זכור את הירשזון

יום אחד הגיע שר האוצר אברהם הירשזון למשרדו של אלדד יניב, שהיה אז עורך דין פעיל, ועימו שק המסמכים שלו. יניב הציץ בהם ואמר להירשזון שכדאי להתפטר, ואז ההתעניינות התקשורתית בו תפחת, וניתן יהיה לחפש בעבורו הסדר טיעון קל ככל האפשר. הירשזון הפנה עורף והלך ליעקב ויינרוט, ונשלח לחמש שנים וחמישה חודשים בכלא. פעם היו שופטים בתל-אביב - ברכה אופיר, דוד רוזן, עדנה בקנשטיין.
כדאי לזכור את האירוע הזה. הוא אינו חריג אלא אופייני. כל החשודים חפים מפשע עד להרשעתם החלוטה, הסופית. אבל חשודים חכמים זוכרים, שלא תמיד כדאי להכחיש את מה שנראה בבירור לכל עיוור משפטי.
הערב פרסם יואב יצחק באתרו ניוז-1 כי בכוונתו של דוד ביטן להתפטר. הוא איש שהירבה לחטוא לא בתחום הפלילי (שם עומדת לו חזקת החפות) אלא הציבורי. הוא עסק במלאכות בזויות, בצידוק לעמדות פסולות, בסנגוריה על צרעת פוליטית כרונית שפקדה את השלטון.
אומנם ראש הממשלה הבטיח למנותו לשר עד סוף השנה, אבל הפעם איש לא יוכל לומר כי ביבי אינו אמין אם לא יקיים את ההבטחה.
יניב כבר אינו פרקליט פעיל, וביטן ממילא אינו רוצה להיות לקוחו. אבל ייתכן שידע על העצה שנתן להירשזון או עלה על הרעיון בעצמו.
איני טוען חלילה שהוא אשם. אבל מתוך הכרת חקירות אחרות טוען כי המשטרה חקרה ביסודיות, באחריות, בזהירות, לאורך זמן. לא חיפשה לתפור לו תיק ולא העניקה לו הנחות. היא זימנה אותו היום לחקירה מפני שכך נקבע בלוח הזמנים של התנהלות החקירה לפני זמן ואיש לא ידע כי היום נועד החוק המושחת של ההשתקה נגד המשטרה לעלות להצבעה בכנסת.
העובדה שזומן כמתוכנן מעידה כי רוני אלשיך ומני יצחקי ואיני יודע מי החוקרים האחרים החליטו לא לעשות חשבונות פוליטיים, בניגוד למה שטוענים מקורביו של ביטן בליכוד.
אם נכון שאתה פורש דוד ביטן, כפי שכתב יואב יצחק, אתה עושה בשכל רב. כשתגיע שעת עסקת הטיעון התקשורת הישראלית תהיה כבר מרחק שנות אור ממך. זכור את הירשזון.

דן מרגלית,
0 תגובות