אגרות על תובענות ייצוגיות

בתום דיון סוער עם הפסקות להתייעצויות קואליציוניות ואופוזיציוניות אישרה הוועדה בכפוף לרביזיה, ברוב של 9 תומכים מול 6 מתנגדים את מתווה הפשרה שהציעו היו"ר חה"כ סלומינסקי ושרת המשפטים שקד לאחר שסלומינסקי שינה את החלוקה הפנימית בסכומי האגרות והפחית את התשלום הראשוני. התקנות ייכנסו לתוקף תוך 30 ימים מפרסומן ברשומות והן לא יחולו על הליכים שכבר החלו

לפי המתווה שאושר: האגרות יופחתו בשליש ויעמדו על 8,000 שקלים לתובענות ייצוגיות בבימ"ש השלום בסכום ראשון עם הגשת התובענה בסך 3,000 ₪ וסכום שני בסך 5,000 (במקום 4,000 ו-4,000); 16,000 לתובענות ייצוגיות בבימ"ש מחוזי בסכום ראשון של 5,500 ₪ וסכום שני של 10,500; אם התובע זכה בתביעתו יושב לו הסכום הראשון על-ידי הנתבע, והוא לא ישלם את הסכום השני אלא הנתבע. בתובענות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות – סכום האגרה יהיה זהה לאגרה החלה על עתירה לבג"ץ (כ-1,800 ₪). לגבי תובענות ייצוגיות נגד המדינה – סכום האגרה יהיה זהה לסכום האגרה בבית משפט השלום, ושרת המשפטים תוכל להפחית סכום זה ולהעמיד אותו על סכום האגרה החל על עתירה לבג"ץ כאמור.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "המתווה כולל שינויים משמעותיים בתקנות. אני רואה מצד אחד את האדם הפשוט שרוצה לתבוע וארגונים חברתיים ומצד שני את הנזקים עליהם שמענו מהתעשיינים כתוצאה מתביעות סרק. שני הצדדים לא יהיו מאושרים עד הסוף וזה מוכיח שהפשרה נכונה".

חה"כ יואב קיש (הליכוד) הודיע בתחילת הישיבה כי הוא מתנגד למתווה הפשרה מכיוון שהוא מבקש להוסיף סעיף הנוגע לעתירות לבימ"שלפיו בעתירה לבג"ץ של מי שהוא אינו אזרח ישראלי או בעבור מי שאיננו אזרח ישראלי למעט עתירה לעלייה לישראל או לקבלת אזרחות, יועלה סכום האגרה ל-5,400 ₪ במקום 1,800 ₪ כיום. "לא הייתי מעלה את זה אם לא הייתה בקשה להעלאת אגרות בגלל העלויות, אבל עניי עירך קודמים ולא ייתכן שאנחנו מממנים עתירות של מי שאינם אזרחים. אני מציע מתווה שיוכל לעזור כלכלית לאזן את העניין. כך יהיו עוד הכנסות וזה יוכל להפחית את האגרות. כל עוד השרה מתנגדת להביא את הנושא לכאן אתנגד לאגרות הייצוגיות. לשרה אין כרגע רוב להעביר את הנושא בוועדה". היו"ר חה"כ סלומינסקי השיב כי טכנית אי אפשר לדון ולכלול את ההצעה ללא הסכמת השרה. "אם אתה רוצה ליצור משבר קואליציוני זה עניינך. שרת המשפטים אומרת שהיא תשמח לבחון את ההצעה ולשמוע גם את עמדת שר האוצר. לכן אם כבר אלו יהיו תקנות נוספות".

