'תיירות' עיסוק בזנות מחמירה

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) דנה בממצאי דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא המאבק העולמי בסחר בבני אדם לשנת 2017.

הדו"ח מדרג את ישראל ברמת הדירוג 1 מתוך 3 במאבק כנגד סחר בבני אדם זו השנה ה-6 ברציפות, לאור המאמצים הרבים שמשקיעות רשויות המדינה במיגור התופעה. עם זאת, מצביע הדו"ח על מספר נקודות לשיפור בראשן ענישה נמוכה ביחס לחומרת העבירות וקושי בזיהוי נפגעי סחר מקרב המהגרים לישראל מאפריקה דרך סיני ובהתאם היעדר טיפול ראוי בהם.

בפתח הדיון אמרה ח"כ עליזה לביא: "שתי נשים במעגל הזנות בישראל מצאו את מותן רק בשבוע האחרון. נשים נשאבות בקלות בלתי נסבלת למעגל ההרסני הזה, ואנחנו חייבים להיות שם כדי לסייע, לשקם ולהציל חיים. הדירוג הגבוה של ישראל במאבק בתופעה של סחר בבני אדם משמח והוא תוצאה של שיתוף פעולה בין הרשויות השונות והכנסת. עם זאת חשוב להתייחס לסוגיות שעדיין דורשות טיפול, בראשן רמת הענישה. יש כאן אמירה על היחס של החברה ושל מערכת המשפט לסוגיות הללו. סוגיה מרכזית נוספת שיש לדון בה היא סוגיית התיירות לצרכי עיסוק בזנות. אנחנו רוצים כאן תיירות אבל לא רוצים שהדבר יפגע במאבק מתמשך שניהלנו ויחזיר לכאן תופעות שעמלנו קשות כדי למגר".

מייקל סנודן, יועץ פוליטי לשגרירות ארה"ב בישראל, בירך על שיתוף הפעולה המוצלח בין מחלקת המדינה האמריקאית לרשויות בישראל בכל הנוגע למלחמה בסחר בבני אדם. בנוסף, התייחס סנודן לסוגיית הקורבנות מקרב אוכלוסיית המהגרים מאפריקה שמעמדם בישראל אינו מוסדר וכן לסוגיית עובדי הסיעוד הזרים, שעל פי הדו"ח אינם נהנים מהגנות המעוגנות בהסכמי עבודה בילטרליים בין המדינות כפי שקיים בענפים אחרים כגון בניין וחקלאות. לדבריו מצב זה מותיר את עובדי הסיעוד חשופים לניצול והתעללות וכן "גם אם בשלב הראשון אופן הניצול אינו נופל בתחומי עיסוקה של ועדת המשנה, אנו למדים מניסיון העבר שקורבנות בסקטור אחד הופכים לעיתים קרובות גם קורבנות בסקטור השני".

עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עדכנה את הנוכחים כימאז פרסום הדו"ח נפתח פיילוט בין משרדי שמיועד לגיבוש ומיפוי צרכים ומנגנון זיהוי של קורבנות מקרב המהגרים שהגיעו לישראל דרך סיני. כמו כן, לאחרונה עודכנו השאלונים למהגרים, אשר מטרתם לסייע באיתור קורבנות הסחר. כמו כן, החלה רשות האוכלוסין וההגירה גם ביצוע הכשרות לעובדיה בתחום. כמו כן, עדכנה עו"ד דומיניץ אודות  הנחייה חדשה של פרקליט המדינה הקובעת כי החל ממאי 2017 תחול מדיניות של אי הענשה על עבירות שהתבצעו על ידי קורבנות של סחר בבני אדם, כאשר מדובר בעבירות הנוגעות ישירות להיותם קורבנות, כגון עבירה של שהייה בלתי חוקית.

לאור ביקורת שעלתה בדו"ח אודות מחסור בכוח האדם העוסק בתחום במשטרת ישראל, עדכן נציג המשטרה כי מספר השוטרים המוסמכים לראיין ולפסוק בענייני בקשות לקבלת מעמד של קורבן סחר יעלה בקרוב משוטר 1 ל-3.

