"משאירים לדורות הבאים את היצירה שלו"

הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה אתמול (ב') דיון בנושא "השפעות הפרשה על התרבות והאומנות בישראל" לרגל פתיחת מושב החורף של הכנסת. הדיון לווה בתערוכת רישומים של האומן אמיר אלקיים "תמימי תימן" ותערוכת שיריו של אבינועם צברי והמאייר ישראל יהונדב "שירי ילדות משכונה א'" שהוצגו בסמוך לאולם הוועדה.

"אני רוצה לברך את יוצרי התערוכה שמוצגת בכנסת" אמרה יו"ר הוועדה חה"כ נורית קורן (ליכוד) בפתח דבריה "מדובר בתערוכה חשובה שגם מוזיאון ישראל רכש מיצירותיה".

העיתונאית רינה מצליח שמלווה את הפרשה מראשיתה אמרה לח"כ קורן: "אני ממש שמחה שבחרת לעשות דיון על הנושא. התרבות היא מראה של החברה. כל הפצעים המודחקים של החברה נמצאים שם ואני רוצה להבטיח שאני כעיתונאית אמשיך להעמיד את הכלים העיתונאיים שלי עד שנגיע לקו הגמר בכל האמצעים העומדים לרשותי כעיתונאית. אין בית בישראל שלא יודע או מכיר את הפרשה ומבחינתי עשינו כברת דרך".

יוצר התערוכה "תמימי תימן" אמיר אלקיים  ציין כי יצירתו החלה מתופעה שנראתה מינורית או תמימה. "המטרה שלי להפיץ את הנושא זה כמה שיותר. אני בא ממקום של פעילות ציונית ואכפת לי מכל מה שקורה. כל מה שקרה לא יעלם – זה חקוק בסלע".

ד"ר אבינועם צברי מיוצרי התערוכה "שירי ילדות משכונה א'" סיפר כי מעולם לא חשף את סיפורו האישי. "הרבה ילדים נפטרו בדרכם לישראל וכשהגיעה משפחתי לראש העין שמו את אחיי בבתי ילדים ואמא שלי הובאה רק כדי להניק אותם פעמיים ביום. אחרי חודשיים אחותי נפטרה וביולי 1949  אמרו להורי שגם אחי התינוק ישראל נפטר. אבי חיפש את גופתו של אחי ז"ל בבתי חולים ולא מצא אותו. ב-1969 הגיעו חיילים לחפש את ישראל וטענו שהוא עריק".

"אני מקווה שבאמצעות בדיקות ה-די.אן.אי בבית העלמין סגולה נגלה את האמת. לי לא ברור כיצד לא נפתחו כל  הארכיונים. מזעזע אותי שמשווים את הצוותים הרפואיים מאותה התקופה לנאצים - אבל עדיין צריך לחשוף את כל הפרשה. אני חושב שגם החברה, מערכת הבריאות, אבו כביר והממשלה מוכנים לפתיחות, שקיפות ולפתור את הפרשה המדממת הזאת".

הזמר ציון גולן: יש לי 30 אלבומים ובאף אלבום לא היה לי שיר על ילדי תימן. פניתי לחבר הקרוב יוסי גיספן והוא אמר לי שהנושא קרוב לליבו והוא כתב לי את השיר "סוד גדול" אותו הלחין שגיב כהן. גולן שר בדיון חלק מהשיר וריגש את באי הוועדה במילים: "את אחי אנוכי מבקש... מי זה קטף את פרי ביטנך... יד עלומה נשאה אותו... את האמת נפשך ידעה...".

לדיון הגיע גם הזמר יוסף מור שסיפר כי הוא נושא עימו כאב של 30 שנה. "כל שמחה לא הייתה אמיתית והיא תמיד הייתה מהולה בעצב. בכל אירוע הנשים היו זזות הצידה ודומעות. ברגעי חגיגה מספיק היה להסתכל בעיניים של אמא ולראות שכבה אור החיים שלה והייתי חייב להנציח את זה".

השחקנית תהל רן יוצרת ההצגה "כל הלולים ריקים" אמרה בדיון: "הפרשה הזאת היא כמו דימום מתמשך. רציתי לדעת איך אני אוכל להשמיע קול. ראיינתי המון נשים ונפגשתי עם המון אנשים ורציתי להביע את קולה של אמא ששואלת איפה הילד שלי? לא רציתי לזעזע, רציתי קלוז אפ, רציתי רגש. ההצגה הזאת היא בדם שלי בנשמה שלי ואני זועקת את הצעקה שלהם".

הפעילה החברתית שושנה זייד זעקה בכאב "אני לא תמניה אבל הלב שלי שותת דם. הכאב הגדול ביותר שלי היה שלא ידעתי שום דבר על הפרשה הזאת. חקרתי את נושא ההשתקה, איך מדינת ישראל הצליחה שלא נדע על הנושא הזה. ב-2004 כבר ידעתי שיש חיסיון של 70 שנה על הנושא הזה ולכן החלטתי לגשת לבג"ץ. למען המדינה שלנו צריך לחשוף את האמת. למרות שהחומר נחשף החומר החשוב חסוי. אין לי ספק שאת האמת לא אמרו לנו. מישהו מסתיר את זה".

משה נחום נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן אמר כי הנושא בדמו 70 שנה. "מאז שלקחו את בת אחותי שהייתה בת שלושה חודשים ולנו אמרו שהיא נפטרה, זה נצרב במוחי. קברו אותה ואמרו שאין גופה. אף אחד לא הרים קול, אף אחד לא הרים צעקה. אני מבקש להגיע לנקודת חשיבה בריאה – לפצות את העדה התימנית כמו עדות שעברו שואה. אנחנו עברנו שואה".

יו"ר הוועדה חה"כ קורן סיכמה את הדיון ואמרה: "שמענו פה אומנים ויוצרים שונים שכל אחד מהם הביע את הכאב שלו ביצירה שלו. אפשר וראוי למחות וכל אחד מכם משאיר לדורות הבאים את היצירה שלו. אני נאבקתי להקים את הועדה בכנסת כי פה יש לי את הכלים הפרלמנטריים להיאבק וכאב המשפחות נמצא איתי כל העת. לאט לאט נגיע לאמת. עכשיו אנחנו נמצאים במקום של הכרה".

כמחוקקת אני פועלת לקידום הנצחת הפרשה באמצעות חקיקה- אני מקדמת הצעת חוק לפיה  הפרשה תוכנס לתכנית הלימודים וכן הצעת חוק לציון הפרשה במוסדות המדינה השונים. בנוסף פניתי לראש הממשלה לבחון הקמת בית מורשת ליהדות תימן אשר חלקו ייוחד להנצחת הפרשה".

לתערוכה בכנסת , בליוויה של יו"ר הוועדה,  הגיע ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת והיא תוצב בכנסת לאורך כל השבוע הראשון של המושב.

שגית לוי,
0 תגובות