14 שנות צינון למורשע בטרור

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - מניעת בחירת מועמד שהורשע בעבירת טרור), שיזמה חה"כ ענת ברקו. וכן את הצעת חוק הבחירות לכנסת (הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה), התשע"ח- 2017  שיזמה הוועדה לצורך פירוט העבירות, וזאת במסגרת סמכותה ליזום הצעות חוק בעניינים שמתחייבים מתיקון של חוק יסוד ומוצעים לצדו.

חוק-יסוד: הכנסת קובע מגבלה על האפשרות של מי שהורשע בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, להתמודד לכנסת. על-פי הוראה זו, מי שטרם עברו 7 שנים מיום שסיים לרצות את תקופת מאסרו, לא יוכל להיכלל ברשימת מועמדים לכנסת, אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין בעבירה שבה הורשע בנסיבות העניין משום קלון. הצעת החוק נועדה לקבוע הסדר כשירות ייחודי אשר יחול על מי שהורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של שבע שנים ומעלה, ולקבוע כי התקופה שבה יהיה מנוע מלהיכלל ברשימת מועמדים לכנסת תהיה ארוכה בצורה משמעותית מזו החלה על מי שהורשע בכל עבירה אחרת – 14 שנים מיום סיום המאסר. מכיוון שהצעת החוק משליכה על עקרון השוויון בבחירות המעוגן בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, נדרש רוב של 61 ח"כים בשלוש הקריאות בכנסת לשם אישורו.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הכנסת היא מקום בו אנשים יכולים להביע עמדותיהם. הכנסת מתחה את הגבול ואתה שומע דעות מזעזעות אבל כאן עובר הגבול מדיבור לביצוע והכנסת לא צריכה לתת מקלט לפושעים".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "אנחנו רואים אנשים שהיו שותפים לטרור ומגיעים לכהן בכנסת וצריך לשים סוף לתופעה שאנשים מחבלים מפגעים ונהנים מהשלטון. טרור היא עבירה אידאולוגית שמקעקעת את הסדר עליו מושתתת החברה ואנחנו צריכים למצוא את הדרך להתגונן. מי שעבר עד היום עבירה אידאולוגית יכול היה להגיע לכנסת תוך זמן קצר יחסית, כמו ח"כל בשארה שעבר את המסננת הקיימת. טרוריסט שהפר את הכללים הדמוקרטים והשתמש בהם נגד המדינה צריך לשלם דמי רצינות כדי לחזור למסלול ההיבחרות".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "הזכות להיבחר היא זכות יסוד. עברות רצח, אונס או רמאות הן נוראיות ומזעזעות אבל לטרור יש השפעה מעבר לאנשים שנפגעו ישירות, השפעה על כלל הציבור ולכן ראוי להבדיל את עבירת הטרור מהאחרות. אני מתלבטת לגבי מספר השנים כי 14 שנים מבלי לתת את הדעת על שנות המשפט, ההליכים והמאסר יכולים להפוך את זה למשהו בלתי סביר ומאידך אנחנו דורשים שאדם עם עבירת קלון לא יהיה בכלל בכנסת ולכן אפשר להתפשר על כך".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חשוב שהכנסת לא תהיה מנותקת ואם האמירות משקפות אווירה מסוימת חשוב שהיא תתבטא בכנסת. אם אתה מונע את הבמה הזו לא נדע שזה קיים. כשאנחנו מבדילים בין העבירות, אם אדם לא יכול להיות בכנסת זה לא ירתיע ולא יהווה חסם בעיקר כשיוכל לשמש בתפקיד ציבורי אחר. תקופת הצינון שניתנת יש בה היגיון אבל ההבדלה בין עבירות שונות זה לא המקום בו צריכה להיות הסטריליות, אנחנו לא צריכים לפחד ולהגביה את החומות.. כשח"כ עבר עבירה ביטחונית זה היה בפומבי ובתקשורת כל היום וזה מחדד את מה שקורה בחברה".

תמכו בקריאה ראשונה: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) והח"כים ענת ברקו (הליכוד), יעל גרמן (יש עתיד) ואורי מקלב (יהדות התורה). 

שגית לוי,
0 תגובות