו האחראים הבלעדיים על התינוקות בארץ. בקום המדינה, הארגון  לקח חלק פעיל ומשמעותי בטיפול בעולים ובפרט בילדי העולים. התינוקות הגיעו למוסדות התנועה, חלקם ללא פרטים אישיים, לאחר ששהו בבתי תינוקות ובתי ילדים. יחד עם זאת ראוי לציין כי ילדים רבים שהיו בתחום אחריותם נעלמו והוועדה שבראשותי קיבלה מנדט להתחקות אחר עקבותיהם. לאור זאת מצאתי לנכון לקיים את הדיון הנוכחי".

שרית ארבל מנכ"לית ארגון ויצו הגיבה לדברים והסבירה כי מסגרות הילדים בשנים הראשונות למדינה הוקמו על ידי ויצו ואלה העניקו טיפול לילדים. "תהליך הוצאת ילדים מאותן מסגרות לאחר שקיבלו טיפול,  התבצע רק בהתאם להנחיות שהתקבלו מרשויות המדינה", טענה ארבל, "כל החומרים המצויים היום בויצו נגישים לציבור. החומרים הכלליים מהשנים 1920-1970  מצויים  בארכיון הציוני שפתוח לעיון הציבור ואילו אצלנו יש תיקים רפואיים שפתוחים לעיון קרובי משפחות הילדים הנעדרים.

עו"ד עופר שפירא המייצג את ארגון ויצו,  הוסיף כי  התיקים הרפואיים של הילדים בויצו כוללים פרטים של הילד, כולל פרטי הורים, פרטים רפואיים על הטיפול ותרשומות על נסיבות הכניסה והיציאה מויצו. "אם מדובר באימוץ אז זה התבצע על ידי רשויות הרווחה ולויצו אין קשר לכך. את התיקים אנחנו כאמור מאפשרים לראות. התיקים נמסרו לוועדת קדמי".

היו"ר קורן שביקשה לאורך הדיון לוודא כי הארכיון לא יושמד אמרה כי היא מבקשת לקבוע נוהל מסודר מול הוועדה לחקר הסוגיה והחומרים שנמצאים בארכיון. "היינו שמחים גם לדעת האם לארגון יש מידע על תיקי האימוץ מאותם שנים?" לאור ההכחשה של נציגי הארגון כי הם לא עסקו באימוץ טענה חה"כ קורן כי ישנם מסמכים המעידים אחרת. "יש מסמכים שמראים שעסקתם באימוץ וויצו אף רשמה ילדים ברישום מאוחר, בואו לא נתעלם מזה!", עוד הטיחה בהם היו"ר": "במקרה שלכם רב הנסתר על הגלוי ואנחנו לא יודעים אם נרשמו הילדים הנכונים להורים הנכונים.  בואו נניח את הדברים על השולחן. יש למשל חותמת של ויצו על מסמך לפיו ביצעתם הליך של רישום מאוחר משנת 1948, מועד מפקד האוכלוסין הראשון".

עוד הוסיפה ואמרה כי האחות לשעבר שלומית מאליק העידה שכאשר היא שהתה בבית ילדים במעברה קדימה הגיעו אנשים שדיברו בשפות זרות וביקשו לארוז בגדים ומזון עבור הילד ליום הראשון. "אני מאמינה שיהיו תיקי אימוץ. נצטרך לחקור בניירת ולראות האם ניתן להבין איך עבדו איך עשו מה שעשו. חלק אולי הגיעו לויצו בלי שמות וצריך לדעת מה ויצו עשו כדי למצוא את הורי הילדים האלה".

בהמשך הדיון חה"כ קורן הציגה מסמכים שנמצאו בין חומרי הארכיון של וועדות החקירה, של עובדות ויצו צפת בהן צוטטה שרה פרל, אחות במעון ויצו: "אני בין הפטיש והסדן כעת. קבלתי הוראה לומר שאני לא זוכרת כלום וזהו אני לא יכולה לומר לך כלום" . אותה שרה פרל, סיפרה: כל הזמן הביאו (ילדים)... הביאו ולקחו... תמיד היינו מלאים. הורים לא הגיעו. אבל הגיעו תורמים". כששאלה פרל את האחראית מדוע הורים לא באים לבקר נענתה:

"כי יש להן הרבה ילדים, הרבה בעיות, אז הם לא רוצים את הילדים".

