למה כותבים תנ"ך ושב"כ?

למה כותבים תנ"ך ושב"כ ולא תנ"כ ושב"ך?
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
ראשי תיבות המבוטאים כמילה מנוקדים ככל האפשר לפי כללי הניקוד המקובלים, ולכן: תָּנָ"ךְ, רָמַטְכָּ"ל, קַמְבָּ"ץ, חַפָּ"ק, חַבָּ"ד, סַכּוּ"ם, דּוּ"חַ, צַהַ"ל, תָּצָ"א, מָדָ"א. וכאשר ראשי התיבות הותאמו ביודעין למילה עברית קיימת – הניקוד הוא על פי ניקוד המילה, כגון לֶחִ"י, אֵצֶ"ל, מֵצַ"ח, חֶרְמֵ"שׁ.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍ ‍‍‍‍‍‍ ‍‍
אבל כשהאות האחרונה של ראשי התיבות היא כ"ף או פ"א והיא הגויה בדגש – לא כותבים אות סופית ולכן: ח"כּ, שב"כּ, צמ"פּ (=צוות, מחלקה, פלוגה).
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
שימו לב: ראשי תיבות שאינם הגויים כראשי תיבות – אינם מנוקדים בכלל, כגון אח"כ (אחר כך), ג"כ (גם כן), ע"י (על ידי).

האקדמיה ללשון העברית,
0 תגובות