דיון סוער על אגרות לתובענות ייצוגיות

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה דיון נוסף בתקנות בתי המשפט (אגרות)(תיקון מס')התשע"ז-2017. בדיון סוער שבו אף הורחקה חה"כ לוי אבקסיס תקפו חברי כנסת את משרד המשפטים ואת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שמצדו השיב כי האגרות לא יתקנו את העיוות אך הן חלק מהפתרון והוסיף כי "57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש"; חה"כ סויד: "לא התכוונתם אבל יצא ששירתם את בעלי ההון על חשבון בעלי המוגבלות וכל מי שרוצה לצאת נגד עוולות".

 כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, וזאת, על אף שלפי חוק תובענות ייצוגיות אמורות היו התקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק להגיע לאישור ועדת החוקה בתוך חצי שנה מיום פרסום החוק. התקנות המוצעות על-ידי שרת המשפטים נועדו לקבוע אגרות להליך של תובענה ייצוגית. לפי המוצע, בתובענה ייצוגית בבית משפט שלום – אגרה של 12,000 ₪, בתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי – אגרה של 24,000 ₪ ותובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית – אגרה של 24,000 ₪. חצייה הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וחצייה השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה. בתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית, במקרים שבהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה (למעט סכום קטן)– תוחזר. עוד מוצע לקבוע, כי חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית ועל המועצה הישראלית לצרכנות.

 יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "התקנות נועדו ליצור חומות דרך האגרות והפשרה שאביא תוריד את גובה החומות".

 עו"ד ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "יש עיוותים בחוק תובענות ייצוגיות ובימים הקרובים נפיץ תזכיר לתיקון חלק מהעיוותים הללו. מגיעים להרבה פשרות והסתלקויות מוסכמות שהן לא לטובת הציבור אלא לטובת התובע הייצוגי והנתבע נאלץ להתפשר. בשיטת משפט אדוורסרית כמו שלנו כשבימ"ש רואה פשרה קשה מאוד למנוע אותה. 57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש. האגרה לא תתקן את העיוות לחלוטין אלא היא חלק מהפתרון למנוע תביעות סרק. בנוסף, אין תובענה אחרת שאין לה אגרה כך שאפילו ללא קשר לתובענות סרק נדרשת אגרה מבחינת דיני האגרות. תובענה ייצוגית מעמיסה עלות על המערכת באופן גדול יותר מבחינה יחסית לתובענות אחרות. לא צריך לדבר על 12,000 או 24,000 אלא על המחצית הראשונה הנדרשת: 6,000 ו-12,000, זהו חסם הכניסה שעליו מדובר. לגבי הטענה שחלשים יותר לא יוכלו להגיש- כל כללי הפטור מאגרה חלים גם בעניין הזה וכמובן יכולים גם להתאגד מספר תובעים יחד. הקרן למימון תובענות ייצוגיות מממנת עלויות שהיא מוצאת מוצדקות וזה בוודאי ייעשה גם ביחס לאגרות. הוצעו הצעות נוספות כמו סילוק על הסף. זו הצעה שנמצאת כבר היום בחוק אבל דווקא משום הרצון לתת גישה לערכאות בתי המשפט עושים בזה שימוש רק במקרים קיצוניים ביותר. שקלנו ואנחנו לא מוכנים לחייב פנייה מוקדמת לנתבע כי זה פוגע באינטרס הציבור. פנייה על ידי ארגונים או עמותות היא נכונה ולכן פטרנו אגרה במקרה זה. הוצאות גבוהות שיוטלו על תובע ייצוגי שפעל לרעה יוכלו להועיל ומי שצריך לשאת בהוצאות הוא התובע הייצוגי. אין כוונה להשית אגרה בדיני עבודה ונשקול מחדש את נושאי הנגישות ואיכות הסביבה. ביחס לתביעות נגד רשות יש הסדר מיוחד שמחזיר כמעט את כל האגרה".

חה"כ אורלי לוי אבקסיס: "פחות מ-2% זה לא עומס על המערכת, אבקש לדעת בדיוק מה הבעיה שרוצים לפתור. הנתבע הוא בד"כ בעל הכיס העמוק ואתם מקצרים את הכיס הקצר גם כך של האזרח הקטן. יו"ר לשכת עוה"ד הדין טוען שבעלי ההון בחשו כאן, איבדתם את המצפן והמצפון. האם שרת המשפטים נפגשה עם בעלי ההון ולא נפגשה עם עמותות? זו שערורייה, זו זליגה של אינטרסים כלכליים על חשבון יכולת האזרח הקטן להתגונן. אתם שומרי הסף ועליכם להגן עלינו. הגשתם תקנות מעוותות. אתם מנותקים צריך לחשוף עם מי נפגשה שרת המשפטים ואת מי סירבה לפגוש".

