מדריך חשוב לשופט המצוי!

מדריך חשוב לשופט המצוי!
אדוני השופט, אם אתה מספר בדיחה וכולם צוחקים, זה לא כי אתה בדרן דגול. אם כולם מקשיבים כשאתה פוצח בהגיג זה לא כי אתה גאון. זה כי אתה שופט! אל תתבאס אדוני השופט. להיפך, תזכיר לעצמך שאתה רק בנאדם. אמנם לאורך זמן זה קשה, כי אחרי זמן רב כשכולם קדים, קמים ואומרים לך ׳אדוני׳ אתה עלול לשגות, אתה עלול לחשוב שאתה יודע הכל.. אבל אתה לא. 
היום בבית המשפט העליון, ערעור של לקוח שלי על גזר הדין שלו. הפרטים לא באמת מעניינים. אחרי שטענו את טענותינו השופטים יצאו להתייעץ. ״אנחנו מציעים שתדברו ותודיעו לנו עד סוף היום אם הגעתם להבנות״. בשפה פשוטה, לכו תגיעו להסכמה. ״אני זקוקה לדחייה קצרה כדי לדבר עם מרשי ולגבש הצעה״ אני פונה לשופטים. ״שום דחיה. הגברת תצא ותדבר עם הלקוח״. "זה בלתי אפשרי בלחץ הזה״ אני מוסיפה בקולי הרם.. ״מרשך אדם בוגר צאי איתו החוצה״, ״אני מכירה את מרשי זה לא מתאים בלחץ הזה״ .. התווכחתי. כך ממש. יצאתי עם הלקוח, הכרתי אותו, את נתוניו. לא סתם בקשתי דחייה. ידעתי שלא יעמוד במתח. אבל השופטים חשבו שהם יודעים טוב יותר.
כעבור חצי שעה נכנסתי חזרה לדיון לעדכן את השופטים שאין לי אפשרות להציע דבר. בום טראח. רעש אדיר. הלקוח שלי התעלף. השופטים נבהלו בעצמם. הסתכלו עלי, הבינו שלא סתם התעקשתי, שלא סתם כעסתי. 
ואני? חשתי בושה ולצערי גם בוז. השופטים יצאו מהאולם. מדי כמה דקות התקשרו מלשכת השופטים להתעניין במצבו של הלקוח שלי.. זה שעד לפני רגע לא הסכימו לתת לו מספר ימי דחייה.. טוב, הם לא אשמים, אחרי הכל הם שופטים.

טלי גוטליב,
0 תגובות