המענה של המוקד הצבאי לזימון תורים ירד

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון מעקב בדוח מבקר המדינה 67ב - ליקויים באספקת שירותי רפואה לחיילים בשירות חובה.

יו"ר הועדה ח"כ שלי יחימוביץ': "יש לשבח את צה"ל בכלל ואת קצין רפואה ראשית בפרט, על שיפור דרמטי שחל בקיצור זמני ההמתנה במוקד הפניות, כמו גם על הגישה הפתוחה ומשתפת הפעולה בנוגע לדו"ח המבקר. הפנמת הביקורת, לא כל שכן אימוצה לכדי תכנית עבודה, איננה מובנת מאליה, ויש לברך על כך״.

״הדו"ח התמקד בזמינות הטיפולים, מדד שבמידה רבה יש לראותו כחלק מאיכות הטיפול עצמה: זמינות גבוהה משמעה, במקרים הפשוטים יותר, מניעת הפצת מחלות, ובמקרים החמורים – הצלת חיי אדם ממש. 

יחימוביץ' הוסיפה ואמרה כי צה"ל עדיין לא יישם את הליקויים בדו"ח ככל שהם נוגעים להקמתה של מערכת מידע ממוחשבת אחודה.

דגש מיוחד הושם בדיון על סוגיית היחס לו זוכים חיילים המבקשים לקבל טיפול רפואי: "פעמים רבות מדי החיילים זוכים ליחס של חשודים מידיים בקבלת גימ"לים. זו תופעה שיש לעקור אותה, בעיקר באמצעים של חינוך ושינוי דפוסים מחשבתיים. אנחנו נמשיך ונהיה בקשר עם משרד מבקר המדינה ונעקוב אחר תיקון הליקויים שהצביע עליהם הדו״ח״.

תא"ל (במיל') יוסי ביינהורן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון אמר כי ההורים ששלחו את ילדיהם לצה"ל מצפים שצה"ל ישמור עליהם. חלק מזה - זה שירות רפואי טוב וזמין.

זמינות שירות טלפוני – בשנת 2014 היו בממוצע 45 אלף שיחות שננטשו, שמהווים 22 אחוז משיחות החיילים, ובשנת 2015  אחוז הנטישה עמד על 20 אחוז – שני הנתונים גבוהים מ-15 אחוז נטישה, היעד אותו הציב מקרפ"ר. אם חיילים נוטשים את ההמתנה למענה טלפוני, חלקם לא מקבלים את השירות הרפואי לו הם זקוקים.

ביינהורן התייחס לתהליך מיקור החוץ שבוטל בבסיסי הקריה ותל השומר, ואמר כי בסקרי שביעות הרצון נמצא פער גדול מאוד בין תקופת מיקור החוץ לזו שאחריו; אם בזמן מיקור החוץ 84% מהחיילים דיווחו של שביעות רצון גבוהה מהשירות הרפואי שקיבלו, כעת רק 19% מהחיילים דיווחו על שביעות רצון. עוד אמר כי יש לשמוע אם בעבודת המטה להוצאת השירות למשרתי למיקור חוץ  הדברים השתנו או חוזרים על עצמם.

הוא סיים ואמר כי ללא שיפור של רמת הבקרה של צה״ל על זמן ההמתנה לתורים לא תהיה לקרפ"ר אפשרות לקחת אחריות. השליטה בהבנת הגורמים תאפשר לשפר את רמת שביעות הרצון וכמובן להביא לכך שרמת הבריאות תהיה יותר טובה.

אל"מ פרופ' אלון גלזברג מפקד המרכז לשירותי רפואה: "מדובר בדירקטיבה של הרמטכ"ל, לשים את הפוקוס על סוגיית השרות הרפואי לחיילי צה"ל. הדוח הוא כלי מאוד חשוב ומייצג תמונת מצב מקיפה. לא במפתיע הפכנו את הדברים לתכנית עבודה. לא ניתן להפריד את איכות הטיפול הרפואי מהזמינות שלו. והמערכת כנותנת שירות מחויבת לשיפור מתמיד"

אל"מ גלזברג הציג שיפור דרמטי בזמני ההמתנה. זמן  ההמתנה הממוצע למוקד הטלפוני, המטפל בכ 800 אלף פניות בשנה, עמד לפני כחצי שנה על מספר דו ספרתי, בנקודות זמן שונות, ובמקרי קיצון עלה על 40 דקות. נכון להיום אחוז הנטישה של חיילים הממתינים למענה לקביעת תור ירד ל 4 אחוז בלבד נטישה על פי דוח המבקר), והמענה ניתן בתוך דקה ו-9 שניות בממוצע. לדבריו השיפור בוצע באמצעות תוספת של חיילות במוקד, פתיחת אפשרות פנייה במייל (פנייה במייל מקבלת מענה בתוך כ- 3 שעות) ובאמצעות מתן העדפה לפניות של חופ"ל הפונה עבור החייל הקרבי. עוד אמר כי מאז הדוח, מקרפ"ר מבצע שוב ושוב בדיקות של שמני השירות ושל שביעות הרצון של החיילים.

