אי בהירות במדיניות המס לגבי מבקשי מקלט

ועדת הכספים קוראת לרשות המיסים לבחון מחדש את עמדתה ביחס לגבייה רטרואקטיבית של היטל העסקת עובדים שהם מסתננים או מבקשי מקלט, מאלפי עסקים קטנים ובינוניים, שש שנים לאחור מ- 2011.

זאת בעקבות פסיקת בית המשפט בעניין שקבע שלפי החוק הקיים, ההיטל היה צריך להיות משולם, אך במקביל קרא לרשות המיסים למצוא דרכים להקל בעניין הרטרואקטיביות. מדובר בהיטל שבפועל לא שולם ע"י אלפי בעלי עסקים, בעיקר בענפי ההסעדה והניקיון.

בעלי עסקים שהשתתפו בדיון אמרו שאינם יכולים לעמוד בשומות רטרואקטיביות של שנים לאחור וכי אם ייאלצו בכל-זאת לשלם, כפי הנראה ייסגרו.

חברי הכנסת שיזמו את הדיון, חברי הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו), מירב בן ארי (כולנו) ומיקי זוהר (הליכוד), דרשו מרשות המיסים לחזור בה מהכוונה להוציא שומות רטרואקטיביות וטענו, שלמרות הקריאה של בית המשפט "שלא חש בנוח עם ההחלטה שהסתמכה על המצב החוקי ללכת לקראת בעלי העסקים על-מנת להקל עליהם, הרשות לא עשתה הרבה מלבד להציע פריסה של 36 תשלומים. פריסת תשלומים מקובלת גם בקניית מקרר. ככה לא עוזרים באמת לעסקים, שהם מנוע הצמיחה של המשק".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע "אי נחת על חוסר תום הלב של רשות המיסים לאחר תקופה ארוכה של כמה שנים של חוסר בהירות כשאלפי עסקים לא שילמו את ההיטל וכפי הנראה גם לא הוצאו שומות בעניין לכולם. אם אנשי רשות המיסים היו רואים את התמונה הכוללת, הם היו נוהגים אחרת. צריך לגבות כסף, אבל באופן נורמלי ורגיל. עתה לאחר שנים שלא נגבה ההיטל מאלפי עסקים, לא יתכן להפיל עליהם את זה בבת אחת, אם בכלל זה נכון לדרוש את זה רטרואקטיבית. אם כבר מחליטים על ההיטל, תגבו מכאן ולהבא".

ח"כ מירב בן ארי: "המצב הקטסטרופלי שעומד לחול על עסקים קטנים, בעיקר ברים ומסעדות, ייפגע במאות אלפי עובדים ובמשק כולו. באופן כללי ענף המסעדות במצב בעייתי ומעמיסים עליהם המון חקיקה ואלו שכן מחזיקים מעמד ולא נסגרו נקלעו עכשיו לסכנה ממשית בעקבות ההחלה רטרואקטיבית של ההיטל על העסקת מבקשי מקלט. יש בעיה של מחסור בידיים עובדות במדינת ישראל. עסקים ובעיקר מסעדות לא מצליחים למצוא עובדים למטבח או עבודות ניקיון ואין מי שיחליף את העובדים הזרים, גם אם נשלח אותם מכאן. רשות המיסים עשתה מהלך לא מספיק וביטלה 50% מהריבית על השומות הרטרואקטיביות אך זה לא מספיק. כל הריבית צריכה להתבטל ויש לשקול לבטל לחלוטין את הגבייה הרטרואקטיבית, אחרי שנים שלא גבו. איך מסעדה או עסק קטן יוכלו לשאת בנטל הזה? אם כבר, אז לתת רק את הקרן ולפרוס לתשלומים הרבה יותר הוגנים. אחרת הכסף לא יגיע. אנחנו צריכים להחליט האם רוצים לעזור לעסקים קטנים ולהפחית נטל ורגולציה על-מנת שיצליחו להרים ראש, או שהם ייקרסו. עלינו להסיר את חבל התלייה שתלוי מעל לעסקים הקטנים.

ח"כ עודד פורר: "כפי שזה נראה עכשיו, עשרות ואולי מאות אלפי עובדים ילכו הביתה, כי אין שום סיכוי לעסק קטן או בינוני לעמוד בנטל הזה, בוודאי כשמדובר במסעדה. ולא רק העובדים ייפגעו אלא גם אנשים מהמעגל השני והשלישי, ספקים, בעלי מלאכה וכד', פחות תשלומי ארנונה ועוד, והכל כי החליטו על שומות רטרואקטיביות. לבוא אחרי שנים שלא גבו את המס הזה ולגבות אותו עכשיו זה בלתי אפשרי. העניין פה היה של לקונה חוקית ויש להפעיל הראש והלב. העסקים האלה היו שמחים להעסיק עובד ישראלי, אך אין ישראלים שמעוניינים לעבוד באותן עבודות. מבחינת האבטלה המצב טוב, מתחת ל- 5%, וקשה למצוא עובדים לתחומים האלה. אנחנו צריכים להקים כאן צוות גישור בין רשות המיסים לבעלי העסקים למציאת פתרון שיימנע סגירת אלפיי עסקים".   

