זו לא "בעיה של זכרים"

בקטע סטנדאפ מוכר שלו לואי סי קיי אומר את הדברים הבאים על מיניות גברית:
“זו באמת בעיה של זכרים, שאתה לא יכול לשלוט בדחפים המיניים שלך. אני שומע בחורות שאומרות לי (עושה חיקוי של בחורה מתלהבת) 'גם אני סוטה! אתה לא יודע! גם לי יש מחשבות מיניות חולניות!', ואני רוצה להגיד להן 'מותק בבקשה! אין לך שום מושג. את תיירת בעולם המחשבות הסוטות, אני שבוי שם!'"
ובכן, גברים סטרייטים שאוהבים את לואי סי קיי. מסתבר שסי קיי באמת תפס את עצמו כשבוי של דחפים מיניים. אבל יודעים מה? אני לא מאמינה לשום דבר שהוא מתיימר להגיד עליכם. ובמקומכם הייתי אומרת משהו.
הטקסטים של סי קיי על סקס מצחיקים. הם כתובים ומבוצעים נהדר. זו סיבה אחת שכל הגברים שאני מכירה שאוהבים את הסטנדאפ שלו עפו עליהם. "גם אני סוטה, ממש כמו לואי!" הם היו מספרים לי בחדווה, ממש כמו האשה המתלהבת שלואי סי קיי מחקה בקטע שלו. "גם אני חושב מחשבות סוטות על סקס כל הזמן! אתן הנשים אף פעם לא תבינו מה עובר עלי!!!". 
הבעיה עם קו המחשבה הזה, שעד הזמן האחרון סי קיי נתפס כנציג מובהק שלו, זה שזה פמיניזם של גן ילדים. זה פמיניזם מזויף, זה לצעוק "איכס, כל הבנים מגעילים! הם רק חושבים על סקס כל הזמן, אבל הם ממש גרועים בסקס ורק עושים רע לבנות! וכל הבנות הן אלילות מושלמות והסקס הכי טוב שהיה לך בחיים! לגברים יש מזל שנשים בכלל מוכנות לגעת בהם עם מקל!". שזה בולשיט. אבל אף אחד לא מתנגד לבולשיט הזה. למה לא קמים לזה מתנגדים?
אני מניחה שהגבר "הרגיל", אם בכלל יש דבר כזה גבר רגיל, מזדהה עם התיאור הזה בגלל סוג של מה שמכונה "אפקט ברנום". זה הדבר הזה שגורם לאנשים להזדהות עם ניתוח אישיות מאוד כללי ומעורפל של עצמם, תיאור שנשמע כאילו שהוא אישי ומדבר רק עלינו אבל בעצם יכול להתייחס לכמעט כל בני האדם. למשל אסטרולוגיה. אני גדלתי על ברכי התיאור של עצמי במדור האסטרולוגיה של מעריב לנוער, ששכנע אותי מגיל אפס שאני פצצה של אמביציה "כמו הגדי שמטפס לאט לאט במעלה הר". וככה אני ממשיכה לעוף על עצמי כיזמית על שמוכנה לכל אתגר, ממש מזל גדי טיפוסית, גם בימים שאין לי כוח לקום מהמיטה. באותה צורה מגיל אפס העולם מלמד גברים לחשוב על עצמם כחרמנים תמידית שמוכנים לשכב עם כל מה שזז. וגם אם יש רגעים שבכלל אין להם חשק לסקס, הם ימשיכו לחשוב על עצמם בתור הדמות המצחיקה שלואי סי קיי מתאר. ממש מזל גבר טיפוסי.
והגברים הסטרייטים שמקשיבים לסי קיי אבל יודעים שיש להם ליבידו נמוך? הם בחיים לא יענו לו. מתוך בושה. הם בטוחים שהבעיה היא אצלם ושהדמות שמתאר לואי סי קיי זה הנורמה.
ומה עם כל המאזינות והמאזינים שאינם גברים סטרייטים? הם רגילים שהשיחה הזו על מיניות גברית לא כוללת אותם. ולהסכים איתו שגברים זה איכס ושנשים זה יופי נשמע על פניו כמו פמיניזם.
אבל מה? עכשיו אנחנו נזכרים שבעצם לואי זה מישהו שחשף את עצמו בכפייה בפני מגוון נשים. וזה לא סיפור טיפוסי. אני לא מאמינה שהוא מייצג את הגבר הסביר. ואני מאמינה שהגיע הזמן שהסטריאוטיפ של הגבר המיוחם תמידית שלא מסוגל לעצור את עצמו יעבור מהעולם. זה מיתוס שקרי ומסוכן.
גבר חובב לואי סי קיי יקר, אם אתה לא מצאת את עצמך מאונן בפני חברות לעבודה שלא להנאתן, כנראה שאין לך מה לחפש אצלו הסברים על מין. זו לא "בעיה של זכרים", כמו שהוא אומר, זו בעיה שלו.

שיר קנובלר,
0 תגובות