למרות מתקני ההתפלה הגענו למשבר עמוק

ביוזמת היו"ר, ח"כ איתן כבל, התכנסה ועדת הכלכלה לישיבה דחופה שעסקה במצב משק המים בישראל ובבחינת השפעת שנת הבצורת על ענף החקלאות ומשקי הבית הפרטיים. זאת לנוכח מצב משק המים, לאחר 4 שנים שחונות ובעקבות הודעת רשות המים על כוונה לקצץ במכסות המים לחקלאים ב-2018. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי אמנם הוחלט שלא לקצץ את המכסות לחקלאים, אך הוועדה מבקשת לדעת האם יש תוכנית כוללת להתמודדות עם הבצורת הארוכה. "הייתי במשרד החקלאות בשנת 1988 וזה מטורף שלמרות כל השנים שחלפו כלום לא קרה מאז. לא ייתכן שעולם ההתפלה התפתח כל כך במשך השנים ובמדינה כמו ישראל, שחווה שנים שחונות, אין תוכנית סדורה לטווח הארוך", אמר.

ראש רשות המים, גיורא שחם, הציג את הסיכום עם החקלאים ואמר כי הבצורת הנוכחית נדירה ביותר. לדבריו, ב-100 השנים האחרונות היו שני אירועים דומים, אחד בשנות ה-30 של המאה הקודמת והשני בשנות ה-50. "מדובר בהסתברות של 2% והשאלה האם המדינה צריכה להיערך לאירוע נדיר כל כך וזו שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת", אמר. הוא הוסיף כי היום מפלס המים בכנרת קרוב לקו השחור ואם התחזית העונתית תתממש אז הוא גם יגיע אליו ואולי אפילו ירד מתחתיו. הוא הסביר כי בגלל שהמודלים החוזים שנה חמישית שחונה הרשות נערכה לקיצוץ של כ-80 מיליון קוב במים לחקלאים, ועל כך קמה צעקה. "אנחנו מסתכלים בלבן של העיניים של החקלאים ואומרים להם להיערך לכך, ואם התחזיות יתבדו הם יקבלו את המים. משיקולים כאלה ואחרים החלטנו שלא להודיע על הקיצוץ בשלב זה, ויצרנו טיס אוטומטי שמאפשר 280 מיליון קוב לחקלאות. אבל אם המשקעים השנה יהיו רק 70% מהממוצע השנתי יהיה קיצוץ לחקלאים ודעתי האישית היא שראוי לפצות אותם", אמר. הוא הוסיף כי הקים צוות חירום שיכין תוכנית עבודה למקרה שתהייה שנת בצורת שישית ברציפות, ואמר כי הרשות נכנסת מידית להקמת מתקן נוסף בגליל המערבי וקונה עוד 50 מיליון קוב ממתקני ההתפלה הקיימים היום. שחם אף הודה כי חלק מהמשבר נובע מהבעיות הקשות עם מתקן ההתפלה באשדוד.

ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי "טראמפ יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל אנחנו במשבר אקלים שמשפיע על אפריקה והמזרח התיכון בצורה הקיצונית ביותר. רוב הדיונים בנושא המים הם על המחיר או על החקלאות, ולא על הסתכלות כוללת. צריך לתת לחקלאים תמיכה כדי שיעברו לחקלאות יותר בת קיימא, שצורכת פחות מים". ח"כ יצחק וקנין אצר כי "מי שאשם במצב זו רק הממשלה, כולנו יודעים מה קרה למתקן ההתפלה ואי אפשר להפיל את זה על מקורות. החקלאים משלמים את המחיר ובסופו של דבר גם הצרכן, ככל שיהיו פחות חקלאים ככה המחירים יעלו". ח"כ איתן ברושי אמר: "היום הממשלה אחראית לכל שלולית והיא אחראית למחדל ומשרד החקלאות שותף לאחריות. אני מציע לפרק את רשות המים ולהחזיר לכנסת את היכולת לקבל החלטות. למדינה יש עודף של 20 מיליארד שקל והיא צריכה להשקיע חלק מהם בהגדלת כושר ההתפלה, האגירה וההולכה". ח"כ חיים ילין הציע לפצות את החקלאים מקרן הפיצויים של מס רכוש ואמר כי ככה האוצר לא יוציא כסף וכולם יהיו מרוצים.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי בשלוש השנים האחרונות מתקני ההתפלה לא עבדו במלא התפוקה ובכל זאת המדינה שילמה להם על ההוצאות הקבועות שלהם. "אני מסכים עם ראש רשות המים, איך שלא מסתכלים על המצב כנראה שלא נקבל את כל כמות המים. לכן צריך לאפשר קיצוץ מרצון כבר עכשיו של כ-30 מיליון קוב, תמורת פיצוי. האוצר נלחם כמו אריה שלא לקצץ בקוב מים אחד, אבל לא הודיע לחקלאים מה יקרה אם יהיה קיצוץ. הם חושבים שיצליחו להביא עוד 50 מיליון קוב ואז לא יהיה קיצוץ ולא יצטרכו להכניס את היד לכיס. אגף התקציבים צריך להתחיל לחשוב פחות גזברית ויותר כלכלית", אמר וילן.