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "ישראלים לא יעבדו בשטיפת כלים וניקיון והתפקיד שלנו הוא לראות איך עסקים קטנים בישראל משגשגים, כי אם ייפלו כולנו נשלם על-כך. צריכים להתחיל מנקודת מוצא שלא תהיה גבייה רטרואקטיבית. צריכים לרדת מהעץ, כי העמדה הממשלתית של 'אין מה לעשות, כי בית המשפט קבע...' זו לא עמדה ראויה בעניין הזה. יש לכרות את העץ שנשען על הטיעון הזה".

נשיא התאחדות המלונות בישראל, אמיר חייק: "המדינה פנתה לעסקים בקריאה שיעסיקו את אותם מסתננים כדי לתת פתרון ושלא יסתובבו ברחובות. גם אין ישראלים שמוכנים לעבוד בתחומים האלה. רשות המיסים שבד"כ הוגנת פתאום מצאה מקור לגבייה. לא צריכים לשלם את המס הזה לחלוטין, אלא מכאן ואילך. כל עסק צריך להיזהר שמחר לא תבוא רשות המיסים שלמעשה העובד שהוא העסיק ועלה לו 100 ₪ מעכשיו עולה לו 150 ₪ רטרואקטיבית".       

נשיא לשכת העצמאים בישראל, לה"ב, רועי כהן: "היתה עצימת עין במשך שנים. לבוא ולומר עכשיו שיש החלטת בג"צ וצריך לשלם רטרואקטיבית זו עצמית עיניים, כי אנו יודעים שאין עובדים ישראלים שמוכנים לשטוף כלים ולעבוד בניקיון ולוואקום הזה נכנסו אותם מסתננים, מהגרי עבודה בעידוד המדינה. זה ענף של עסקים קטנים. שרים וח"כים יורדים לדרום בגלל סגירת מפעל אחד וכרגע על המדוכה אלפי בתי עסק שיצטרכו לסגור או לפטר עובדים. והם מנוע הצמיחה. רוצים לגרש תגרשו, אבל למה העסקים הקטנים צריכים לשלם המחיר הזה??! לכל ראש אגף גבייה יש סמכות למחוק חוב ארנונה, אז לבוא ולספר שלא ניתן למחוק אחורה, כשכל כמה שנים בא שר פנים עם מבצע מחיקת חובות וכד', זו עצימת עיניים מפני סכנה ממשית לאלפי בתי עסק".      

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן: "לא הצליחו לפנות את המסתננים אז באים ודופקים את המעסיקים ועכשיו רוצים שנשלם רטרואקטיבית. אנחנו לא יכולים לשלם את זה, ענף המסעדות זה ענף ש- 80% מהן נסגרות ב- 6 – 8 שנים הראשונות. מדברים פה על למעלה מ- 200 מיליון ₪ שומות רטרואקטיביות והמסעדות לא יכולות לעמוד בנטל הזה. נדרשת הצעת חוק של ועדת הכספים, כך שבג"צ יוכל לבטל שומות רטרואקטיביות שנובעות מהיעדר מדיניות ברורה של המדינה בזמן אמת".

חבר הנהלת איגוד בתי האבות, דודי ברימר: מועסקים בלית ברירה למעלה מ-3,000 חסרי מעמד, והאומדן עומד על למעלה מ- 300 מלשח שומה, כסף שבמקום שיופנו לאיכות הטיפול. השמיכה אצלנו מאוד קצרה, לדוגמה, משרד הבריאות מתקצב אותנולפי 40 ₪ לעובדים ועם ההיטל מתקרב ל- 60 ₪ ובמקום להשקיע באיכות הטיפול נצטרך להחזיר כסף לקופת המדינה.      

יו"ר ארגון חברות הניקיון, אילן שמעוני: "ענף הניקיון הוא אחד מהענפים שיושפעו באופן המשמעותי ביותר. היטלי מס רטרואקטיביים בסכומי עתק אסטרונומים יגרמו לקריסת העסקים הקטנים והבינונים המעסיקים עובדי ניקיון אשר אין ביכולתן לשלם סכומים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מכך לא תותר להן ברירה אלא להכריז על מצב של חדלות פירעון וחיסול עסקיהם. מדובר על פגיעת רחבת היקף לעובדי הניקיון, לחברות ולמשק הישראלי".

משנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון: "מהרגע שהחוק הזה קיים שבנו והודענו לבתי העסק שהם צריכים לשלם ואכן הרבה מאוד מעסיקים שילמו. השומות הראשונות שהוצאנו משנת 2006. בשנת 2011 יצאנו בקריאה לכל המעסיקים לשלם את ההיטל עבור המסתננים. לא תמיד ביום הראשון אנחנו מזהים שיש פה תופעה שאנשים לא מקיימים את הוראות החוק ולכן הגענו לפסיקה אחרי הוצאת השומות, מהרגע שהבנו שיש כאן סוגיה. היו מצבים של עסקים שמלכתחילה שילמו והיו עסקים שהגיעו איתנו להסדרים והיו עסקים שהגיעו איתנו לבתי משפט ופעם אחר פעם קיבלו את עמדתנו. אנחנו גוף מבצע ובית המשפט פסק כפי שפסק. אנחנו אמרנו לבית המשפט את עמדתנו ואת הדרך היחידה לפרש את החקיקה, לדרוש את ההיטל הזה – יישום כוונת המחוקק. נענינו לבקשת בית המשפט לתת הקלות ונתנו הקלה גורפת: הוצאנו הנחייה כללית שמי שמשלם ההפרשים, פריסה ל- 36 חודשים והקלות נוספות".

נציג הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, נועם דשא: "ענף המסעדות בארץ אכן בסיכון ורוב המסעדות נסגרות במהלך 5 השנים הראשונות לפעולתן. פנינו לרשות המיסים להגעה להסדר שלא ייקרסו. מנסים לעבוד יחד עם רשות המיסים להגעה להסדר שיאפשר לבעלי העסקים לא לקרוס".

נציגת משרד המשפטים, שרית פלבר: "בית המשפט אמר שדעתו לא נוחה מהדברים ודרש שדרג בכיר ברשות המיסים יינסה למצוא מתווה. אמר שהיה צריך לגבות את ההיטל אך ביקש התחשבות בעניין הקנסות, יש הערות מפורשות לקנסות ולריבית ורשות המיסים לא התעלמה והוציאה נוהל שנועד לעמוד בדרישות בית המשפט להתחשב. ביטול קנסות ביטול הריבית. הוגשו בקשות לדיון נוסף בבית המשפט וכל ההסכמים כפופים למה שיהיה בדיון הנוסף".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, השיב לנציגי הממשלה: "לגבות רטרואקטיבית זה עורבא פרח כי לא ייגבו. לגבות רטרואקטיבית בגלל היעדר מדיניות, זה לא הגון. לא ייגבו, כי אחרת לא העסקים יתקיימו. צריך לחשוב על זה מחדש. לא הגון ולא צודק ולא ייצא מזה שום דבר. דבר שני, צריך לשלח את המסתננים כי זה החוק גם בסדר, לא ענייננו כאן בוועדת הכספים. מצד שני, תחליטו או שנותנים עבודה מועדפת שיהיה כדאי לצעירים ישראלים לעבוד בזה או שתתנו יותר רישיונות עבודה לעובדים זרים, אי אפשר לטמון את הראש בחול בעניין הזה".     

בסיכום דרש גפני מנציגי רשות המיסים, "לחזור לוועדת הכספים בתוך שבוע מהיום עם תשובות האם מוכנים לשקול מחדש את נושא הרטרואקטיביות. ועדת הכספים מבקשת שלא לגבות את הכסף הזה. רק כמו מדינת חלם שלא מתנים את הגשר ושמים למטה בית חולים, שאם מישהו נופל מהגשר אז כבר יש שם בית חולים. כלומר, מתכננים תכניות להצלת עסקים אחרי שכבר מפילים אותם". כמו-כן דרש מנציגי משרד הכלכלה, שיחזרו גם הם לוועדה בתוך שבוע האם מתכוונים להכיר בעבודה במסעדות ובכל אותם ענפים שיש להם קשיים לגייס ישראלים, כעבודה מועדפת או לחילופין, להגדיל מכסות להעסקת עובדים זרים".    

גפני הוסיף ואמר, כי "מי שמקשיב לבית המשפט מבין רוחו לא היתה נוחה מההחלטה הוכח המצב החוקי הקיים, אך מי שרואה את התמונה הכוללת בוודאי היה יורד מעניין הגבייה הרטרואקטיבית" וקרא לחברי הכנסת שיזמו את הדיון "לקדם הצעת חוק שתמנע גבייה רטרואקטיבית, אם בדיון הבא בנושא נציגי הממשלה לא יבואו עם בשורות. ואז נראה מי יתמוך ומי לא בהצעת החוק".    

אנשי רשות המיסים הגיבו. סביון: "זו תהיה חקיקה מסוכנת". 

גיא גולדמן: "איך נשיב את הכסף למי שכן שילמו?".   גפני: "המצב בפועל דורש ללכת לקראת העסקים, שלא ייקרסו". 

אוריין שמעוני,
0 תגובות