ורחל פרל צוטטה:" אני לא אגיד לך את השמות כי אני לא רוצה לסבך אותו בשום דבר...ואז סרבה לומר לה מי נתן לה את ההוראה להגיד "לא זוכרת דבר"".

לדברי חה"כ קורן: "אנחנו מנסים לגלות מה היה ואיך עבדו. אנחנו רוצים עוד מסמך ועוד מסמך כדי לפתוח את האור על הפרשה הזאת כשהילדים היו בחזקת ויצו. אנחנו מבקשים את שיתוף הפעולה מצדכם".

המנכ"לית ארבל שהתקשתה לשמוע את הדברים אמרה: "העובדים שעבדו כבר לא איתנו. אנחנו נשתף פעולה ונעמיד לרשותכם כל מה שניתן. אין לנו עניין להסתיר מידע אבל אנחנו מתקשים למצוא תשובות כי אין כבר את מי לשאול.

"המשפחות  מוזמנות אלנו לקבלת פרטים אודות תיקים של קרובי משפחתם. ויתר החומרים מצויים בארכיון הציוני".

שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין אמר "זה אכן נכון שארגון ויצו עשה ועושה דברים טובים למען המדינה, אבל יש לזכור כי לנשות ויצו היה את הקשר היחיד עם העולם ולכן לשיטה והתהליך יש משקל חשוב מאוד. ויצו היא חולייה בתהליך, מי קישר את המשפחות בארצות הברית לארץ? מי עזר בהוצאת הדרכונים? שירותי רווחה בארץ בקושי היו. לויצו היה חלק נכבד בנושא ולצמצם את זה לתיק הרפואי זאת הקטנה. אתם צריכים לעשות הרבה יותר".

שריקי אלמוג נותן עדות סיפר כיצד לפני כשנה וחצי התברר לו שבת משפחתו נעלמה בשנת 64 לאחר שנולדה בבית חולים בצפת ובויצו אמרו להוריה להשאיר את התינוקת להשגחה. "למחרת אמרו להורים שלה שקברו אותה. באו למשפחה בצורה מאיימת בפעולות שמזכירות את גרמניה. פניתי למשטרה ופניתי לויצו ואמרו לי תשלח מסמך ומשכו לי את הזמן. הם חירטטו אותי.. רשויות המדינה צריכות לחקור את המערכת עצמה".

אבנר פרחי יו"ר ארגון ילדי תימן בישראל הציג רשימה שמית של  55 שמות ילדים מחודש אוקטובר 1955.  שנכנסו לויצו תל אביב מסיבות שונות. לדבריו, 16 מהם נכנסו במטרה להימסר לאימוץ  כאשר ארבעה מהם מפרשת ילדי תימן". לדברי פרחי לכל אותם ילדים תימנים ניתן שם המשפחה "אמץ" וזה לדבריו הקוד אתו ידעו להבדיל בין ילדים חטופים לילדים שנשלחו לאימוץ רגיל.

עוד הוסיף וסיפר כי בשנת 1986 עשו כנס בראש העין, שם אדם בשם שמוליק פייבר ה סיפר שהוא ילד מאומץ ושהוריו סיפרו לו כיצד הנחו אותם לבוא לויצו תל אביב ולבחור ילד. "כשהם יצאו החוצה הפקיד של ויצו הכין להם תעודת לידה חדשה". לדברי פרחי, ארגון ויצו היה תחנה מרכזית לילדים חטופים. ויצו הכניס את הילדים האלה כדי לנפק אותם כילדים מאומצים. ארגוני הנשים קיבלו ילדים חטופים על פי מפתח קואליציוני".