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי, הוסיף כי "לא ייתכן שבשנה שעברה שידרו לחקלאים שהמצב כרגיל. אם ידענו שיש ארבע שנות בצורת יכולנו לעשות פעולות קודם לכן. אם נרכוש 60 מיליון קוב מים מותפלים לא אמורה להיות בעיה לחקלאות – ובפועל יכולנו לרכוש את המים האלה כבר בתחילת השנה. הבעיה היא לא הגשמים אלא מתקן ההתפלה באשדוד, אם הוא יקרוס לא יהיו לנו את 60 מיליון הקוב הנוספים. צריך לצאת למכרז על הקמת מתקן התפלה נוסף בשורק, ותוך שנתיים וחצי נוכל להתפיל עוד 150 מיליון קוב".

רפרנטית מים באגף התקציבים באוצר, רעיה עדני, אמרה כי במשרד הופתעו לראות את הצעת ההחלטה של רשות המים על הקיצוץ לחקלאים. לדבריה, "מרגע שזה נודע לנו שיתפנו פעולה עם משרד החקלאות ושאלנו מה החקלאים רוצים. החקלאים אמרו שהם רוצים מים ולא כסף, ולכן המאמץ הראשון היה להביא מים. על אף שנוטים לייחס לנו כוח רב, אין לנו יכולת להוריד גשמים. באשר לפיצוי אף אחד לא יודע מה יהיה. במידה ויידרש קיצוץ נשב ונדבר על מנגנון פיצוי, אבל כרגע זה לא על הפרק". היו"ר כבל אמר בתגובה כי מה שמציע האוצר לחקלאים זה בעצם כלום.

יו"ר רשות המים שחם אמר בתום הדיון כי בטווח הזמן המידי הטיפול האפקטיבי ביותר בבצורת זה קמפיין מאסיבי לחיסכון במים. לדבריו, "ב-2009 הייתה לזה השפעה דרמטית, בעזרת קמפיין נכון וחינוך אפשר לחסוך כבר השנה 50 מיליון קוב בצריכת המים".

היו"ר כבל סיכם ואמר: "זה דיון מאוד עצוב מכמה סיבות, ישראל מתייבשת וזאת עובדה. אנחנו במשבר אולי קשה ועמוק יותר מהמשברים הקודמים, אלא שהפעם יש לנו מתקני התפלה ולמרות זאת אנחנו צועדים לקראת אסון ואין פוצה פה ומצפצף. אין תוכנית סדורה, אין תפיסה, אף אחד לא מדבר עם החקלאים ולא נערכים להתמודדות. מדהים איך הנושאים הכי בוערים לא גורמים לאף אחד להזדעק ולעבור להתנהלות במשבר". היו"ר כבל הודיע כי הגיעה העת לקיים שימוע ציבורי להצלת החקלאות בישראל ובכוונתו לעשות זאת בקרוב ואחד מהנושאים הראשונים שיטופלו במסגרת זאת יהיה הטיפול במשבר המים. "כל הגורמים כולם נושאים בנטל וכולם נושאים באשמה. אני יוצא בתחושה מאוד קשה, עם מועקה מאוד גדולה, וכולנו שותפים לבעיה הזאת", סיכם.

שי טלמור,
0 תגובות