דברי ראש הממשלה לציון יום העליה

כל מי שעוסקים כאן בהעלאת בני ובנות עמנו ארצה קודם כל עושים ברכה. העלייה היא חשובה, היום הזה הוא חשוב.
העלייה היא חשובה לי, היא חשובה לעמינו והיא חשובה לעתיד מדינתו. זה לא דבר חדש, אנחנו מציינים עכשיו 120 שנה להקמת התנועה הציונית. מאז לידתה, נושא העלייה נמצא בראש רשימת העדיפויות שלה. ביסוד הציונות עומד חזון שיבת ציון, שהרצל הגדיר אותו כך: "קראנו בכל  הדורות – 'לשנה הבאה בירושלים'. כעת הגיעה השעה להראות, שבידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים". קמה התנועה, שיבת ציון, הוא הקים את המוסדות הציוניים כדי להגשים את הרעיון הזה שהוא הגדיר ככל כך יסודי ומרכזי בתוחלת הציונית.

צריך להגיד שהעלייה היא תופעה עתיקה, בערך 3800 שנה. העולה הראשון היה וודאי אברהם אבינו. אנחנו הולכים לקרוא את פרשת "לך-לך", ועלה מארץ חרן, וכמובן מעשה אבות – סימן לבנים. העלייה מכל הגלויות נמשכה לאורך כל תולדתנו ללא הפסקה, לפעמים בקילוחים דקים, ולפעמים בשטף גדול.

גלי העלייה בדורות האחרונים ביססו את הכוח המדיני, הביטחוני והכלכלי שלנו. ביססו את מדינת ישראל. אי אפשר לדמיין את זה, עלייתה של הציונות, מימושה למדינה, אחר כך ביסוס המדינה, ועכשיו הפריחה של המדינה - בלי העלייה, זה היה בלתי אפשרי. בזכות העולים ניתנה לנו יכולת להכות שורש בארצנו, לחונן את עצמאותנו לפני 70 שנה, אבל דרכנו לא הייתה קלה. לפני הקמת המדינה השלטון הזר הערים קשיים גדולים מאוד על העלייה, יש דבר אחד שהאויבים שלנו ניסו למנוע - את העלייה. הם פעלו בכל דרך, בספר הלבן, בלחץ שהם הפעילו על השלטונות הבריטיים, בלחץ שהופעל גם לפני השלטון הבריטי. ולכן בשלב מסוים ננעלו שערי הארץ וסיסמת המאבק הייתה "עלייה חופשית – מדינה עברית ". אנחנו ניהלנו מאבק עיקש, מעפילים גורשו מן הארץ, אבל בסוף ניצחנו. ומדינת ישראל הפכה לביתם של כל יהודי העולם. כל מי שחפץ לעלות לארץ ישראל, למדינת ישראל, יכול לעשות זאת. זה מהפך באלפי שנות נדודים ותלישות של עמינו.

העלייה המונית בראשית ימי המדינה, הייתה מפעל קליטה אדיר, האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה, מבערך 650 אלף ב-1948, תוך כמה שנים היא הכפילה את עצמה למיליון שלוש מאות אלף. זה הצריך מאמץ יוצא דופן, מאמץ לאומי גדול, בתנאים של מחסור ומצוקה. התל"ג שלנו היה קטנטן, הוא היה בערך שני אחוז ממה שהוא היום, אפילו פחות. היה כאן צורך לקלוט כפליים אוכלוסייה בכמה שנים. ובכן, המאמץ הזה היה גדול מאוד, נעשו הרבה דברים, מטבע הדברים נעשו גם טעויות, לא יכול להיות אחרת. אבל בראייה כוללת, עמדנו בכבוד במשימה הזאת. עליית שארית הפליטה מאירופה, ועליית יוצאי ארצות האיסלאם, שתי העליות הגדולות האלה העניקו תוספת-כוח כבירה למדינת ישראל הקטנה: בהתיישבות הספר, בביטחון, בהתפתחות המשק, בגיוון התרבות. בד בבד לא הפסקנו להילחם למען קהילות יהודיות במצוקה, שנמנעה מהן זכות היציאה והעלייה לישראל ובסופו של מאבק עיקש, הקריאה "שָלָח את עמי" נשאה פירות. הייתה לי הזכות להשתתף במאבק הזה, לתרום לבואן של העליות החשובות –  הן מבריה"מ לשעבר והן מאתיופיה. כציר ישראל בוושינגטון, ואחר כך כשגריר באו"ם – לקחתי חלק במאבק בינלאומי קשה במתן היתרי יציאה ליהודי בריה"מ. הזכרתי את ארה"ב משום שהיה לה תפקיד חשוב מאוד במערך הזה, זה היה המנוף העיקרי על בריה"מ, אבל צריך להבין שגם שם היו מאבקים, כי הממשל האמריקני, הממשל שראיתם, היה ממשל אוהד מאוד. הוא רצה לאפשר קודם כל שיהודים יצאו כפליטים מארה"ב ואנחנו אמרנו: הם אינם פליטים, יש להם בית, הנה הבית, הבית הוא מדינת ישראל. ועל כן בסוף הוכרע המאבק הזה, וזה שינה את פני המדינה מן הקצה, מבחינה דמוגרפית, מבחינה כלכלית, מבחינה טכנולוגית ומהרבה בחינות.

