מה עם התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים?

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון במסגרתו הושק "דו"ח בטרם לאומה 2017 - היפגעות ילדים בישראל", לאור הדו"ח הוצג מצב התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים שהובילה יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "אקדים ואומר שאולי באופן כללי בשנים האחרונות הקטנו את מספר הילדים הנפגעים אך אנחנו רחוקים מאוד מתמונת המצב שהיינו רוצים לראות, 122 ילדים נהרגו במהלך 2017 והשנה טרם הסתיימה. אנחנו צריכים לפעול בכל המרץ כדי לראות איך אנחנו מצמצמים וממגרים את התופעה, לשם כך הקמנו את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים והיא תוכיח את עצמה רק אם כל המשרדים ירתמו. הכללנו את תקציב התוכנית כבר השנה בתקציב המדינה וננסה להבין את תמונת המצב".

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם: "אנחנו חושפים היום את דו"ח בטרם לאומה 2017, אנחנו נמצאים במצב בו 116 ילדים מתים כל שנה מתאונות, אם חס וחלילה זו הייתה מחלה שר הבריאות כנראה לא היה ישן בלילה, כי מתחת לחלון שלו היו נאבקים על הזכות למגר זאת. זה מספר עצום המקביל ל-4 כיתות א' שנמחקות כל שנה. בנוסף 20 אלף ילדים מאושפזים כל שנה כתוצאה מהיפגעות ו-200 אלף מגיעים למיון, כל יום 520 ילדים".

מדו"ח בטרם עולה כי הסיבות המובילות להיפגעות הן תאונות בית ופנאי, כאשר במדד התמותה תאונות הדרכים מהוות כ-50 אחוז ממקרי התמותה בדומה לאחוז התמותה ממקרי תאונות בית ופנאי. עוד עולה כי תינוקות ופעוטות נפגעים יותר בבית בעוד ילדים ונוער נפגעים יותר בדרכים. הסיכוי של ילדים למות כתוצאה מתאונה ביישובים החרדים גדולה פי 2 מהסיכוי של ילדים ביתר הישובים היהודיים.

המאבק בתאונות הדרכים הצליח להוריד את תמותת הילדים היהודים אך נכשל בקרב האוכלוסייה הערבית, כאשר הירידה בתמותה מתאונות דרכים בקרב ילדים יהודים משמעותית הרבה יותר מזו שבקרב ילדים ערבים שמתים בשיעור של פי 2.7 יותר כתוצאה מתאונות דרכים. המצב באוכלוסייה הבדואית הינו הקשה ביותר -לילד בדואי יש סיכוי של כמעט פי 2 להיפגע בהשוואה לכלל הילדים ביישובים הערביים. יחד עם זאת, במשך 15 שנה נרשמה ירידה של 46 אחוז בתמותה וירידה של 26 אחוז במקרי אשפוז כתוצאה מתאונות ילדים במדינת ישראל. למרות זאת ישראל ניצבת במקום ה-22 בקרב מדינות ה-OECD בשיעור תמותת ילדים - מבין 35 מדינות החברות בארגון, זאת ללא שינוי משמעותי בדירוג לאורך השנים.

ח"כ ג'מעה אזברגה: "ניתן לחלק את המגזר הבדואי בדרום לכפרים מוכרים ובלתי מוכרים. עיקר הנפגעים הם מהכפרים הבלתי מוכרים. ההדרכות שם ובכלל צריכות להיות גם להורים, העלאת מודעות צריכה להתחיל מהסוף, לא רק בבתי הספר".

סילבינגר: "אנחנו עושים את ההסברה בצורה מאוד ספציפית וממוקדת, אנחנו מזמינים אתכם להתלוות ולראות את העבודה".

ליאת קרביץ דיין, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "הרשות הפעילה השנה תוכנית חירום לעניין היפגעות ילדים ערבים בדרכים, בין השאר אנחנו פועלים גם בהסברה להורים".

ח"כ עבד אל-חכים חאג' יחיא: "ב-2009 הייתה הסברה וחלה ירידה דרסטית בתאונות חצר במגזר. הבעיה היא שבמגרשי שעשועים בישובים ערבים רבים המתקנים מותקנים לאחר שהם פורקו מגני שעשועים קיימים, בשל היותם סכנה בטיחותית. בישובים הבלתי מוכרים אין ראש עירייה, אין אנשי מקצוע שיבדקו שהמתקנים תקינים בכלל. יש לדאוג לפיקוח מסוים גם במקומות האלה. בנוסף יש גם להכניס תכנים אודות נהיגה בטוחה בתיכונים".

ח"כ שאשא ביטון: "צריך גם לשנות את תרבות הנהיגה באוכלוסייה הזו, זה גם מעורבות הורים".

ח"כ טלב אבו עראר: "הגיע הזמן שנקרא לילד בשמו, זו מדיניות הממשלה. גם בטרם, הוא בחסות משרד החקלאות. איך לא יהיו תאונות חצר או דרכים שיש אלפי ילדים בדואים ללא מסגרת חינוכית ושיש תשתיות רעועות והצמתים הכי מסוכנות בישראל הן בדרום. מציגים כאן נתונים אך לא מציגים פתרונות. המדינה לא מטפלת ולא מעוניינת לטפל".

ח"כ שאשא ביטון: "אני לא ממעיטה בצורך בתוכניות ממוקדות ועבודה על תשתיות וכן פעילות בהעדר מסגרות החינוך, יחד עם זאת יש מיקוד חשוב בפעילות בתוך החברה. גם בחברה היהודית יש מגזרים שנפגעים יותר, יש לעשות את ההפרדה ולתת את הדגשים הנכונים, אחרת לא נתקדם לשום מקום".

