"יש לשים סוף לתאוות הבצע של עורכי הדין"

"יש לשים סוף לתאוות הבצע של עורכי הדין שעומדים מאחורי 'תעשיית התביעות הייצוגיות', שמיטיבה אך ורק איתם ולא עם הצרכן. עורכי דין אלו מחד מבזבזים את זמנו של בית המשפט ומאידך מהלכים אימים על המגזר העסקי בישראל בכללותו, ובפרט על עסקים קטנים ובינוניים, שמוציאים מיליוני שקלים על ההליך המשפטי, רק בניסיון להגן על עצמם מתביעות חסרות הגיון", כך הצהיר  יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ובעלי חברת אוניפארם, ד"ר רון תומר, לקראת הדיון של ועדת חוק ומשפט בכנסת, בנושא החלת אגרה גם על הגשת בקשה לתביעה ייצוגית. 

תומר הוסיף ואמר כי "תעשיית התביעות הייצוגיות", רק מובילה לעלייה ביוקר המחייה, שכן ההוצאות של המגזר העסקי על הגנה משפטית מהתביעות חסרות התוחלת הללו, מתגלגלות באופן ישיר לצרכנים, שצריכים לבסוף שלם על מוצרים יקרים יותר.

מהתאחדות התעשיינים נמסר שבתי המשפט מוצפים בתביעות ייצוגיות שמעל מחציתן מתבררות כתביעות סרק, תביעות שהוגשו בחוסר תום לב או תביעות קנטרניות שאין היה מקום להגישן מלכתחילה. מנתונים שהוגשו לוועדה עולה כי  בשנת 2016, בכל יום עבודה הוגשו 5.75 תובענות ייצוגיות. כמו כן, בחמש השנים האחרונות הוגשו 325% יותר תובענות מאשר בשש השנים הראשונות לחוק.

בין השנים 2016-2014, 37% בממוצע מהתביעות הייצוגיות, נדחו או נמחקו על ידי בית המשפט  ללא כל גמול לתובעים. בשנת 2015, כמעט חצי מהתביעות הייצוגיות נדחו על הסף- 47.4%, על ידי בית המשפט.

בפועל מספר תביעות הסרק הייצוגיות גבוה יותר. זאת מכיוון שחלק גבוה מהתביעות הייצוגיות מסתיים בפשרה ומתן גמול כספי לעורכי הדין שיזמו את התביעה, ולא מתוך קבלת טענות התביעה, אלא אך ורק מתוך הרצון של הנתבעים לסיים את ההליך המשפטי המייגע. לרוב עורכי הדין מגישים את התביעות הייצוגיות נגד עסקים קטנים ובינוניים, אשר בשל רצונם שלא להתמודד עם תביעות קנטרניות ומנותקות בסכומים אסטרונומיים, מעדיפים להתפשר ולסיים את ההליך.

עוד נמסר מהתאחדות התעיינים כיהבקשה לאישור התביעה הייצוגית מסכנת לעיתים קרובות את המשך קיומה של החברה הנתבעת, שכן מעבר לעלות והזמן הנדרשים לניהול התביעה, והפגיעה במוניטין החברה מעצם פרסום הגשת התביעה, התביעה גם מובילה לעלייה בפרמיית הביטוח ופגיעה הרסנית בהערכת שווי חברה.

גיל שפר,
0 תגובות