"אין סמכות להקים ועדת חקירה פרלמנטרית"

ועדת הכנסת קיימה דיון על פרשנות היועץ המשפטי של הכנסת לחוק יסוד: הכנסת בנושא סמכות הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. הנושא עלה על סדר היום לאחר שיועמ"ש הכנסת איל ינון פרסם ב-18 באוקטובר חוות דעת לפיה לכנסת אין סמכות להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המימון של מדינות זרות לארגונים ישראלים שפועלים נגד חיילי צה"ל.

בפתח הדיון הבהיר יו"ר ועדת הכנסת ויוזם הדיון, ח"כ יואב קיש כי מטרת הדיון אינה לעסוק בשאלת הקמתה של ועדת החקירה הספציפית בה עסקה חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת, אלא בשאלה העקרונית של פרשנות היועמ"ש על סמכות הכנסת בנושא. עוד בדברי הפתיחה תקף קיש את מעורבותם של היועצים המשפטיים במערכת קבלת החלטות ואמר "זה לא סוד שהרשות המבצעת כל כך כבולה וכנועה בפני ההפיכה המשפטית, עד כדי כך ששרים לעיתים נאלצים להשתמש בחברי כנסת מסיעתם על מנת להעביר חוקים שהיועצים המשפטיים שלהם מתנגדים להם. ההפיכה היועמ"שית השתלטה על כל מקום אבל תמיד, עד היום, נעצרה בשעריה של הכנסת. היועץ המשפטי לכנסת אינו גורם נבחר, אינו גורם פוליטי והוא אינו שחקן במגרש ההכרעות בכנסת. רק נציגי העם, נבחריו, מי שקיבלו את סמכותם מהציבור ונושאים באחריות המלאה לכל הכרעה - הם הקובעים. בעניין זה לא אמורה להיות אופוזיציה או קואליציה. אם ניתן לפרשנות היועמ"ש להתקבל בשתיקה או באמירה חלושה ,הכנסת כולה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, יאבדו את כוחם, יסונדלו, יהפכו לא רלוונטיים ויהיו נכנעים בפי ההפיכה המשפטית שכילתה כבר מזמן כל אדמה טובה, מלבד זו של הכנסת".

יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון אמר בהתייחס לדברים: "לגופים ובעלי תפקידים ישנה נטייה טבעית להרחיב ולפעול מחוץ לגבולות סמכותם ותפקידו של היועמ"ש לסמן ולתחום גבולות אלה, בכדי להבטיח התנהלות שלטונית תקינה. לכן עיסוק בנושאים אלה הוא לחם חוקינו היומיומי. אין כמעט שבוע שאני או מי מהיועצים המשפטיים של ועדות הכנסת לא נותנים חוות דעת בענייני סמכות. השאלה האם חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לכנסת הינן מחייבות טרם הובהרה, שכן עד כה לא היו התנגשויות. עד היום, כל חוות הדעת בנושא סמכות ללא יוצא מן הכלל, כובדו על ידי יו"ר הכנסת או יו"ר הוועדה הרלוונטית. בממשלה היו התנגשויות וכשהדבר הגיע לבג"צ הוא קבע שחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, שכן הוא הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור הממשלה.

בכוח הרוב בכנסת ניתן להגיע למחוזות שונים, גם כאלה שלא היינו רוצים להגיע אליהם, אם לא יהיה כוח מקצועי שיש לו אפשרות להביע עמדתו כגורם ניטרלי א-פוליטי. תפקידי להרים את התמרור ולומר ליו"ר הכנסת- נכון שהמחוקק נתן סמכות רחבה מאוד אבל אנחנו צריכים לפרש אותה כעולה בקנה אחד עם הסמכויות הבסיסיות של הגוף שאנו מדברים עליו".

בנושא ועדת החקירה הספציפית בעניין המימון של מדינות זרות לארגונים ישראלים שפועלים נגד חיילי צה"ל, אמר ינון כי "הנושא נדון בכנסת הנוכחית והוחלט שלא לאסור את המימון של מדינות וארגונים זרים כלפי ארגוני החברה האזרחית בישראל. הכנסת רשאית לדון שוב בנושא במסגרת חקיקה, אבל לא יכולה להשתמש בכלי של ועדת חקירה פרלמנטרית ולהפוך אותו לכלי לרדיפה של ארגונים בחברה האזרחית, מימין או משמאל".

