נדב העצני: נתניהו צריך לפרוש

העיתונאי ואיש הימין נדב העצני אומר שנתניהו צריך לפרוש.

הוא מסביר את עמדתו:"גם בקריירה פוליטית מפוארת צריך לדעת מתי להגיד די. בנימין נתניהו, אחרי היסטוריה מכובדת בראשות הממשלה והליכוד הגיע לשלב הזה. וטוב יעשה אם ירד בכבוד מהבמה וימנע את אחד התסריטים הלא סימפטיים הצפויים, שיבזו ויסכנו אותו ואותנו. הוא לא צריך להכריז על בחירות מוקדמות, רק להודיע שהוא פורש מהכס בעוד מספר חודשים. בזמן הזה יתכנסו מוסדות הליכוד ויבחרו מחליף שיתפוס את מקומו גם כראש הממשלה. כל מי שייבחר במקומו - מכץ ועד סער, מארדן ועד לוין, יהיה טוב יותר לליכוד ולמדינה בנסיבות הנוכחיות. כי מעבר לכל דבר אחר, נתניהו הפך באשמתו לנטל כבד על הליכוד והמחנה הלאומי, שלא לדבר על הסכנות שנשקפות מצעדים נואשים בהם הוא עלול לנקוט, כדי לנסות להציל את עורו. 

הסיבה הראשונה לפרישה היא האסטרטגיה השקופה של מחנה אבי גבאי-אלדד יניב-יאיר לפיד. קו אחד מחבר את השלושה והוא השיטה הדו ראשית הוותיקה להערמה על הבוחרים, שעבדה ב-1992 ו-1999. היא מורכבת ממסע ציבורי אינטנסיבי בהובלת עתונות מוטה, ליצירת תחושת מיאוס ושחיתות משלטון הליכוד. בד בבד היא מציגה את מועמדי השמאל באופן כוזב, כתואמי ליכוד שכדאי לבחור בהם כי אין ממש הבדל בינם לבין המקור. כך הגיעו גם רבין וגם ברק לראשות הממשלה והתוצאות ידועות. נתניהו, הוא ואשתו, מספקים אין סוף תחמושת לקו השחיתות והמיאוס, בעוד גבאי ולפיד מתחפשים לימין. כך הופכת אסטרטגיית ההונאה לסיכון ממשי. 

הסיבה השניה היא הסכנה הנשקפת מנתניהו עצמו, שעד היום לא ברור מהי באמת השקפת העולם שלו. האם הוא הבן האידיאולוגי של אביו, או שגלש מזמן למחוזות לבני ואולמרט ורק מזגזג מאימת הבוחרים. בכל מקרה, נתניהו הוא מיפר סדרתי של הבטחותיו ומצע הליכוד. הוא הקפיא את הבניה בירושלים וביו"ש, הוא מסרב לאמץ את מסקנות ועדת השופט לוי, שמפריכות את טענת הכיבוש ומקנות סוף סוף שוויון ליהודי יו"ש. הוא פיספס את ההזדמנות הגדולה לקידום השקפת העולם של הליכוד בתחילת עידן טראמפ ועכשיו עלול להתמסר לתוכנית ההזויה התורנית שצפויה להגיע מוושינגטון. יש מי שטוען שבמר יאושו מהחקירות, נתניהו מתכנן לחתוך שמאלה, בסגנון אריאל שרון. 

האמת, נתניהו צריך ללכת ולו בגלל אותם דברים שכל ליכודניק שמכיר אותו מקרוב יודע היטב, מה שגם לא מוכחש בפרסומי החקירות בפרשה 1000. זו אותה נטיה כרונית לתת לאחרים לשלם את החשבונות שלו. תשאלו את מי שסייעו לו להבחר לפני 25 שנה ונפגשו איתו בקביעות בלובי של מלון. הם מעידים שהוא מעולם לא העלה על דעתו לשלם על הקפה ששתה. שלא לדבר על עלילות מסעות משפחתו ברחבי העולם על חשבונם של גורמים שונים. לא צריך להאמין לרביב דרוקר ובן כספית כדי לשמוע את הדברים ולסלוד מהם. 