בהמשך עסק הדיון בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים שיצאה לדרך השנה, בריכוז משרד הבריאות. במהלך הדיון עלה כי מלבד משרד האוצר והבריאות, אף משרד לא העביר עדיין את התקציבים הייעודיים במסגרת התוכנית, כאשר משרד החינוך מגבש בימים אלה את צעדיו השונים במסגרת התוכנית, ולאחר אישור מנכ"ל המשרד גם הוא ייצא לדרך.

ח"כ שאשא ביטון: "השקענו בשנתיים האחרונות הרבה מאוד כדי שהחלטת הממשלה תהפוך לתוכנית בר קיימא, יש לנו הצלחות עוד לפני שיצאנו לדרך, בין היתר בנושא שכחת ילדים ברכב, שהשיח שיצרנו עשה את שלו ועברנו קיץ שונה לגמרי מהקיץ הקודם. רק אם נפעל כך ביתר הגזרות, ניגע בדברים ונדע לנהל אותם, אזי יש סיכוי לצמצם את התופעות האלה".

פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות: "אנחנו רואים את עצמנו כגוף המתכלל לתוכנית. ניתן החודש אישור לתקצוב התוכנית ב-6 מיליון ₪, מתוך כך מיליון ש"ח ממשרד הבריאות, ובנוסף יש את הקצבות המשרדים. במסגרת התוכנית אנחנו נותנים תמריצים לבתי חולים שיאספו נתוני היפגעות ילדים, בסך 1.5-2 מיליון ₪, הדבר יסייע לבצע את הפילוח החשוב להמשך הפעילות. עד כה מעל 15 מחלקות לרפואה דחופה הצטרפו, רוב בתי החולים בפנים".

משרד הבריאות הציג כי במסגרת התוכנית כבר מתקיימת הכשרת צוותים – 3,500 סטודנטים לסיעוד מוכשרים מהשנה בנושא בטיחות ילדים, כחובה בכל בתי הספר לסיעוד. בנוסף מתוקצבים כבר השנה הכשרות להורים, לנותני שירותים רפואיים, קמפיינים להסברה, מבצע טרייד אין לסבסוד החלפת מיחמי מיחמים ישנים לכאלה העומדים בתקני הבטיחות וגיבוש סטנדרטים להכשרת כוח אדם מתחומים שונים.

מצד משרד החינוך מקודמות בתקציב הנוכחי הכשרת גננות ומרים במגזרים השונים ובאזורים שונים בארץ, פיתוח חומרי למידה, פיתוח תוכניות לבתי הספר, הוראת שחייה לתלמידים במגזר הערבי והבדואי, סדנאות להורים ועוד. התוכניות אמורות לקבל אישור בתקופה הקרובה.

יו"ר הוועדה, נזפה במשרדים שטרם יצאו לדרך: "ישנם 10 מיליון ש"ח שמורכבים מהקצבת האוצר וכסף שהמשרדים אמורים להקצות, אם לא נפעל ונביא למימוש התקציב הזה אנחנו עלולים לאבד אותו. נכשלנו השנה עם הנושא הזה, קבענו תוכנית 5 שנתית ואחת איבדנו, ננסה להציל מה שניתן מהתקציב כדי להביא לתנופה בהמשך, אך על המשרדים להתעורר". 

גלית גלעד, סמנכ"לית ארגון בטרם: "תוכנית לאומית אינה תוכנית דו משרדית, התחלנו עם 13 משרדים ואנחנו כרגע עם 2 – הבריאות והחינוך. אנחנו צריכים לדאוג שבשנה הבאה כל 5 המשרדים, כולל הרווחה, התחבורה והכלכלה שהתחייבו לצעדים מעשיים ייקחו חלק".

ח"כ דב חנין: "15 שנים אנחנו לא מצליחים לשפר את מקומנו היחסי בשיעור הילדים הנפגעים, זה נתון מזעזע. אני מוטרד לשמוע שרק 2 משרדים נכנסו לתוכנית. אני מציע שנקיים סדרת דיונים, נזמן את השרים הרלוונטיים ונציג להם את הנתונים הנוגעים למשרדיהם, נשאל מה המשרד שלך מתכוון לעשות בשנה הקרובה כדי לייצר את השינוי בתחום שאתה אחראי לו".

ח"כ שאשא ביטון: "אני בהחלט מקבלת את ההמלצה שלך".

שלומי צ'בורטו, משרד התחבורה: "בנוגע למערכות התראה לרכבים פרטיים – אני חלק מהצוות העוסק בנושא במכון התקנים, וסיימנו את התאמת התקן על מנת שמערכות נוספות יוכלו להיכנס פנימה ולעמוד בתקן. התקן יעודכן ויפורסם על ידי מכון התקנים בהמשך. לגבי תקנה מחייבת זה יהיה בעייתי נוכח השאלה את מי לחייב, נדון על זה".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "ראינו את הפילוחים השונים וההתייחסות המעמיקה בדו"ח בטרם וחיברנו זאת לתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. אני פונה למשרד הבריאות – חברו את הדו"ח לתוכנית באופן מובנה כדי נוכל לדעת מה הצרכים ובמה למקד את המאמצים. מדינת ישראל לא צריכה רק לשאוף לעלות בדירוג הבינלאומי, אין שום סיבה שלא נוביל במדד השמירה על ילדנו ונשמש דוגמא ליתר המדינות. אבל נגיע לכך רק דרך יישום, יישום ויישום של התוכנית, אם לא ניישם זה לא שווה כלום, לא התקציב ולא הדיונים. נזמן בדיונים הבאים את השרים או לפחות את המנכ"לים כדי שכל אחד מהם ייתן סקירה - מה המשרד שלו עושה לשמירה על הילדים שלנו במסגרת התוכנית". 

שגית לוי,
0 תגובות