לאחר שחה"כ קיש וח"כים נוספים הביעו התנגדות לתקנות הכריז היו"ר סלומינסקי על הפסקת הדיון להתייעצות קואליציונית ולאחריה הציג את הפשרה החדשה שנגעה לאופן חלוקת תשלומי האגרות. הוא פירט את שאר מרכיבי מתווה הפשרה אליה הגיע יחד עם שרת המשפטים איילת שקד: "במקרים בהם התובע זוכה או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו מתקן הנתבע את העוול ומפצה את חברי הקבוצה הוא לא ישלם את החלק השני של האגרה אלא הנתבע ישלם אותו, והחלק הראשון של האגרה יוחזר לו על ידי הנתבע. במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות – לשופט יהיה שיקול דעת האם לפטור את התובע מהחלק השני של האגרה ולהשיב לו את החלק הראשון של האגרה, בהתאם לנסיבות ההסתלקות (אם ההסתלקות הייתה בגלל שהנתבע תיקן את דרכיו וכדומה –השופט יוכל לפטור, אם ההסתלקות הייתה בגלל שלא הייתה עילה – השופט לא יפטור). בנוסף, לפי מתווה הפשרה יינתן פטור מהאגרות בנושאים של אכיפת זכויות בתחום איכות הסביבה, איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלות. אנחנו כוועדה נעקוב באופן צמוד על הנושא ודורשים שיוקם צוות ותיערך בדיקה על מספר התובענות שהוגשו מדי שנה ואיך הן נסתיימו- דיווח שנתי מלא כך שנוכל לראות את השפעת התקנות. יש לי בנוסף סיכום על שלושה דברים שיתוקנו בחוק עצמו כך שייקבע לראשונה, כי במקרה של תביעת סרק השופט יהיה רשאי – מטעמים מיוחדים שיירשמו – להטיל הוצאות על עורך הדין עצמו. דבר נוסף הוא שהקרן למימון תובענות ייצוגיות שעד היום פועלת בהוראת שעה תעוגן בהוראת קבע ויישקל להגדילה. אם היא תראה שהתביעה רצינית היא תממן אף את החלק הראשון של האגרה. כמו כן, היום הארגונים החברתיים פטורים מאגרות אך קשה מאוד לעבור את תנאי הסף להוכחה שאין מישהו פרטי היכול לתבוע ולכן נחפש דרך שתרכך את המחסום הזה בפניהם, שתקל עליהם. ביחס לרשויות מקומיות- האגרה תהיה זהה לזו של עתירה לבג"ץ כ-1,800 ₪ ולגבי רשויות המדינה, הסכום יהיה זהה לתובענה ייצוגית המוגשת לבימ"ש שלום. עם זאת, שרת המשפטים תוסמך להפחית את הסכום לגובה הסכום של עתירה לבג"ץ".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "עיקר הדיון הוא על גובה ואופן התשלום. הדרך הנכונה להסתכל על התביעות הללו היא כתביעות אכיפה. לכן ראוי להתחיל עם סכומים פחות גבוהים ואם יהיה צורך בכך להעלותם בהמשך. בעצם הטלת סכום כלשהו יש אפקט מצנן ולכן יש לעשות זאת בצורה זהירה". הוא הציע שהתקנות יהיו בהוראת שעה לשנתיים-שלוש, כדי לאפשר מעקב והבהיר כי "חשוב לראות את מתווה הפשרה כדבר כולל ונכון יהיה לאשר אותו כך יחד עם הדברים הדורשים תיקוני חקיקה. אחרת המתווה יעוגן בצורה חלקית בלי ידיעה מה יקרה לחלקים אלו".

חברי האופוזיציה תקפו את מתווה הפשרה ויו"ר הקואליציה חה"כ דוד ביטן (הליכוד) איים למשוך את המתווה ולהצביע על התקנות המקוריות באומרו כי "הסכומים יישארו כמו שהם ונאפשר לשרה להפחית אותם. אתם לא מתביישים? ראיתם את רשימת הפטורים?"