באותה מידה הייתה לי זכות גדולה מאוד לעבוד לאחרונה עם הנשיא פוטין כדי להבטיח מתן פנסיות לעולי חבר-המדינות שעבדו ברוסיה בטרם בואם ארצה. קיימנו כמה וכמה שיחות בעניין ובסוף הדבר הזה הושג ואני חושב שזה עושה צדק ייסודי. כראש הממשלה הייתה לי הזכות להעלות בכמה גלים את שארית הקהילה האתיופית. אני גם עומד בראש ועדה בין-משרדית, שעושה עבודה מאוד משמעותית, שיטתית. כל מה שבועות נפגשים, עוברים סעיפים, קודם כל היחס של המשטרה - פעולה גדולה מאוד שנעשתה, חינוך, דיור – את כל הפעולות אנחנו עושים כדי לאשר את השילוב של יוצאי הקהילה האתיופית, העלייה האתיופית, בחברה הישראלית. אני מוכרח להגיד שזו בעיני משימת קודש, ולכן אני מקדיש לזה את הזמן ומוודא, אולי זה החשוב ביותר, את הביצוע של המשרדים.

בשנים האחרונות מורגש שינוי גדול ביחס לסיבות העלייה. בעבר, מעבר לשאלת הציונות הבסיסית שהיא תמיד הרוב המנחה, היה גם מניע נוסף, כי רבים ביקשו להגיע לישראל מחמת מצוקה מארצות המוצא. זאת אומרת היה להם רע שם. והיום רבים באים כי טוב להם כאן, עוצמתה של המדינה, ההישגים הבולטים, בכלכלה, בחדשנות הטכנולוגית בכל שאר התנופה, סימני התנופה שאנחנו רואים סביבנו – כל אלה הופכים את ישראל למגנט אדיר שמושך רבבות עולים מכל קצות תבל: מצרפת, מרוסיה, מאוקראינה, מאמריקה הלטינית, אני חייב להגיד לכם גם מאמריקה הצפונית. באים לישראל כי היא מדינה מתקדמת, היא כבר לא מדינה מתפתחת, היא מדינה מפותחת. התל"ג לנפש שלנו עובר בהדרגה את כל המדינות שגובלות בים התיכון, אנחנו עדיין אחרי צרפת, אבל ההערכה שלי שאנחנו נסגור גם את הפער הזה, ובוודאי הרבה יותר גדול ממדינות רבות בהרבה הרבה מקומות בעולם. הממשלה תמשיך להשקיע בעידוד עולים להגיע לישראל, ובהעמדת התנאים הדרושים לקליטתם. אני אתן דוגמא אחת: אנחנו מטפלים בהורדת חסמים מקצועיים שתיתן הקלה ברישיון עבודה במקצועות נדרשים. זו תופעה מיוחדת עם יוצאי צרפת שהם מוסמכים בארצם, הם מוסמכים ברפואה או ברוקחות או בנושאים אחרים, והם אינם יכולים להתקבל בגלל הבירוקרטיה שלנו לעבוד כאן בארץ, אז הם בעצם עובדים בצרפת מיום ראשון עד יום חמישי בשבוע, ואחר כך עולים על מטוסים ובאים לכאן לסוף שבוע. זה לא שהם רוצים את זה, הם רוצים את ההפך, הם רוצים להיות מסוגלים לעבוד ברישוי, בסמכות פה, ואנחנו מטפלים בנושא הזה. אני חושב שזה דבר אלמנטרי שצריך לעשות, להבטיח את אפשרות הפרנסה שלהם בארץ כדי לחזק את הבסיס הכלכלי של העולים.

אני חושב שהעלייה מייצגת דבר מאוד מאוד עמוק. זה חזון קיבוץ גלויות, זה המקום שבו יהודיים הולכים גאים, זה המקום שהם הולכים בכל מקום, והם רואים כל אתר ואתר, והם יודעים: זה שלנו, זה חלק מההיסטוריה שלנו, זה חלק מהארץ שלנו, שבה נצרבה הזהות שלנו, שאליה חלמנו לחזור. זה לא משנה אם הייתם בערבות סיביר או בערבות אתיופיה. שבטים של עם ישראל, שנצרו את זכר ציון, ובתלאות אין קץ ובמסירות אין קץ שמרו על הרעיון של שיבת ציון, והנה אנחנו ממשים את זה. זו זכות גדולה. לכן העבודה שאתם עושים כאן בוועדה היא מלאכת קודש, והיא ראויה לכל ברכה.
שאו ברכה. אני יכול להגיד לכם אולי בשתי מילים, מה אנחנו רוצים שאתם תעשו: עלו והצליחו!"

גיל שפר,
0 תגובות