בנוסף, בדיון היום הוצגו נתונים אודות עלייה מדאיגה בתופעה במסגרתה מגיעות לישראל נשים, בעיקר ממזרח אירופה, לצורך עבודה בזנות. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מאז ביטול הצורך בוויזות לתיירים ממזרח אירופה, ישנה עלייה של מאות אחוזים בנכנסים לישראל לצורכי עבודה בזנות ובקשות מקלט. העלייה הדרמטית במספר בקשות המקלט אירעה בין 2015, בה הוגשו 700 בקשות, לבין 2016, בה הוגשו 6680. השנה, עד חודש ספטמבר הוגשו כ-7,400 בקשות. גם מספר מסורבי הכניסה מקרב התיירים ממדינות אלה נמצא בעלייה מתמדת. על אף שלא הוצג פילוח מגדרי של מסורבי הכניסה, לוועדה נמסר כימתחילת השנה נעצרו בכניסה לישראל 137 נשים מאוקראינה בחשד שהגיעו לעסוק בזנות. לדברי מיכל  יוספוב, ראש תחום ביקורת ברשות האוכלוסין וההגירה "התופעה קיימת בהיקפים קטנים יותר גם ממדינות נוספות ביניהן גיאורגיה, רוסיה ועוד". נציג המשטרה הסביר בדיון כי ישנו קושי לאתר את הגורמים המעורבים בהבאתן של אותן נשים לארץ, שכן לרוב הן מסרבות לשתף פעולה עם התשאול ומבקשות לשוב מיד לארץ מוצאן.  בתגובה לדברים אמרה שרון מאיר, יועצת משפטית במשרד התיירות כי "אנחנו מכירים את התופעה ואת עלייתה עקב ביטול צורך בוויזות לתיירים. עם זאת, יש לזכור שמדובר באחוז זניח ביחס לעלייה המבורכת בתיירות הנקייה לישראל ממדינות אלה, שמסתכמת במאות אחוזים ומהווה גלגל כלכלי חשוב למדינת ישראל".

לצד זאת, על פי נתונים של ארגון "רופאים לזכויות אדם" שהוצגו בדיון, ישנה גם עלייה משמעותית במספר הנשים העוסקות בזנות מקרב המהגרים ממדינות מאפריקה: בעוד ש-2014 ההערכות דיברו על 40-50 נשים, כיום מדובר על כ-400. לדברי ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בארגון, מדוברבכ-5% מכלל הנשים מבקשות המקלט מאריתראה וסודן ששוהות בישראל (כ-7,000 בסך הכל). עוד לדבריה "רבות מהנשים עברו התעללויות וקשיים נוראיים בדרכן לישראל וטראומה שאינה מטופלת מובילה לעוד נזקים ופגיעות. בנוסף, רבים מהמהגרים והמהגרות מתקשים להחזיר את כספי הכופר ששולמו עבורם בעת שנחטפו בדרכם לישראל וגם זה עלול להוות גורם דחיפה לעיסוק בזנות".

ח"כ תמר זנדברג וח"כ שולי מועלם שהשתתפו בדיון ביקשו לחזור ולהדגיש את חשיבותו של החוק להפללת לקוחות בזנות, ככלי חשוב למיגור התופעות של זנות וסחר בנשים. לדברי ח"כ זנדברג "מרכז הכובד חייב לעבור מהנשים אל הלקוחות שפשוט קונים אונס בתשלום". בנוגע לסוגיית המהגרים מאפריקה אמרה כי "אחת התופעות הכי אוניברסליות שיש היא שבכל מקום בו יש קבוצה מקופחת ומדוכאת הנשים בתוכה יהיו מועדות לניצול וסחר מיני באופן מוגבר. לצערי כשאנחנו שומעים מהממשלה בנושא הזה זה בדרך כלל רק דברים שמבקשים להרע את התנאים ולא להטיב. צריך להסתכל על האנשים האלה כעל בני אדם וכקורבנות".בנושא ביטול הוויזות ממזרח אירופה אמרה ח"כ שולי מועלם כי "הנתונים המדויקים אודות התופעה, היקפה ודרכי הטיפול בה חייבים להיות מובאים בפני הוועדה. אותן נשים עומדות במה שאנחנו דורשים- הן נכנסות באופן חוקי, יוצאות בזמן וממשיכות מפה לעסוק בזנות במדינות אחרות. מדובר במעגל שדורש הסתכלות בינלאומית". בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא ואמרה :

בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא ואמרה: המאבק בתופעה חייב להתנהל בכל הזירות-  גם בפרסום ובשידול לזנות ברחבי הרשת, גם באמצעות חינוך והגברת מודעות, וגם במתן שיקום וסיוע לנשים במעגל הזנות. ולבסוף חייבים לזכור - כל הזמן שהחוק להפללת לקוחות זנות לא עובר- המשמעות היא שאנו נותנים לגיטימציה לתופעה. חוק ההפללה חייב לעבור ונעשה הכל כדי שכבר במושב הקרוב נשלים את תהליך החקיקה. הדבר גם יסייע בצמצום הביקוש שמניע את התעשייה, וגם יעביר מסר ברור שצריכת זנות היא תופעה פסולה שהשלכותיה הרסניות".

0 תגובות