הכנסת קיימה דיון לציון היום הבינלאומי לזכויות הילד

מליאת הכנסת קיימה דיון לציון היום הבינלאומי לזכויות הילד.

יו"ר הכנסת אמר בפתח הישיבה: "בשנת 1991 הצטרפה ישראל לרוב מדינות העולם, וקיבלה על עצמה את אמנת האו"ם לזכויות הילד הכוללת את ההתחייבות לדאוג לכל ילד לתנאי קיום בסיסיים, להגנה מפני פגיעה, לחינוך הולם ולרווחה. עבורנו זהו עיקרון יסוד העולה גם ממסורת ישראל שבה כל ילד וילדה הם עולם ומלואו; הם פיסת עתיד קטנה שאנחנו מבקשים לטפח למענם ולמעננו.

בתחילת שנות ה-90 יצא שיר חדש שנחרט לרבים בזיכרון. המילים שכתבה יערה שבו ניסו לענות על השאלה המורכבת, מה זה אומר להיות ילד במדינת ישראל.  זאת הייתה התשובה: "זה לא כל כך פשוט להיות כאן ילד; ללמוד בבית הספר על מלחמות. זה לא כל כך פשוט, אבל מול שמי התכלת אני יודע רק שכאן אני רוצה לחיות. נכון, זה באמת לא כל כך פשוט להיות כאן ילד; לא פשוט לגדול במקום שבו שקט הוא מצרך נדיר, שהשלווה היא תמיד בעירבון מוגבל במרווח הקצר בין מהדורת חדשות אחת לשנייה; לא פשוט לגדול כשעל הכתפיים הצרות שלך מונח משא ההיסטוריה היהודית. והמשא כבד עוד יותר – שותפות באחריות לעתיד העם היהודי".

זה לא כל כך פשוט, אבל אני רוצה לומר לילדי ישראל בתור אחד שלא היה כאן כילד: זכיתם. אין מקום טוב יותר לצמוח בו מאשר תחת שמי התכלת של ישראל בדיוק כמו שממשיך השיר: "כאן אפשר ביחד וגם מותר לחוד, כאן אני בטוח שלא הכול אבוד; כאן אני יכול למרות הכול גם לחייך, גם לחלום וגם לגדול". אנחנו עושים הכול כדי שכך יהיה, כדי שכל אחד מהילדים שלנו יוכל לחייך, יוכל לחלום, יוכל לגדול."

יוזמת הדיון ויו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה: "מבחינתנו ומבחינת החברים השותפים בדיונים השונים כל יום הוא יום זכויות הילד, ואנחנו מגיעים הנה בכל יום מחדש כדי לפעול למען ילדי ישראל. אבל היום הוא יום מיוחד כי אנחנו הזמנו ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ; נתנו במה אמתית לכל הקשת ולכל המגוון באוכלוסייה. אנחנו לא רק דיברנו רק על מה שהם צריכים ומה שאנחנו צריכים לעשות למענם, אלא בעיקר דיברנו איתם, ושמענו מהם.

היום הזה התמקד בשני נושאים עיקריים: האחד הוא המסרים והתכנים שאליהם נחשפים ילדים כבר בגיל הרך. זיהינו שגם בגילאי לידה עד 6 הילדים נחשפים לא פעם לתכנים אנטי חברתיים, ודרשנו מכל מי שאמון על הרגולציה בתכניות אלה לפקח יותר, לסמן מחדש את התכניות, להתאים אותן לגילאים בצורה קצת יותר מדויקת, ואפילו לתת תו תקן לתכניות יותר איכותיות כדי שההורים יוכלו לבחור מול מה הילדים שלהם צופים. הנושא השני עסק באמנה שאנחנו קידמנו יחד עם מועצת התלמידים והנוער במשך שנה וחצי ועם איגוד הפרסום. שם אנחנו מנסים ליצור מציאות של פרסום הוגן למוצרים לבני נוער; איך אנחנו מונעים את הניצול של הילדים ברשתות החברתיות למטרות של פרסום."

ח"כ מסעוד גנאים: "עלינו להודות שאנחנו חיים בעולם, באזור, במציאות שהיא לא מיטיבה, לא עם הילדות ולא עם הילד. אפילו מתאכזרת. אני במיוחד מתכוון למה שקורה סביבנו באזור, המזרח התיכון, מדינות ערב. מראות של קרבות, שפיכות דמים, שהקורבנות שלהם גם ילדים. הם בנהרגים והם בפליטים שנטשו את בתיהם.  והאמת, תמיד אני חושב על הילד הזה שעזב את הבית שלו או שאיבד את ההורים שלו – לאיזה עתיד בסוף הוא יגיע. בילדות נכתב הכול: האופי, המאפיינים, האישיות של כל אחד מאתנו, אנחנו הבוגרים והגדולים. בסוף הכול שמה נכתב, בילדות.

אז אם הילדות הייתה כל כך טראגית, כל כך קשה, אז איזה עתיד מצפה לנו? אני אופטימי ותמיד מקווה לטוב, אבל קורע הלב כאשר אני רואה את המראות הזוועתיים בטלוויזיה, על כל מעשי שפיכות הדמים והטבח, שקורבנותיהם, חלק גדול מהם, הם ילדים.  אז אנחנו מודעים ומשוכנעים שהילדות היא הגיל החשוב והקריטי ביותר כדי לעצב את דמותו של האדם, אז עלינו כולנו לפעול למען שנבטיח שנספק כל התנאים שהילד צריך כדי להבטיח לו חיים בריאים ובטוחים."

שירי דנון,
0 תגובות