נשים משכילות יותר אך עדיין עובדות יותר

מדד המגדר של שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים לשנת 2017 הוצג בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן. המדד, אשר מפורסם כעת בפעם החמישית,  בוחן  שינויים לאורך זמן במצבן של נשים וגברים בישראל מאז שנת 2004. השנה בחן המדד את אי השוויון המגדרי ב- 12 מימדים, על פי 73 אינדיקטורים שונים. בין היתר, בוחן נבחנו אי השוויון בתחומי ההשכלה, העוני, התרבות והתקשורת, העוצמה הפוליטית והכלכלית וכן הוצגו הפערים בפריפריה ובחברה הערבית.

ד"ר הגר צמרת קרצ'ר, מפתחת מדד המגדר של שוות הסבירה כי "בכלל האינדיקטורים שבחנו מראים המדדים על מגמת ירידה מתונה מאוד באי השוויון בין גברים לנשים, ירידה של 11% בלבד מאז 2004. אי השוויון המשמעותי ביותר נמצא במדד העוצמה הפוליטית והכלכלית ועומד על 56.5%. המשמעות של נתון זה היא שבכל גוף או ארגון היררכי, בכל ענף, מי שנמצא בראש הפירמידה הם הגברים, המהווים 80-90%". עוד אמרה ד"ר צמרת קרצ'ר כי "העומס על הנשים בישראל ייחודי כי היא המדינה עם מספר הילדים הגדול ביותר ב-OECD בפער משמעותי ונשים הן עדיין העיקריות שפועלות בבית. בהתאם לכך היינו מצפים שהן יעבדו פחות מהממוצע בOECD- אבל הנתונים מראים דווקא להיפך, הן עובדות יותר".

נתון נוסף שהציג המדד הוא מספר הנשים והגברים המכהנים כמנכ"לים של חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה- 39,784 גברים אל מול 7,279 נשים בלבד. ממד חדש ששולב השנה במדד הוא היחס לשוק העבודה המעורער בישראל, שאי יציבותו מותירה את הנשים חשופות יותר לתופעות של חוסר יציבות תעסוקתית, שכר נמוך משכר המינימום, עבודה במספר משרות ועוד (מצ"ב המצגת מהדיון והדו"ח המלא של שוות).

ח"כ תמר זנדברג התייחסה בדיון לפערים העצומים במדד העוצמה הפוליטית והכלכלית ואמרה "מה שהנתונים אומרים לנו בעצם זה ש- 50% מהאוכלוסייה לא לוקחת חלק בקבלת ההחלטות שמשפיעה על כולנו ואי השוויון הזה מחלחל למטה. נוצרת לנו תמונת מצב של עוני נשי, שוק עבודה ממוגדר ופוגעני כלפי נשים. כל אלה לצד תופעת ההטרדות המיניות מהווים חסם משמעותי עבור נשים בישראל". ח"כ דב חנין אמר מאידך כי "מאוד חשוב לשים לב לא רק למי שנמצאות למעלה. השאלה הגדולה והסמויה מן העין במקרים רבים הן דווקא אלה שנמצאות למטה והן רבות מידי". עוד הוסיף כי "מצבן של הנשים הוא אינו עניינן של הנשים בלבד, מדובר באינדיקטור מדויק למצבה של החברה".

ח"כ עליזה לביא אמרה: "אנחנו נמצאים בתקופה מתסכלת שבה יש יותר חברות כנסת ויותר חקיקה  בתחום של קידום נשים ועדיין התחושה היא שאנחנו הולכות אחורה. רק אתמול וועדת השרים לענייני חקיקה נידונה הצעת חוק שמבקשת להביא הדרה והפרדה לאקדמיה. אנחנו מבינות מה ההשלכות של חוק כזה. מנגד, חוק שלי שמבקש לשים נציגות ציבור בבתי הדין הרבניים, עף ונזרק מהשולחן". ח"כ מיכל רוזין אמרה כי "אי השוויון מתחיל במקום הכי בסיסי- מערכת היחסים בין גברים ונשים בבית ובמשפחה וזה משליך על עבודה, קריירה, תקשורת ופוליטיקה. נושאים כמו ילודה, טיפול בילדים ומשק הבית וגם הדין הדתי שעומד לרעתנו משרתים את הדמוגרפיה, את החברה ואת המדינה ומשמשים עדיין ככלי לשלוט על גופה ומעמדה של האישה בחברה".

פרופ' חנה הרצוג, מנהלת שותפה במרכז שוות הסבירה כי "נראה כי בכל המדדים הרצפה עולה אבל התקרה נוסקת והפער כמעט ולא מצטמצם. המטרה שלנו היא לעורר את מצפונם של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות". בהתייחס למימד שוק העבודה המעורער אמרה כי "נראה כי הנשים בישראל משכילות יותר אבל עניות ומופלות יותר. לצד אי ביטחון כלכלי, רוב הפרמטרים מעידים גם על הרעה באלימות כלפי נשים ובתחושת אי ביטחון אישי במרחב הציבורי".

בתום הדיון התייחסה יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן לתופעות של הדרת נשים במרחב הציבורי ואמרה "אם לא נתעורר ונפעל נמצא עצמנו בעוד שנה במקום שלא דומה למקום בו אנו היום. כשמנסים להכניס שינויים כמו להטמיע את החוק העברי בבסיס חוק הלאום כחוק יסוד, להוביל הוראות מקלות יותר בהדרת נשים או בהפרדה מגדרית, אנחנו מבינות לאן זה מוביל. המדד מוכיח שהפערים לא יסגרו מעצמם, האנושות חיה שנים רבות בלי שוויון מגדרי וחשבה שזה המובן מאליו. הגיע הזמן שנדרוש אמצעים יותר אקטיביים של חקיקה, מדיניות עקבית ואכיפה מוגברת ואנחנו נעמוד על המשמר. אפעל להרכיב צוות עבודה משותף בכנסת לפיתוח רעיונות ומדיניות עקבית וברורה בתחום של קידום נשים מול רשויות החוק ומשרדי הממשלה". בנוסף, ביקשה יו"ר הוועדה מנציבות שירות המדינה להעביר לוועדה נתונים אודות מנגנוני הבקרה לאכיפת השוויון המגדרי בנציבות וכן נתונים אודות ייצוג נשים בתפקידים השנים ובוועדות האיתור. כמו כן, קראה לאייש את 35 התקנים העומדים ריקים במשרד העבודה, המיועדים לפיקוח ואכיפת חוקי העבודה, בראשם חוקי השוויון. 

יעל צור,
0 תגובות