האם מגיע פיצוי לציבור בעקבות השביתה ?

המשק הישראלי שבת עד שעות הצהרים בעקבות הודעתו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסקורן שהכריז על שביתה כללית במשק, זאת בעקבות גל הפיטורים הצפוי בחברת "טבע". "המשק כולו יעמוד ביום ראשון: שדה התעופה, בנקים, עיריות, שירות המדינה, קופות החולים ועוד".

בעקבות גל השביתות בפועל והשביתות הצפויות בקרוב המשפיעות על ציבור רחב ועל המשק הישראלי בכללותו, נשאלת השאלה ?


מתי  ניתן  לקבל   פיצוי   על   נזק   שנגרם   לכם   בגלל   שביתה ?

לפי הדין הישראלי, שביתה והשבתה לא יוצרות עילת תביעה במקרה שגרמו להפרת חוזה (סעיף 62 (ב) לפקודת הנזיקין), ובמקרים מסויימים עובד שובת לא ייחשב כמפר חוזה כלפי המעסיק (סעיף 19 לחוק ההסכמים הקיבוציים).

אבל הבעיה, שהשביתות פוגעות לא רק במעסיק, אלא גם בצדדים שלישיים, וגורמות נזקים כלכליים אדירים, הן למשק בכללותו והן לעסקים ופרטים במשק.

במקרים מסויימים, רשאי ניזוק משביתה לתבוע את נזקיו מהשובתים, ולעיתים גם ממעסיקיהם. העקרון הוא, ששביתה הינה זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, אבל גם לשביתה יש סייגים מחייבים. שביתה תהא לגיטימית רק כל עוד היא ממלאת את החוקים וההגבלות שנקבעו. כאשר השביתה חורגת מזכות ההתארגנות והגנה על עובדים, ומקבלת אופי של פעולה בריונית זורעת הרס – נסללה הדרך להגשת תביעה נזיקית.

המקרה  ה"קל"  הוא  כאשר  השביתה  מוכרזת  כבלתי  חוקית. הכרזת השביתה כבלתי חוקית סוללת את הדרך לתביעה נזיקית נגד השובתים.

לדוגמא : שביתה בנמל אשדוד, אשר הוגדרה כ"פראית", כי נעשתה ללא הכרזה כדין על סכסוך עבודה וללא גיבוי הסתדרות העובדים, ואף תוך הפרת החלטת בית הדין הארצי לעבודה.

ואולם,  גם  במקרים  בהם  השביתה  הינה  חוקית  לכאורה  –  יתכן  להטיל  אחריות  נזיקית כלפי  מי  שנפגע  ממנה.  זאת,  בעיקר  כאשר  מוכח  העדר  פרופורציה  בין  הנזק  והפגיעה להם  טוענים  העובדים  השובתים  לבין  הנזק  שנגרם  למשק  /  לצדדים  שלישיים  בגין השביתה.

המסר הוא ברור : שביתה היא זכות חוקתית, אבל גם לה יש כללים ומגבלות. לא הכל כשר ולא הכל מותר. לא ניתן לפרוץ כל גבול כדי להשיג את המטרה – הפעלת לחץ על המעסיק. לכן, אם השביתה הינה בלתי מידתית וחסרת פרופורציה – עשויים השובתים לחוב אישית בנזיקין גם אם השביתה היא חוקית.

הרעיון הוא, שכשם שלעובד קנויה חירות לשבות, כך גם לאחרים קנויה החירות לעסוק במקצועם (חופש העיסוק), לעשות שימוש במתקנים שרשויות המדינה מעמידות לרשותם לפי דין, ולקבל את השירותים הלגיטימיים שמותר להם לקבל מרשויות אלה.

כאשר  קיימת  התנגשות  בין  "זכויות"  שונות,  יחליט  בית  המשפט  מה  עדיף  ומי  גובר.

בפסק הדין מרכזי שניתן בסוגיה זו (בענין מפעלי רכב אשדוד בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח' ; ע"א 593/81), קבע בית המשפט העליון, שלחירות השביתה יש מגבלות ולשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להיפגע מהשביתה. באותו מקרה נדונה שביתה שפרצה בקרב קציני הים בצי הסוחר הישראלי, על רקע דירוגם ותנאי שכרם. השובתים מנעו מאוניות מכולה לפרוק את מטענן, וגרמה לחברות שונות נזק כספי אדיר.

