אירועי 100 שנה לקרב בב"ש

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, יחד עם מושלת ניו זילנד פטסי רדי ובן זוגה, וראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול ורעייתו, השתתפו בטקס לחייל הניו זילנדי בתל שבע, במסגרת האירועים לציון 100 שנה לקרב בבאר שבע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"המושלת הכללית פטסי רדי, לפני שאברך אותך ואת סר דייויד בישראל, אני רוצה לומר שלדעתי זאת הפעם הראשונה שהשפה המאורית נשמעה באופן רשמי בתל שבע. זה יפהפה. זה ייזכר לאורך זמן.

אני רוצה לברך גם את ראש הממשלה מלקולם טרנבול ורעייתו לוסי ואת כל האורחים הנכבדים שהגיעו לכאן מניו זילנד, מאוסטרליה וכמובן מישראל ומארצות אחרות.



אנו זוכרים מעשה של אומץ לב ששינה את ההיסטוריה. רוחם הבלתי מנוצחת של חיילי ניו זילנד כאן וחטיבת הפרשים הקלים של אוסטרליה שם שינו את ההיסטוריה. זה משהו שלא ארך זמן רב מדי, מספר שעות בלבד, אולם ציר הגורל הסתובב באותה נקודת זמן. זה הצריך משאבים של אומץ לב, נחישות ונחרצות, בפרט כיוון שהם התמודדו מול כוחות עזים, חזקים ונחושים. זה הופך את הישגם לגדול אף יותר.

אנו עומדים כאן בעירו של אברהם. לפני 4,000 שנה אבותינו הגיעו לכאן. כעת, בזכות אותו יום לפני 100 שנה, אתם רואים את העיר באר שבע המודרנית, עם מטה הסייבר ועם העתיד בידינו. יש לנו שלום, שגשוג וביטחון, וזה התאפשר בזכות אותם גיבורים.

אנו תמיד זוכרים זאת. אנו זוכרים את ההקרבה של אותם צעירים מניו זילנד ומאוסטרליה. אנו דמוקרטיות אחיות. לישראל ולניו זילנד יש יתרון שאנו קטנות ביחס לאוסטרליה. הייתי יכול לומר שלוש הדמוקרטיות הקטנות שלנו, אבל זה היה עיוות רציני של המציאות ולכן אומר שלוש הדמוקרטיות האמיצות שלנו, שיצרו שגשוג ותקווה עבור עמיהן ובאמצעות שיתוף פעולה האחת עם השנייה, גם עבור עמים רבים אחרים. זה יצר ברית של ידידות שהחלה בגליפולי בין ניו זילנדים, אוסטרלים והלוחמים היהודים הצעירים שהיו הכוח היהודי הלוחם הראשון בהיסטוריה.

דיברתי על זה קודם בבית הקברות, אבל אני רוצה להזכיר דבר נוסף שקרה ושהציל חיים רבים, כיוון שכל חיים, כל טיפת דם של ניו זילנדים שנשפכה כאן ודם אוסטרלי שנשפך שם היא טיפת דם יקרה, אבל יכולה הייתה להיות טרגדיה גדולה פי כמה עבור אותן משפחות ועבור משפחות רבות נוספות אלמלא אהרון אהרונסון, מדען ואגרונום מבריק, אחותו שרה והלוחמים שלהם שהקימו רשת מודיעין שהעניקה לגנרל אלנבי את המידע ושאמרה: 'אתה חייב לבוא לכאן. אל תלך לשם, אל תלך שוב לעזה. בוא לבאר שבע'.

ההערכה הבריטית הייתה שבזכות תרומתו של אהרונסון, עשרות אלפי חיים ניצלו, ואנו זוכרים גם את שרה אהרונסון ששלחה יד בנפשה תחת עינויים כבדים במקום להסגיר סודות. שרה זה שם אהוב עליי, אני חייב לומר לכם. שרה, רעייתו של אברהם, הייתה כאן לפני 4,000 שנה. שרה אהרונסון הייתה כאן, אפילו שלא הייתה, לפני 100 שנה, ואנו, השותפות הדמוקרטיות הגדולות, ניו זילנד, ישראל ואוסטרליה, נמצאות כאן היום כדי לחגוג את העתיד.

אנו זוכרים את העבר וחוגגים את העתיד. אבל אפילו עם אותה תרומה של מודיעין, עדיין היה צורך באומץ לב. כדי להתמודד עם כוחות מבוצרים כאן וכוחות מבוצרים שם, היה צורך באומץ. ואומץ, מכל התכונות האנושיות, הוא החשוב ביותר כיוון שהוא מבטיח את כל השאר. היה הרבה מאוד אומץ לב באותו יום. לאותם הנופלים מבין החיילים הניו זילנדים והחללים האוסטרלים מחטיבת הפרשים הקלה, אנו אומרים, במילותיו של אדם בעל אומץ לב יוצא מן הכלל, המלך דוד: "מנשרים קלו, מאריות גברו".

אנו תמיד נהיה חייבים להם חוב ותמיד נזכור אותם".


 

אורי רבינוביץ,
0 תגובות