ועדת הכספים תדון בחוק לעידוד השקעות הון

ועדת הכספים צפויה לחדש את הדיון בשני חוקים שנועדו לסייע ליישובים, הן בפריפריה הגיאוגרפית; יישובים מרוחקים או סמוכים לגבול והן בזו החברתית, קרי יישובים שגם אם הם המרכז הארץ, מדורגים נמוך בסולם הסוציו-אקונומי ומתמודדים עם קשיים רבים ואוכלוסיות מוחלשות.

כך הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) במהלך דיון שעסק בבעיות קשות עימן מתמודדים יישובים רבים, ביניהם יישובים מעורבים של יהודים וערבים באזורים שונים ברחביי הארץ, יישובי ספר באזור ים המלח, שבין השאר מעבר להיותם מרוחקים, מתמודדים עם סכנת הבולענים ועוד. חברי הוועדה הסכימו שיש לבחון את מחדש את מפת אזורי העדיפות הלאומית וכן את הרלוונטיות של החוק לעידוד השקעות הון במתכונת הנוכחית שלו ועד כמה מצליחה המדינה לסייע ליישובים חלשים, בפריפריות השונות באמצעותו.

גפני פתח את הדיון באומרו כי "זמן רב לא נעשה שינוי ועדכון בכל הנוגע לחוקים הקשורים לאזורי עדיפות לאומית ועידוד השקעות הון  וזאת חרף הצרכים המשתנים לגבי יישובים בפריפריה הגיאוגרפית, בפריפריה החברתית ויישובים מעורבים בפרט".

ראש עיריית מעלות תרשיחא, שלמה בוחבוט: "מעלות אינו יישוב מעורב, תרשיחא הוא יישוב המרוחק כמה קילומטרים ממעלות וממשלות ישראל לא מתייחסות לעניין הזה. אז יש תכנית לחיזוק המגזר הערבי אך לגבי מעלות-תרשיחא, שיש 1,200 בו בדואים, למשל לא זוכים לתוספות תקציב שניתנו למגזר הערבי, כיוון שזהו יישוב מעורב. ביישובים מעורבים, הרבה פעמים יש מצוקות קשות לאוכלוסיות הערביות ואנחנו ברשויות לא תמיד מצליחים לחזק אותם בהיבטי תשתיות וכד'. לא יכולים לסלול כבישים, תשתיות ביוב ושכונות חדשות ובאים אליי בטענות למה במעלות כן ולמעלה בתרשיחא לא. יש שם 50% מוסלמים ו- 50% נוצרים, אנחנו שני יישובים נפרדים ואנחנו רק מוניציפלית אחראים. תרשיחא היא יישוב ערבי שזקוק לחיזוק. ביקשנו רק להיכנס להחלטות שהתקבלו לגבי התכנית לחיזוק המגזר הערבי. תרשיחא עם 100% ערבים ולא מקבלים".

ראש עיריית לוד, יאיר רביבו: "ערים מעורבות לפי ההגדרה האקדמית שיש בו יותר מ- 20% אך 50% פחות לוד עכו, רמלה, נצרת עילית ומעלות תרשיחא. 30% ערבים, שמתוכם 80% בדואים שהמדינה הביאה מסיני ומרהט, אוכלוסייה חלשה מאוד. היא השמינית בגודלה בארץ בהתייחס לאוכלוסייה הערבית, אך מכיוון שמדובר בעיר מעורבת, לוד על אוכלוסייתה הערבית, לא זוכה לתקציבים שנועדו למגזר הערבי. נכון קבע שר הפנים, אריה דרעי, עם כניסתו לתפקיד, שיש 'פריפריה חברתית' ולא רק גיאוגרפית. כל השנים מה שקבע במפת העדיפות הלאומית ובחוק לעידוד השקעות הון זה הריחוק הגיאוגרפי וכך גם יישוב חזק בסולם הסוציו-אקונומי, נהנה מהטבות רבות. אז הגיע חוק הפריפריה החברתית, אך הוא קטן מדי אף שמדובר במהלך היסטורי. כשהגענו לחוק של עידוד השקעות הון, כשדובר על הקמת מפעלי היי-טק אמרו רק נגב גליל וירושלים. אך אם רוצים לעודד אולכוסייה חרדית באלעד למשל, איך אוכל לעודד מפעל ולהתחרות ברעננה והרצליה עתירות ההיי-טק. צריך לדעת לפרש רוחבית את חוק הפריפריה החברתית".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס): "המצב הזה לא יכול להימשך, חייבת להיות חלוקה צודקת של המשאבים ולפי המציאות בפועל ולא רק עפ"י מפות וחלוקה גיאוגרפית. החוקים כפי שהם לא עונים על הצרכים של האוכלוסיות החלשות אותן נדרש לחזק באמצעות תוספות תקציב לרשויות".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מעבר לשינוי הנדרש בחוקים, יש להבחין בין טיפול נקודתי למפות לאומיות. יש פעמים שנדרש טיפול נקודתי ליישובים ברחביי הארץ. נדרש שינוי במפות העדיפות ולעשות הבחנה בין המפות לבין הטיפול הנקודתי הנדרש בכל מקום בארץ. טיפול נקודתי זה הפניית משאבים אד-הוק לפתרון מצוקות גם שלא במסגרת שני החוקים. יש לכך תקדימים".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): יש 3 מפות: מיסים, השקעות הון ושיכון ואין חפיפה ביניהן. כל המועצות המעורבות יקבלו – תקן את החוק ולא טיפול נקודתי.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון והודיע ש"ועדת הכספים תיכנס לעובי הקורה בנושא הזה ותפעל לקדם שינויי חקיקה בשני האפיקים הללו שהם חשובים מאוד ליישובים, הן אלו בפריפריה הגיאוגרפית והן אלו בפריפריה החברתית וביניהם, גם היישובים המעורבים שזקוקים לטיפול מיוחד". גפני פנה לנציגי משרדי הממשלה ובראשם משרדי האוצר והפנים, על-מנת לקבל נתונים על יישום שני החוקים וכן ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-מנת לקבל את מפה מעודכנת של ישובים לפי הדירוג הסוציו-אקונומי המעודכן. "בכל מקרה, ועדת הכספים תתחיל לעבוד על שינויי החקיקה הנדרשים וההתאמות הנדרשות למצב היישובים בשטח" סיכם.

שירי דנון,
0 תגובות