"להגדיל תקצוב שנת השירות"

חברי ועדת הכספים דורשים שינוי בשיטת תקצוב מפעל שנת השירות ולהשוותו לאופן תקצוב המכינות הקדם-צבאיות, שמתוקצבות 50% ע"י משרד החינוך ו- 50% ע"י משרד הביטחון, כולל מנגנון עדכון שנתי. הדרישה עלתה בדיון במסגרת ציון הכנסת, את יום תרומתם של מתנדבי שנת השירות (ש"ש) וחניכי המכינות הקדם-צבאיות. הקריאה שהשמיעו חברי הוועדה היתה חד-משמעית; להגדיל את התקציב למפעל שנת השירות, כולל קביעת מנגנון עדכון שנתי בהתאם לגידול בהיקף הפרויקט, ובכלל זה, לאפשר להגדיל את מכסות בני הנוער שיוכלו להשתלב במפעל, בעוד היום היקף המכסות מוגבל בשל מחסור בתקציבים. כמו-כן, דורשים חברי הכנסת להכניס את תקציב מפעל שנת השירות לבסיס התקציב ובכך למנוע את הריטואל שבו מנהלי המפעל החשוב הזה "נדרשים לחזר על הפתחים מדי שנה על-מנת לקושש תקציבים זעומים".

מ"מ יו"ר ועדת הכספים בדיון המיוחד, ח"כ רועי פולקמן (כולנו) פתח בעדות אישית על השינוי שהוא עצמו עבר בעקבות ששנת השירות שהוא עשה: "הדבר הזה שינה את חיי מן הקצה לקצה. בתור נער עירוני, המרכיב של עשייה קהילתית הפך להיות מרכיב מרכזי בחיי. מבחינתי מדובר היה במפנה של ממש שקרה בשנת השירות עד כדי כך, שכיום אני גר ביישוב קהילתי מעורב חילוני-דתי. יש כאן ערך חשוב שמקודם ע"י מפעל שנת השירות. שנת שירות; מי שנכנס אליה יוצא בן אדם אחר. אני כנער עירוני בעבר מבין את זה טוב. אחד האתגרים; להרחיב את מעגלי ההתנדבות של בני נוער. צריך להגביר את התועלת של כלל המשק והחברה משנת השירות. המדינה וצה"ל מרוויחים מכך ע"י שירות צבאי יותר איכותי בעקבות שנת שירות. לקראת תקציב 2019 נדרוש הגדלת תקנים ותקציב וגם לשנות את שיטת התקצוב כך שהתקצוב של המפעל החשוב הזה ייעשה בבסיס התקציב עם עדכון שנתי קבוע".

מזכ"ל תנועת 'המחנות העולים', אילן גזית: "מציינים השנה 75 שנה לשנת השירות, מפעל שהתחיל בזמן מלחמת העולם השנייה, ע"י בני נוער שהפסיקו את הלימודים על-מנת להתנדב ולסייע במאמץ הכללי. מאמצע שנות ה- 90' הצטרפו הרבה ארגונים, וכיום בסה"כ היום יש 24 תנועות ולא רק מההתיישבות העובדת. כ- 3,000 'שינ-שינים', כ- 4% ממחזור גיוס, שנתמכים תקציבית ע"י משרד החינוך, סה"כ 4% ממחזור גיוס. יש הסכמה בין כולם על תקצוב שנת השירות – להשלים את הפער שהיה וגידול של עד 10% במכסות של מספר ה'שינ-שינים'".

נציגת אגף תקציבים במשרד האוצר, נועה היימן, היחידה שדיברה מנקודת מוצא הפוכה מכל משתתפי הדיון ואמרה ש"השחיקה בתקציבי שנת השירות נובעים מכל שחל גידול ניכר בהיקפי המתנדבים ללא מקור תקציבי וככל שיש גידול ואין לו מקורות מימון יש שחיקה בתקציבים. המטרה לרסן את הגידול. שנת השירות אינו מתוקצב כמו המכינות הקדם-צבאיות, לגביהן יש חלוקה של 50% תקצוב ממשרד החינוך ו- 50% ע"י משרד הביטחון, שכשזה האחרון מאשר דחיית שירות, הוא יודע להגדיל את התקציב לתכניות בהתאם לגידול בהיקפי חניכי המכינות".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "מפעל שנת השירות תורם רבות למדינה וגם לצה"ל, ולכן מן הראוי שמתוך תקציב של 70 מיליארד ₪, המשרד ייתן קצת יותר מאשר תקציב זעום של 10 מיליון ₪ לכלל תכנית שנת השירות. 

