שיא של גיוס נשים לתפקידים קרביים

צה"ל פרסם נתונים על מספרי שיא של גיוס נשים לתפקידים קרביים - 2,700 נשים, עלייה של 15% משנה שעברה עם מגמת עלייה יציבה בחמש השנים האחרונות. הן מתגייסות לרוב לתפקידי חי"ר קל ולמג"ב, ונשאלה השאלה לגבי סרגל המאמצים שהן נדרשות אליו באימונים, שהוא פעמים רבות מותאם לנשים. כלומר - מוקל.

אני לא מומחה צבאי ואפילו לא מכיר את הפרקטיקה של אימון לוחמים לתפקידי חי"ר קל (או בכלל), ולכן אני נאלץ לשאול - מה המטרה של אימוני הכושר? אם המטרה שלהם היא להביא את החיילים והחיילות לרמת כושר מסוימת שהיא הכרחית לתפקודם כלוחמים במשימות שמיועדות להם, אז ברור שאסור בשום פנים ואופן להוריד את סרגל המאמצים מתחת לזה. צריך כמובן לזכור מה המשימות הייעודיות של כל גדוד, כשנניח אין ציפייה מקרקל לטפס על בניינים בעומקי עזה, פשוט כי זו יחידת פטרול גבולות והמשימות הנדרשות מהם הן אחרות.

לעומת זאת, אם המטרה של אימוני הכושר היא דחיפה למאמץ פנימי, הצבת אתגרים בפני המוטיבציה, גיבוש קבוצתי וכל שאר התועלות "מסדר שני" של אימוני כושר אינטנסיביים, אז די ברור שראוי להציב יותר מסרגל מאמץ אחד כדי להימנע מבעיות רפואיות שעלולות להשבית לוחמות שיכולות להוות תועלת משמעותית למאמצים ולמשימות של הגדוד.

אבל ככה או ככה, רק שיקולים צבאיים ובטחוניים צריכים להנחות את ההחלטה הזאת. לא שמרניזם סטייל "שדה קרב זה לא מקום לנשים" או אפילו "אבל הן יהיו פחות פוריות אחרי זה!" (בחירה בלעדית שלהן) ובוודאי שלא שוויוניזם שדורש תוצאות שוות מכולם ויהי מה. המטרה של צה"ל היא אחת ויחידה - לספק לנו ביטחון במינימום פגיעה בחירות שלנו ובכספי המיסים שלנו. כל חריגה מזה, ולא משנה לאיזה כיוון, היא פסולה בעיני.

עידן דה ארץ,
0 תגובות