"נשים משכילות יותר מגברים"

אז למה בעצם נכשלת מדינת ישראל בקידום מעמד הנשים ואינה מצליחה לצמצם את הפערים המגדריים התהומיים? לאור התכניות המרובות, ההמלצות ומגוון המחקרים האופרטיביים בנושא, איך זה הגיוני ששנה אחר שנה אנו ממשיכים לקבל נתונים עגומים על מצבן הגרוע של הנשים ביחס לגברים?

זו השאלה שעמדה במרכז הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, בה אני חבר, שם הוצג לנו המדד השנתי לאי השוויון המגדרי לשנת 2017. נציגות מרכז ״שוות״ לקידום נשים בזירה הציבורית, הציגו את התמונה העגומה של המציאות הישראלית;

הנשים, שמהוות כמחצית מהציבור הישראלי, סובלות מחוסר שוויון מתמשך בכל תחומי החיים - עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות, תקשורת, אלימות, בריאות, חלוקת הזמן. זוהי רשימה פתוחה, שמדי שנה מתווספים לה תחומים חדשים.

על אף שרוב הנשים משכילות יותר מגברים, הן עדיין משתכרות פחות ולעיתים אף נאלצות לעבוד במספר עבודות במקביל. הן סוחבות על גבן את נטל העבודות השקופות (שעות ה"עבודה" בבית ובמסגרת העבודה, עליהן אינן משתכרות), הן חשופות יותר מגברים לחוסר יציבות תעסוקתית, מרגישות פחות בטוחות מגברים וסובלות מ"מגדור מקצועי". מדאיגה עוד יותר העובדה שקולן נעדר מתחומי ניהול המדינה וקבלת החלטות, בין היתר בתחומי הביטחון, הכלכלה והחינוך.

המחקר גם הראה מגמת העמקה של הפערים בין נשים בפריפריה ובמרכז, ובין נשים בחברה הערבית והישראלית. אנו זקוקים לשינוי בתודעה הקולקטיבית, עלינו להתמודד עם הפערים האלה ולצמצם אותם, או שהחוסן החברתי שלנו ייחלש וילך.

קובעי המדיניות כשלו במלאכתם. הם לא השכילו לאחד את מגוון הידע העומד לרשותם ולתרגם אותו ליעדים כמותיים ברורים שיתוו לנו דרכי פעולה ומדיניות.

על הממשלה לאמץ גישה רגישה למגדר ולהטמיע אותה בחברה. עליה לדאוג שכל משרדי הממשלה יציגו במסגרת מאגרי המידע הדיגיטליים שברשותם, גם פילוח מגדרי. במקביל עליה לדאוג להשלמת הליך החקיקה של חוק פקודת הסטטיסטיקה (פילוח לפי מגדר) ולהבטיח כי קידום נשים יהפוך לחלק בלתי נפרד מחשיבתם של כל ארגון וארגון. עליה לדרוש מכל מוסד, לעודד נשים ולספק להן שוויון הזדמנויות.

ללא חשיבה אסטרטגית לשינוי רב מערכתי, וללא הטמעת "חשיבה מגדרית" בכל תחומי החיים, מדינת ישראל צפויה להידרדר כלכלית, חברתית ומדינית.

נחמן שי,
0 תגובות