שנת השירות והמכינות הקדם-צבאיות זה המפעל הציוני החשוב ביותר בימינו, הדור הצעיר לוקח חלק מתנדב לטובת המדינה, המדינה יוצאת מורווחת והחבר'ה הצעירים יוצאים עם רווח אדיר, אני עשיתי את שנת השירות שלי בטבריה והיא תרמה לי הכי הרבה שניתן לתאר. וגם אח"כ בשירות הצבאי מי שבא אחרי ש"ש בא הרבה יותר מוכן. עפ"י נתוני מרכז המחקר של הכנסת, 74% מ'השינ-שינים' משרתים בתפקידי לחימה לעומת 64%, 13% יוצאים לקצונה לעומת 4.4% בכלל מחזור גיוס ובמכינות הקדם-צבאיות כ- 80% הולכים לקצונה. איך יתכן שגם היום ב- 2017 כשכל ההוכחות על השולחן, עדיין יש כזו מגבלה על המכסות ועל התקציב וכל שנה אנחנו צריכים להילחם על התקציב. אמרו לי לסגור דיל פוליטי על-מנת להשיג תקציבים לשנת השירות, למשל לסתום את הפה על העברת כספים מושחתת. צריכה להתקבל החלטה לאומית בעניין, כי מבינים התועלת לחברה הישראלית, לפתוח את המכסות ולתקצב בבסיס התקציב ולא בהעברות תקציביות וקומבינות תקציביות".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "בישראל אין תקצוב לערכים. זה משהו לטווח ארוך שלא ניתן למדוד אותו וכאן מקור הבעיה, כי בפוליטיקה לא יכולים למדוד ערכים ודברים שתורמים בטווח הארוך. בסוף, מגיעים לצה"ל בוגרים יותר, רובם הולכים לפיקוד ולקצונה מבלי שצה"ל השקיע בהם שקל אחד. ומעבר לכל, מדובר על אזרחים שתורמים מיד עם תחילת חייהם הבוגרים".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "מדברים בנוער שלא רק שרוצה לשרת שירות מלא ואיכותי, ש- 50% לא עושים אותו וחלק עושים רק שנה אחת באמצעות השירות הלאומי, אלא מוכנים עוד שנה של התנדבות. זה דבר בלתי רגיל שצריך לעודד. יש לעודד באמצעות חוק מיוחד ותקצוב הולם".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "התקציב למתנדב בשנת שירות הוא חצי ממתנדב בשירות הלאומי או לתלמיד מכינה קדם-צבאית. נדרש שהתקציב יוגדל ויהיה ראוי והולם את חשיבות המפעל. נכון להיום, מדובר במפעל שהוא בן חורג והמדינה מתנערת מאחריותה כלפיו, למרות התרומה הרבה שלו".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "כל אדם שעושה שנת שירות ערכו כאדם בוגר בחברה הישראלית עולה עשרות מונים, גם תורם רבות לחברה ולאנשים נזקקים וגם הופך אזרח הרבה יותר טוב".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ פולקמן סיכם: "יש להשוות את מעמד שנת השירות למעמד המכינות ונצטרך להתקדם בעניין באמצעות חקיקה. חייבים להגדיל את התקצוב של מפעל שנת השירות ובמקביל, להכניס את הנושא לבסיס התקציב ולקבוע מנגנון עדכון שנתי בהתאם לקצב הגידול, על-מנת לייצר ודאות למנהלי המפעל והתנועות השונות במסגרת שנת השירות. גם זאת, לאחר שיוגלו המכסות של מספר מתנדבי שנת השירות, כך שניתן יהיה לקלוט כמעט את כל מי שרוצים להתנדב". פולקמן הוסיף: "בכוונתו לפעול כך שהדבר ייצא אל הפועל כבר עכשיו במסגרת ההכנות לקראת תקציב 2019". 

שגית לוי,
0 תגובות