ולעצם פרשת הסיגרים והשמפניות, גם אם אין לכך משמעות הפלילית, ציבורית – כך לא נוהגים. נכון שנתניהו מותקף מסיבות פוליטיות, בעוד ששמעון פרס טבל באוקיאנוס פסול של הון-שלטון וזכה למעמד אלוהי. אבל עדיין, מה שנחשף מחקירות נתניהו והתביעות האין סופיות נגד אשתו מציב סימן קריאה. הוא מחייב את בני הזוג לעשות לנו ולהם טובה ולרדת, לפחות זמנית, מהבמה.


העצני אומר שהתגובה ההיסטרית כלפי דבריו, מלשכת ראש הממשלה והליכוד, מוכיחה לו עד כמה ראשי הליכוד חייבים להחליף את נתניהו ומיד.

הוא אומר: "זו תגובה שכולה גידופים והשמצות ואפס התמודדות עם הטיעונים שלי. היא מוכיחה דבר כפול: האחד, שראש הממשלה איבד את העשתונות, דבר שמחייב בפני עצמו ללוות אותו בכבוד החוצה. השני והחשוב מכך, התגובה משקפת דפוס של התנהגות לאורך השנים. נתניהו מתמחה בהפרחת סיסמאות של אווירת ימין, אבל כשבאים לבחון את המעשים שלו מגלים דבר אחר לחלוטין. הבעיה - עם סיסמאות לאומיות חסרות כיסוי הוא מקבל שוב ושוב את קולות מחנה ארץ ישראל רק כדאי לאכזב ולהגשים לא פעם את רעיונות המחנה השני. והנה, לפי התגובות הנזעמות שקיבלתי מחלק ממצביעי הליכוד ברור שנתניהו אכן מצליח לבלבל אותם, במיוחד למחוק להם את הזכרון. ולכן כדאי להעלות כמה עובדות מדגמיות:

נתניהו נבחר לראשונה ב-1996 אחרי שנלחם בעוז נגד הסכמי אוסלו וביניהם ההסכם שרקח שמעון פרס בעניין חברון. הוא הבטיח שלא ייפגש עם יאסר ערפאת ויבטל את הונאת אוסלו. באו מהומות המנהרה, חודשים לאחר בחירתו, ונתניהו מיהר ללחוץ ידיים בחוזקה עם יאסר ערפאת ולבצע את הסכם חברון ההרסני. מאז ועד היום הוא צועד בתוך המסלול של אוסלו ולא חורג ממנו במילימטר. הוא זועק בחו"ל נגד ההסתה של הרשות הפלשתינית, אבל ממשיך להעביר לה כספים ומשמר אותה מכל משמר. שלא לדבר על אימוץ רעיון המדינה הפלשתינית, בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות ולנאומים חוצבי להבות שנשא נתניהו במרכז הליכוד נגד רעיון העוועים הזה.

ועוד במבחן המעשה - נתניהו שולח עכשיו את נאמניו להפוך עולמות ולחוקק חוקים חדשים, חוקים מיותרים ולא חכמים, בוודאי כאשר הוא עצמו מצוי בחקירה. לעומת זאת עד היום ראש הממשלה לא מצא לנכון לשנות את החקיקה המפלה, השערורייתית, שקיימת נגד יהודי יו"ש. הוא נמנע במכוון מלאמץ את מסקנות ועדת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי ז"ל, שמחייבות הגשמה. בין היתר קבעה הוועדה שצווים כמו "צו בדבר שימוש מפריע", הפועלים רק נגד יהודי יו"ש, אינם ראויים להתקיים במדינה מתוקנת. בעניין הזה נתניהו לא עושה דבר. 

מעניין מכך. הוא דחה את התחמושת האולטימטיבית שנתנה לו ועדת לוי במישור הבינלאומי. למרות שזו קבעה כי לפי המשפט הבינלאומי אין שחר לטענת הכיבוש, נתניהו מסרב לקבל את ההמלצות שלה ולעגן את הטיעונים שלה כמדיניות מחייבת. אני עצמי התבקשתי על ידי סגנית שר החוץ לכתוב פרק משפטי ברוח הזו לחוברת שאמור היה להוציא משרד החוץ ובין היתר למוטט את כזב הכיבוש. החוברת נכתבה אבל נתניהו הטיל וטו ומנע את פרסומה. מסתבר שבניגוד לסיסמאות האווירה שלו הוא מסרב להפריך את טענת הכיבוש. מעניין למה. 