רחמים עדן, יו"ר הוועדה להנצחת ילדי תימן, שאל "אם הילדים הבריאו בטיפול ויצו אז למה הם לא חזרו לבית הוריהם"? "מי שמבריא לא הולך לבית הבראה. לא חוזרים לבית הבראה. יש עדויות מצולמות של מטפלות בעין שמר שהילדים הגיעו לבתי התינוקות בלי זהות, משם לרמב"ם, עברו לויצו ומשם יצאו עם שמות. ויצו צפת קראו לזה "טרנספורטים". הילדים הגיעו לויצו ללא זהות ולכן לא יעזור שיפתחו את תיקי האימוץ. צריך לפתוח את כל הרישום המאוחר. לקחת דגימות מהאנשים האלה".

מי שחולל מהומה בדיון היה אבי זילנגר שטען כי רוב המסמכים שהוצגו לוועדה מזויפים. יונה מוכתר נציג משפחות הילדים הנעלמים זעק לעברו: " אחותי עוד חיה על מה אתה מדבר. תתבייש לך". זלינגר שהמשיך  בדברים כשטען שאביו מכיר את הפרשה וטיפל בילדים הוטח על ידי אלמוג: "אבא שלך היה פושע ואתה בן של פושע".

היו"ר קורן שניסתה להרגיע את הרוחות לאחר התערבות המאבטחים והסדרנים אמרה אם אתה טוען שהמסמכים מזויפים אז תציג בפני הוועדה את האמתיים  ". אלמוג התפרץ לעברו פעם נוספת ואמר: "איך אתה לא מתבייש לדבר על ילדים שנחטפו מהידיים זה פשוט כמו מכחישי השואה".

מנכ"לית ויצו שמעה את הדברים הקשים ואמרה: "אני לא יכולה להסביר ולהתנצל על מה שהיה בעבר. אני פה ולא מסתתרת מאחורי דבר ומייצגת את ההנהלה הנוכחית. אני לומדת את הנושא והכאב הוא משותף לכולנו ונמשיך לשתף פעולה. אני כאן ומייצגת את ההנהלה שתסייע בכל מה שהדין מאפשר לנו". עו"ד שפירא התייחס לסוגית נהלי הארגון מאותם שנים ואמר כי לא נמצאו נהלים כתובים. "החומר הועבר לארכיב הציוני בין השנים 1920 עד 1970. הוא ניתן לעיון לפי כל הכללים ולאור חשיבות הנושא נמשיך לשמר אותו. בתחילת שנות המדינה היה לויצו תפקיד רפואי. ויצו איננה מוסמכת למסור ילדים לאימוץ ומי שעסק באימוץ אלו פקידי הסעד". היו"ר קורן השיבה לו: "יש הוכחה שביצעתם רישום מאוחר. תפסיקו להכחיש את זה שביצעתם אימוץ". ועו"ד שפירא השיב: "ועדת קדמי אמרה שהאימוץ עשה משרד הסעד ולא ויצו".

חה"כ רחל עזריה: "אני אומרת לכם ויצו, האמת בסופו של דבר תצא לאור. יש פה פצע מוגלתי שדוקרים אותו כל הזמן, עדיף לפתוח אותו בצורה מסודרת ונקייה. הרוב המוחלט של אנשי הצוות בויצו הלך לעולמם, בואו תפתחו ותספרו מה היה. כדי שנוכל להתקדם לשלב הבא צריך קודם כל לדעת את האמת, רק  לאחר מכן נוכל להתקדם להחלמה".

היו"ר קורן סיכמה את הדיון ואמרה: "אני מברכת על פריצת הדרך עם ארגון ויצו ועל נכונותם לשתף פעולה עם הוועדה. הוועדה מבקשת לפשט תהליכים עם המשפחות ולצאת בקמפיין עבור המשפחות שיכולות לפנות אליכם. הוועדה תקבע מולכם נוהל מסודר לעיון בחומרים. הוועדה גם תפנה למשרד הרווחה בבקשה לאפשר לוועדה לעיין בחומרים של משרד הסעד הנמצאים בארכיון.

שירי דנון,
0 תגובות