חה"כ אורלי לוי אבקסיס שהורחקה מהדיון: "זה מצחיק שהשרה מגיעה לפשרה עם עצמה. מישהו צריך להגן פה על הציבור שהשרה ואתה חוסמים את הדרך שלו להגיע לסעד משפטי. ההליך כולו לידתו בחטא. יו"ר הקואליציה ניסה להגיע לפשרות ולעזור אבל עדיין יש פה העדפה של החברות הגדולות על פני הרשויות המקומיות והמדינה כי אנחנו מותירים את האגרות הגבוהות על החברות. קראתי שהשרה אומרת שהנפגעים הם העסקים הקטנים והבינוניים בעוד ארגון לה"ב מתנגד לתיקון ואומר שזה שטויות. ההחרגה של הרשויות המקומיות משאירה את ההגנה החזקה ביותר על בעלי ההון".

חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "התנהלות הדיון לא ראויה ומבזה את הכנסת. הסתגרתם בחדר כקואליציה ואנחנו כחברי ועדה לא שותפנו בשום צד של הפשרה. לא השגתם שום פשרה עם הציבור או עם חברי האופוזיציה ויו"ר הקואליציה מאיים כאן שתחזור בך. הציבור לא יכול לקבל כזו סטירה מהממשלה שלו. יש לנו הצעה שסכומי האגרות יושוו לאגרות בג"ץ, להוסיף פטורים ושהכל יהיה בהוראת שעה".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "על מי יו"ר הקואליציה מאיים? על הציבור? התהליך של התכנסות בחדר לפשרה עצמית הוא מגונה וזה עקבי עם ההתנהלות המבזה שלכם. המדינה לא רוצה למצוא עצמה מחזירה סכומים על גביית יתר ולכן גם היא רוצה להגן על עצמה, כמו הסכום שגבו בהוצאה לפועל על צילום- 3 שקלים שלאחר התביעה הייצוגית ירד ל-30 אג'. ל-700,000 איש שיש להם תיק בהוצל"פ הפער הזה בסכומים הוא להיות או לחדול. זו תביעה שתחילה כינו אותה סרק".

 חה"כ מוסי רז (מרצ): "מה שקורה כאן זו שערורייה כמו שוק, מטילים קנסות כדי שלא יוכלו לפעול נגד העוולות הקשות ביותר והחברות המנצלות, ואז מתחילים איתנו באיומים כשהציבור מוחזק בן ערובה. יו"ר הקואליציה מאיים על אזרחי מדינת ישראל שיכפיל את הקנסות ולא יהיו פשרות. רק האיום הזה היה צריך לגרום לפיזור הוועדה. אנחנו רוצים לראות נוסח כתוב ונבחן אם זה נושא חדש ונביאו לוועדת הכנסת. בנוסף, קודם כל תביאו חוק ונקבע שהתקנות ייכנסו לתוקף דקה אחריו".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): אתם לא התייעצתם אלא קבעתם מה שאתם רוצים ואתם כופים עלינו. סירבתם אפילו לשמוע אותנו, זו לא התייעצות אלא דיקטטורה. לא שמענו התייחסות לרעיון של הוראת שעה, לגבי הקרן למימון – בחינת האפשרות לא מספיקה אלא יש לקבוע שהקרן תוגדל קטגורית אחרת מה שאתם אומרים הוא עורבא פרח.

לאחר ההצבעה אמרה חה״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כי כחברת מועצה הגישה מספר תובענות ייצוגיות כנגד השלטון המקומי. "לכן אני מודעת לחשיבות התובענות והנגשתן לכלל הציבור. ההסתייגות שלי שהתקבלה ומחריגה את השלטון המקומי מאפשרת לציבור לשמור על זכויותיו ולכן מדובר על הישג משמעותי״.

תמכו בתקנות: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי, והח"כים שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), בני בגין, דודי אמסלם, דוד ביטן (הליכוד), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה).

התנגדו: הח"כים יעל כהן פארן, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת), יעל גרמן, אלעזר שטרן (יש עתיד) ומוסי רז (מרצ).

קובי בונה,
1 תגובות