כדאי גם לבדוק לאיזה ויתורים הסכים נתניהו, בשיחות שניהל עם יצחק הרצוג ובמו"מ על רמת הגולן בתיווכו של רונאלד לאודר. במסגרות האלו הסכים מנהיג הימין לאמץ את עמדות השמאל המובהק ביותר, ורק נרתע מכך פוליטית ברגע האחרון. גם הטענה שנתניהו עמד נחרצות מול אובאמה חסרת בסיס. שמונה שנים השתמש נתניהו בתירוץ של איומי אובאמה כדי להקפיא את הבניה אפילו בשכונות ירושלים, כיוון שאובאמה עוין כל כך. עלה דונלד טראמפ והגענו בדיוק לאותה תוצאה, רק הפעם עם התירוץ ההפוך - בגלל שטראמפ אוהד כל כך. 

מכל אלו חייבים להגיע למסקנה שנתניהו לא רוצה לבטל את הסכמי אוסלו, לא רוצה לבנות בירושלים וביו"ש ולכל הפחות הוא חסר עמוד שדרה כדי לעמוד בלחצים ולהגשים את המדיניות של המפלגה והמחנה שלו. יותר מעשר שנים שנתניהו בשלטון אבל הוא לא באמת שולט. צריך היה את איילת שקד הצעירה כדי ללמד אותו מה ניתן להשיג כשרוצים באמת לשנות מדיניות. 
הכרה בעובדות מלמדת גם עד כמה מסוכן נתניהו בנסיבות של מצוקה אישית. הימין צריך היה ללמוד את לקח אריאל שרון, מי שהמיר את השקפת העולם שלו ובגד בבוחרים בגלל החקירות. נתניהו, שגם ככה הוא מפר סדרתי של ההתחייבויות ומצע הליכוד, בעייתי במיוחד בנסיבות הנוכחיות. ולא סתם התפרסמו בזמן האחרון ידיעות על כוונה נרקמת בלשכת ראש הממשלה לחתוך שמאלה, עם גבור החקירות, כדי להשפיע על הפרקליטות או על הבוחרים. 

לקח שרון צריך היה להיות לנגד העיניים גם מסיבה נוספת. שנים ארוכות העלימו בימין עין מאי העצירה של אריאל שרון באדום, כיוון שהוא היה משלנו. עד שאותה אי עצירה הביאה אותו לבגוד בעקרונות ובאנשים שלו. גם מהסיבה הזו לא צריך למצמץ ולא לעשות הנחות מוסריות. מה שפסול הוא פסול. גם אם העתונות ברובה רודפת אחר נתניהו ומפעילה מוסר כפול. גם אם התעלמו מההתנהגות הבעייתית של שמעון פרס ומשפחת רבין, שלא לדבר על יקירי שמאל אחרים. עדיין יש דברים שלא ייעשו, גם אם הם לא פליליים. ומי מבוחרי נתניהו שרוצה לדעת איך מתנהלים נתניהו ואשתו יכול ללמוד בקלות ממקורבים של ראש הממשלה בעבר ובהווה. איסוף נתונים קצר יעלה מלוא הטנא סיפורים ממקור ראשון, שמעוררים סלידה. 

מכאן לחשבון הפוליטי. הדאגה הגדולה שלי ושל נאמני האידיאולוגיה של ארץ ישראל היא מעליה לשלטון של אחד המתחפשים, גבאי, לפיד או דומיהם. מי שמפעילים את תנועת המלקחים שעבדה כל כך טוב ליצחק רבין ואהוד ברק. מצד אחד מתחזים לימין ובמקביל פותחים במסע של 'מושחתים נמאסתם', כדי לדחוף את המתנדנדים לכיוונם. ככה הערימו על בוחרים מהימין פעמים והגשימו קו הפוך להבטחות המחופשות. הבעיה היא שנתניהו, בהתנהגותו שלו עצמו, מספק את חומר הבעירה לענן המיאוס הדרוש למפעילי אסטרטגיית ההונאה הזו. גם לכן הוא צריך ללכת.

ראשי הליכוד והבית היהודי חייבים לקרא את המפה, לקנות מנה גדושה של אומץ ולהתייצב מול ראש הממשלה. כל אחד מהמועמדים הפוטנציאלים שמוזכרים היום טוב יותר כעת מבנימין נתניהו".

אורי רבינוביץ,
0 תגובות