"נאלץ לסגור את ההוסטלים"

בדיון שערכה ועדת הסמים של הכנסת על סכנת הסגירה של ההוסטלים לשיקום אסירים משוחררים, בשל מחסור תקציבי של 3 מיליון ש"ח, אמרה יו"ר הוועדה ח"כ תמר זנדברג כי "מניעת החזרה לכלא של אסירים משוחררים תלויה בשיקום ובמסגרות דיור תומכות. לא ייתכן שהמדינה תנסה ביד אחת לעודד את צמצום הכליאה, וביד השנייה תגרום לסגירה של כלי השיקום המרכזיים - ההוסטלים, בוודאי במצב בו ישנם 5000 אסירים משוחררים בשנה ללא תכניות שיקום. יהיה קשה מאוד לפתוח מחדש מוסד שייסגר, אם וכאשר יימצא התקציב בעתיד".

ברקע הפרסומים לפיהם אסירים שלא מנוכה שליש מעונשם לא מגיעים למוסדות השיקום, אמרה יו"ר הוועדה שתפעל לקידום שינוי חקיקה לתיקון המצב, וכי תפעל לשינוי המדיניות הקיימת מול השרים. "בלתי מתקבל על הדעת מצב שבו אסיר שמרצה מאסר מלא, ללא קיצור שליש, נענש פעמיים ולא נשלח לתכנית שיקום שיכולה למנוע ממנו לחזור לכלא, בעוד מי שמנוכה לו שלישי כן זכאי לשיקום". בעקבות פרסומה של לי ירון ב"הארץ", לפיו אסירים עניים אינם זוכים לשחרור מוקדם כיוון שאין להם כסף לפצות את קרבנותיהם, הוסיפה יו"ר הוועדה כי "חמור עוד יותר הוא המצב שבו ועדת השחרורים מונעת ניכוי שליש מאסירים שלא יכולים לשלם את כספי הפיצויים שנגזרו עליהם, ובכך מטילה עליהם גם 'מאסר עוני' וגם מונעת מהם להגיע לטיפול שיקומי, שחיוני לתהליך חזרתם לחברה."

"מתוך 7500 אסירים שמשתחררים בכל שנה, 55% חוזרים לכלא. אם היו לי יותר תקציבים, הייתי פוגש גם את 5000 האסירים שהיום משתחררים ללא תוכנית שיקום. מבין האסירים המשוחררים שטופלו אצלנו, רק 28% חוזרים לכלא", דיווח מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר אריה ביבי. "מי שמטופל אצלנו עולה 10,000-20,000 ₪ לשנה. אסיר בכלא עולה למדינה 110,000-130,000 בשנה. אני יכול לחסוך הרבה כסף למדינה אם האוצר יבוא לקראתי".

עוד דיווח מנכ"ל הרשות אריה ביבי לוועדה, שקיבל לאחרונה תקציב של 5 מיליון לשיקום נוער, "מהכסף הזה אני יכול להוציא מקסימום 2 מיליון. השאר צבוע. ההוסטלים עולים לי 4.5 מיליון. רק תאפשרו לי להשתמש ב-3 מיליון הצבועים, ולא אאלץ לסגור הוסטלים. אם לא, הרשות שיש לה גרעון של 12.5 מיליון, לא תוכל לשלם משכורות בפברואר".

חגי ברוש, הרשות למלחמה בסמים: "מאז שהתחלנו לפנות לאסירים שאינם יוצאים לשליש, ואינם זכאים לכן לתוכנית שיקום, 3 חודשים לפני השחרור והצענו להם להיכנס לאשפוזיות ביום השחרור, ירד מספר האסירים בראשון לציון מ-320 ל-145, והיום הוא המספר הנמוך בארץ ביחס של מספר אסירים לתושבים. האסירים מבינים שאין להם מה להפסיד, משתקמים ולא חוזרים לכלא".

אורי שכטר, מנהל הוסטל ירושלים ברשות לשיקום האסיר: "יש צורך ב-500 מיטות ובפועל יש היום בהוסטלים 21 מיטות". חגי ברוש: "נכון. המדינה זקוקה לפחות ל-10 הוסטלים, מתוכם לפחות שניים לנשים". מאיר שרעבי, מתאם רווחה בעיריית תל אביב: "מה קורה עם אסירים שעשו הכל ומגיע לו לצאת ויש לו אח עבריין? אדם כזה אם יחזור הביתה ולא להוסטל, אין לו סיכוי. הוא יחזור לכלא. סגרו 5 הוסטלים שעשו עבודה נפלאה. אני מכיר אדם שאם היה הוסטל שיקלוט אותו היו משחררים אותו. הוא יושב כי אין לו לאן ללכת. זה עצוב".

קטיה לין, מדריכה בהוסטל נשים: "אני משוחררת 6 שנים. לא מבינה במספרים שלכם. באתי להוסטל ממוטטת נפשית. לא הרגשתי קרובה להורים שלי כמו לאנשים בהוסטל. הם תמיד איתי. היום יש לי סדר יום, אני קמה בבוקר, הולכת לעבוד. 3 פעמים בשבוע קבוצות טיפוליות. כבר חצי שנה אני מדריכה בהוסטל. הרבה זמן לקח לי להודות שיש לי התמכרות. ההורים אתי היום, אבל ההוסטל מקום ראשון. קיבלתי ים אהבה".

רוני שפירא, ראש תחום שיקום אסירות: "77% מהאסירות הן אמהות והניתוק מהילדים מהווה את עיקר המוטיבציה להשתקם. יש לרשות לשיקום האסיר שני מרכזי יום אמבולטוריים בקהילה שמאפשרים לנשים קשר עם הילדים. אשה לא תגיע לטיפול גמילה אם זה אומר המשך ניתוק קשר עם הילדים"

שירי דנון,
0 תגובות