ח"כ ישראל אייכלר אמר כי "חכמתה של המערכת הפוליטית היא חכמתה של הפשרה. אני מעריך מאוד את איל ינון ואת עבודתו וככלל, סבור שהיועצים המשפטיים הם אנשים טובים ברובם, אבל יש להם תחושה שהם לא צריכים להידבר עם אף אחד. אני עומד על זכותו של היועמ"ש לכתוב את חוות דעתו כפי שהיא, אבל מחובתנו לשקול באופן חופשי אם אנחנו מקבלים או לא מקבלים אותה". 

יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן הציע "להתעלם מהבעיה העקרונית ולקחת את הפרשנות המשפטית כספציפית להצעה הזאת, כך שחוות הדעת הזאת לא תחייב להבא". לדבריו, לאור חוות הדעת הוחלט שלא להתעקש על ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא זה וללכת בכיוון של חקיקה ואף הוסיף כי  ישנה הצעת חוק מוכנה שתגביל תרומות של ממשלות לעמותות בישראל, אשר תוגש תוך שבוע- שבועיים.

חברי האופוזיציה שנכחו בדיון הביעו התנגדות חריפה לביקורת שנמתחה על הייעוץ המשפטי של הכנסת. בין היתר אמר ח"כ מיקי רוזנטל כי "הדיון הזה הוא לא על הייעוץ המשפטי של הכנסת אלא נוגע בלב לבה של השיטה הדמוקרטית שלנו ובשאלה האם יש הגבלה על עריצות הרוב או לא. יש כללי משחק והאיזון בין הרוב שהוא חשוב ביותר לבין החוק ורוחו שחשובים לא פחות התקיים פה בעבר. מה שהופר זה שאתם רוצים לקבל יותר החלטות שנשענות אך ורק על הרוב ושוברים את כל הכללים". ח"כ דב חנין תקף גם הוא ואמר "אתם מורידים את הכנסת לשפל, משתמשים בה כאמצעי כוחני לחיסול חשבונות ופוגעים במסגרת שהיא יקרה לכולנו. אנחנו יכולים להתווכח ולא להסכים אבל צריכים להתנהל בצורה משותפת". ח"כ תמר זנדברג סיפרה- "אני ביקשתי להקים ועדת חקירה נגדית, כי ישנה תיבת שרצים ענקית לארגוני הימין שאשמח לראות אותה נפתחת. עם זאת ברור שמטרת כל הפארסה הזאת הייתה אחת: להחיל אפשט מצנן על הייעוץ המשפטי  של הכנסת לקראת חוקים קשים עוד יותר שיגיעו בהמשך".

פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "היועץ המשפטי לכנסת פעל כפי שעיקרון המשילות מחייב אותו לפעול. כשאתה רואה דבר פסול אתה מונע את התפתחותו. רעיונות רעים צריך להרוג כשהם קטנים. לא יכול להיות שהכנסת יכולה לעשות חקירה על כל דבר. לא ממנים ועדת חקירה לנושא שנמצא תחת מחלוקת אידיאולוגית ופוליטית, יש לשמור על הכבוד והמעמד של המקום זה".

מאידך, ד"ר אביעד בקשי, מפורום קהלת אמר כי "חוק יסוד הכנסת ותקנון הכנסת מסמיכים את הכנסת ונותנים לה חופש פעולה מלא ושיקול דעת מוחלט לקבוע את דרכה. קביעת מגבלות על שיקול דעתה שאינן באות בחוק היסוד עלולה לסרס את יכולת הכנסת להיות גורם ריבוני לקבוע את דרכו. שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה הוסיף כי "האפשרות להקים ועדת חקירה היא נגזרת של סמכות החקיקה. התוצאה של חוות הדעת היא אבסורדית, שכן לפיה הכנסת מוסמכת לקבוע שאסור לקבל תרומות אבל היא אינה מוסמכת לבדוק האם יש פה בעיה".

בתום הדיון קבע יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש כי יקיים בהמשך דיון נוסף בנושא. 

יואב חסון,
0 תגובות