בהתייחס לתכנית לפיה חיילי הקבע יקבלו את השירות הרפואי במיקור חוץ (באמצעות קופות החולים), אמר כי "הפעם התהליך אמור לעשות דברים אחרת, תוך תשומת לב לנקודות שנפלנו בהם פעם קודמת. בין השאר, המחשבה שנוכל בהחלטה מנהלית להסיט אנשים וכמובן לא עבדה בשטח, חלק גדול מהאנשים הם אזרחים עובדי צהל שלא ניתן באופן מהיר להעביר אותם. התכנית מתגלגלת כבר שנתיים ואושרה על ידי הרמטכ"ל ובמסגרתה רופאים לא יעברו אלא יתנו מענה טוב יותר לחיילי החובה באותו המקום. הוצאת אנשי הקבע תשפר את השירות לחיילי החובה.

איילת גונן ברוש, אם לחייל בסדיר: "כולנו גדלנו על כך שמגיע שלב בו אנו נותנים את ילדינו לצה"ל, אבל עדיין, הבטן מתהפכת כשזה קורה. אני אישית נתקלתי במקרה בו בן של חברה נותר קודח מחום בשטח, מבלי שלחופ"ל יש לאן לפנותו לקבלת טיפול ראשוני. האם שנמצאת מעברו השני של הקו נותרת חסרת אונים לחלוטין, וזה מקומם."

נורית פלג קנטי, אחות מוסמכת במקצועה ואם לשלוש בנות ששירתו בצה"ל: "המפגשים שלי עם מערך הרפואה הצה"לי היו טראומטיים. לכל אדם מגיעה הזכות לטיפול רפואי הולם, אך מניסיוני זה ממש לא המצב. כמות החולים לרופא גדולה מדי, לחיילים ולחיילות אין כל פרטיות, לא נערכים תשאולים כפי שנדרש, אין מערכת ממוחשבת לבדיקת ההיסטוריה הרפואית, והתרבות הארגונית האי של חדש מידי בחייל. אני מודה לכם על קיום הדיון ושמחה לשמוע על השיפור שחל בזמני ההמתנה."

זאב גולדבלט, אב לחיילת, ומנכ"ל של פורום ועדי ההורים הישוביים: ״השבוע נתקלתי בחיילת שיש לה גוש בחזה, לא ראתה רופא משך חודש. לא שלחו אותה לממוגרפיה, לא לביופסיה, פשוט משהים אותה. זה מקומם וזו פשוט סכנת חיים. במקרה אחר נודע לי על חיילת שעברה תאונת דרכים. במשך שלושה חודשים חשדו בה כמתחזה -  אך כשהגיעה בסוף לנוירולוג – התברר שהיה לה זעזוע מוח."

אל"מ פרופ' אלון גלזברג אמר כי במיליון מקרים, 3 אחוז של תקלה זה 30 אלף ולכן השאיפה היא להגיע לאפס תקלות. הוא הוסיף ואמר כי מוקדשת המון אנרגיה להכשרת הצעירים למתן שירות ולחינוך. בין השאר שמים את הרופאים בסדנה מול שחקנים, הם מצולמים ולאחר מכן נעשה ניתוח של הטיפול, כך גם  אצל אזרחים עובדי צהל, עשינו עבודה בתוך החוזה שתחייב ימי  למידה.

בהתייחס למענה לדוח בו נאמר שמערכת המחשוב תהיה מוכנה בסוף שנה זו אמר שלאור הדחייה בתהליך היציאה למיקור חוץ  - המערכת החדשה לא תכנס לפעולה לפני קיץ 2018. בעניין ההתחייבות שניתנה לשלוח תזכורות לחיילים הפונים לתורים אמר כי הנושא מיושם כבר כעת באופן ידני, למרות שהמערכת האוטומטית תכנס לפעולה רק שבועות הקרובים.

שירי דנון,
0 תגובות