ביבי, זה מגעיל

לא אחת הצהרתי כי שכרי ועלותו ב"ישראל היום" - בו פרסמתי מאות קטעי ביקורת על התנהלותו של ביבי לפני הדחתי - זהים, לערך, לעלות הכנסתו ושכרו של ח"כ. השופרות נרגעים לזמן-מה, וכשהם חוזרים לטעון - הפעם משקרים ביודעין - כי שכרי כפול מכך זה מפני שנוגעים בהתנהלות הכספית-רכושנית של בית נתניהו, והם הופכים עצבניים.

איני נכנס לשאלה אם תיק-1000 הוא עבירה פלילית. (לדעתי, אכן.) זה יוכרע על ידי ד"ר אביחי מנדלבליט ובכירי הפרקליט, ואולי יגיע גם להכרעת בג"ץ. לצורך הדיון אני מוכן להניח, שאינו פלילי. רק לצורך הדיון. אז מה?

התיאור העולה מהעדויות של ארנון מילצ'ן ומזכירתו הדס קליין גורם לסלידה. מצביע על חמדנות ועל קמצנות ועל ניצול הזולת ועל היעדר בושה. האם בני הזוג נתניהו נולדו בלי גן של בושה? הן הוא נחוץ במידה מסוימת לכל אדם.

אני מבין שכאשר שרה צעקה על המזכירה קליין היא הניחה ברמה גבוהה של סבירות כי איש לא ידע על כך. אבל היא ידעה כי קליין יודעת ומילצ'ן יודע, וזה לא מספיק כדי לחוש בושה?

לכל אחד האסוציאציות שלו. אני חזרתי לתנ"ך בספר עמוס הנביא: "שמעו הדבר הזה פרות הבשן...האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה." (ותודה למורתי המפא"יניקית רחל אלפר ז"ל, שאילצה אותנו ללמוד פסוקים רבים מספר-הספרים בעל פה.)

דן מרגלית,
0 תגובות