ללכת למועדון חשפנות

אני זוכרת את היום שנכנסתי פעם ראשונה למועדון חשפנות.. פיטרו אותי מהעבודה הרגילה שלי. יצאתי עם חברים לבירה... משם עוד בירה... ומשם החלטתי שהגיע הזמן ללכת למועדון חשפנות.

הייתי בחורה מלאה היטב... ידעתי שאני מושכת אבל לא יותר מדי. התיישבתי עם חברים שלי על הספות... קנינו ריקודים ונהננו... אל תשאלו אותי.. משהו בציצי שמריח כמו חמאת שיאה הפך את היום המבאס הזה לנחמד.

אחת הבנות ניגשה אלי... בחנה אותי מקרוב ואמרה 'את כוסית... את יכולה להרוויח פה אחלה כסף'.

לא האמנתי לה... חזרתי הביתה והמשכתי בחיי.

חודשיים עברו ולא מצאתי עבודה שיכולתי להחזיק בה... הייתי חוזרת הביתה מותשת ואני ובן הזוג שלי היינו מחשבים אם יש לנו כסף ללכת לקניות. נשמע מוכר?

יום אחד ניגשתי אליו ואמרתי לו' אולי... אני אנסה משמרת אחת במועדון. מקסימום... אף אחד לא מכריח אותי להשאר'.

זאת הייתה הפעם הראשונה שחזרתי עם חיוך כל כך גדול על הפנים מיום עבודה. זה היה יום קשה.. מלא בהתמודדויות חדשות... אבל זה היה מופלא.

משהו באנרגיה של המקום. להיות מוקפת בנשים חזקות ויפות. נשים שעומדות על כל סנטימטר של מה שמגיע להן. הערצתי אותן. רציתי להיות כזאת.

הם קראו לו קרן שמש.. כי תמיד חייכתי... חייכתי כי היה לי כיף. היה לי טוב.

אחרי עשר שנים בדכאון כבד.. סוף סוף. הייתי שמחה. לא בכאילו. לא מדחיקה. שמחה.

חזרתי הביתה מלאת מוטיבציה לצאת לרוץ. לאכול בריא. לטפל באקנה שלי. להזדקף. ללמוד להתגבר על החרדות החברתיות שלי.

פשוט עפתי למקום אחר. למקום שאני אוהבת את הגוף שלי. שאני יודעת שאני חברה כל כך נעימה שאנשים מוכנים לשלם לי עליה. שאני סקסית ומושכת. במשך שנים התחטבתי, נפתרתי מהאקנה שלי.. ובניתי אישיות וסיפור חיים מרתק.

המועדון הציל לי את החיים.

לא... לא שתיתי או עשיתי סמים. לא הרגשתי מוטרדת.

הייתי בסביבה שאנשים משלמים כסף טוב להיות בה. בחברתן של הנשים בחזקות והאמיצות שפגשתי. ובמשך 4 שנים שאני עובדת לא התחרטתי לרגע על היום שנכנסתי שיכורה למועדון חשפנות. זה היה הלילה ששינה את חיי.

אם יש משהו שאני מתחרטת עליו... זה שלא עשיתי את זה מוקדם יותר.

מיה,
0 תגובות