בית המשפט העליון קבע, כי השובתים יכולים היו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה. ובכל זאת, בחרו השובתים לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר. בית המשפט חייב את השובתים בתשלום פיצויים בגין הנזקים שגרמו לחברות.

דוגמאות  נוספות  למקרים  היכולים  להכשיר  תביעת  נזיקין:

רופא שכיר שמצטרף לשביתה ומשאיר חולה על שולחן הניתוחים, והחולה נפטר, יש ליורשים תביעה נזיקית נגד הרופא.
חסימת צומת דרכים מרכזית במהלך שביתה, למשך זמן קיצוני, שגורם לצד שלישי לאבד עיסקה רבת ערך.
אם ביתו של אדם עולה באש, והכבאים אינם נענים לקריאתו לעזרה, בגין שביתה שהוכרזה על ידי איגוד כבאי האש.
במהלך חופשה הוכרזה שביתת מצילים, ותלמיד טבע בים. נקבע פיצוי בגין הטביעה. בית המשפט  קבע, שהיה על ההסתדרות לערוך איזון מידתי בין אינטרס השביתה לבין חיי אדם ושלמות הגוף, ולהימנע מגרימת נזק בר צפייה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך.
נהגי אוטובוס הציבו את האוטובוסים בחניון ההסתדרות ונעלו אותם מבלי לאפשר למעסיק להוציאם משם במשך שתי יממות. בכך, מנעו הנהגים מהמעסיק לממש את זכותו היסודית והקניינית על האוטובוסים. בית המשפט חייב את הנהגים בתשלום פיצויים למעסיק.

אילו  נזקים  ניתן  לתבוע  ?

בכלל כך, ניתן לתבוע נזק פיזי ישיר  (למשל נזק שנגרם למטען שעוכב בנמל בגין השביתה).

עוד ניתן לתבוע נזק  כלכלי אחר שאיננו נזק פיזי ישיר לשביתה (למשל : הפסד כספי שנגרם עקב ייקורה של ההובלה, והוצאות כספיות נוספות בהן נאלץ לשאת צד שלישי בגין השביתה).

בנוסף, ניתן לתבוע נזקים  עקיפים, כאשר המעשה הבלתי חוקי גורם נזק לא רק לנפגע הישיר, אלא למי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה.
כך למשל, במקרה של השביתה בנמל – יכולים לתבוע בעלי המכולות שנחסמה מהם הכניסה לנמל, יכולים לתבוע מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים וכן הלאה.

לסיכום: כפי שקבע ביהמ"ש העליון – שביתות, מעצם טבען, גורמות להפרות חוזים שונים, ואם השובתים היו צריכים לשאת בכל נזק הנובע משביתה – היה הדבר מחסל את זכות השביתה והופך אותה לבלתי אפשרית. אבל, גם למאבק מקצועי יש גבולות, ומי שיבעט בהם – יצא וידיו על ראשו.

לפיכך, בכל מקרה לנסיבותיו יבחן ביהמ"ש עד כמה רציני הנזק לצד שלישי עקב נקיטת השביתה לעומת מהי התועלת שהיתה צפויה לשובתים כתוצאה מהשביתה, ועד כמה לגיטימיים, חוקיים ומוסריים האמצעים בהם נקטו השובתים.

באופן כזה יימתח קו הגבול בין פעולה בתום לב לבין פעולה זדונית, ותבוצע הפרדה בין הגנה לגיטימית על זכות לבין הפקרות ובריונות.

עורכי   הדין   ורד   כהן   ורענן   בר-און,  ממשרד  בר-און,  כהן,  עורכי – דין,  אשר  מדורג כמשרד  מוביל  בישראל  בעריכת  דין,  ובכלל  כך  בתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט,  דיני  משפחה  ודיני ביטוח  ונזיקין,  כולל  רשלנות  רפואית.
www.Bar-OnCohen.co.il

עו"ד ורד כהן ורענן בר-און,
0 תגובות