חה"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): לא נוכל לחיות בשלום עם האגרות ולא קיבלנו תשובות מספקות"

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) דרשה מהיו"ר חה"כ סלומינסקי להציג בהקדם את הצעת הפשרה ופנתה למשרד המשפטים: "מעולם לא שמעתי את המשרד מדבר כמו אחד ממשרדי העילית שמייצג בעלי הון ואינטרסים. אם אתם רוצים למנוע תביעות סרק כמו כולנו תציגו ארסנל של אפשרויות שנוכל לאזן ביניהן ולא להביא אגרות במחיר מופרך שיחסמו את הגישה לבימ"ש. מילא אם היינו מדברים על אלפי תביעות אבל מדובר על 1.6% מהתביעות במחוזי. לא התכוונתם אבל יצא ששירתם את בעלי ההון על חשבון בעלי המוגבלות וכל מי שרוצה לצאת נגד עוולות".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני):  "ביולי 2016 חוקקנו את תיקון 10 ופחות מחודש לאחר מכן החלטתם על האגרות שנועדו לפתור את אותו החולי. לא ייתכן שלא תתנו למהלך שחוקקנו צ'אנס מינימלי. אל תסתמכו על מחקר שלפני התיקון, תביאו נתונים חדשים. לא מדובר בשיטפון אלא ב-1000 תביעות מתוך 700,000. זה חסם לא ענייני ולא חוקתי עם אפס צידוק".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אבקש תשובה לגבי האפשרות לקביעת מינימום הוצאות שיושתו על מי שיוכח שתבע שווא וכן שניתן יהיה להסתלק בשלב מוקדם ללא תשלום. צריך להיות ברור שאסור להשית שקל על אותן עמותות הפועלות אך ורק לטובת הציבור".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הצורך להתמודד עם תביעות סרק מובן אך לא ברור איך העלאת האגרה פותרת את הבעיה. היא תשים חסם בפני אוכלוסיות חלשות ולא בפני אלה שיש להם כסף. הסכומים שהוצעו גבוהים מאוד. אפילו המחצית אינה סכום מבוטל".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "משרד המשפטים מציע מנגנון הכי מעוות ולא צודק. המנגנון של חובה כספית אומר בסוף שמי שיש לו כסף להגיש תביעות סרק ימשיך לעשות זאת. תחזרו לשרה ותשמיעו את הביקורת העניינית ותבדקו מחדש את הנתונים. אולי צריך להחיל כללים דיפרנציאליים אם התביעות של איכות הסביבה ונגישות הן פחות מ-4% למשל".

חה"כ מיכל רוזין (מרצ): "אתם יוצרים חסם כלכלי לציבור כשאתם רוצים לפעול מול המשרדים החזקים, אלו שהפכו את זה למקצוע אבל הם ידעו לעשות חישובים כלכליים ולהגיש את התביעות. זה המסר הציבורי שאתם רוצים להעביר, שמי שנפגע לא יוכל לפנות? בסוף תשאירו את הכול לזירת הפייסבוק ואז חברות יטענו לשיימינג". 

ראש לשכת עוה"ד עו"ד אפי נווה: "אם התקנות יישארו על כנן נעתור לבג"ץ".

נציגי ארגונים אזרחים ועמותות יצאו אף הם נגד התקנות: 

מרב דוד מ'לובי 99': "חברות חוששות להעלות מחירים בשל תביעות ייצוגיות ואם תאשרו את התקנות תעלו את יוקר המחיה. אנחנו שומעים רק את משרד המשפטים וחייבים לשמוע את המשרד להגנת הסביבה ונוספים". ריקי שפירא מהמרכז הרפורמי: "תביעה ייצוגית נגד רדיו קול ברמה שסירב להשמיע נשים שהגשנו אושרה. זו תובענה עקרונית על הדרת נשים".  אביטל מארגון בקול: "אנשים עם מוגבלות שמיעה האינטרס היחיד שלהם הוא מיצוי זכויות כאשר התובענות הן כלי אכיפתי מסייע".

שי טלמור,
0 תגובות