גרה ברמת גן על גבול בני ברק

אני גרה ברמת גן על גבול בני ברק.

בפעם הראשונה שבאתי לראות את הדירה לא שמתי לב לשום דבר חשוד, רק בפעם השניה היה נראה לי שאני רואה בסביבה קצת יותר חרדים מהמינון הרגיל שלהם בכל מקום אחר ברמת גן, והתחלתי לחשוד.

יש מצב שזה גבול בני ברק פה? שאלתי את השוכר שהיה שם לפני.

כן, הוא ענה לי. סתכלי שם עוד 50 מטר, זה בני ברק.

אוי לא, עניתי. שיט. אפילו בירושלים לא גרתי כל כך קרוב לבני ברק. כלומר, לאיזורי בני ברק שבירושלים. אז אני עוברת לרמת גן כדי לגור על גבול בני ברק? שיט.

לא מרגישים אותם בכלל, הוא הרגיע אותי. באמת, זה ממש בסדר. אין לך מה לחשוש.

חודש וחצי עבר, ומסתבר באמת הכל סבבה.

איכשהו הגבול בין הערים נשמר בצורה יפה מאד, ומכובד מאד על ידי שני הצדדים.

הבניין שאני גרה בו חילוני לגמרי וכך גם כל הבניינים שלידי,

ו-50 מטר מאיתנו מתחילה שכונה בה כולם חרדים, עם כל המאפיינים של שכונה חרדית.

כאן האווירה חילונית לגמרי, שם האווירה חרדית לגמרי.

וכשאני יורדת בשבת לרכב אני מרגישה בנח לגמרי, שזה מה שהיה חשוב לי מאד.

אחרי כמה שבועות קלטתי שיש בזה אפילו משהו נחמד:

לפני הצפירות של שבת, הרמקולים של השכונה החרדית השכנה מנגנים במשך כמה דקות שירי שבת ושירי נשמה חסידיים.
השירים האלו זה חידוש נחמד שהתחיל לפני כמה שנים בשכונות החרדיות, ותמיד אהבתי אותו. אבל כבר שכחתי ממנו לגמרי.

והשירים האהובים, שאני כבר הרבה זמן לא שומעת, נכנסים לי ללב בעדינות, במתיקות, ממלאים אותי בערגה וגעגועים ועונג וכיסופים.

השירים האלו, שהם אחד הדברים הכי אהובים עלי בעולם החרדי, עד היום.

וזה כמו תמיד ברמקולים של השכונות החרדיות - האיכות נמוכה, העיבודים ישנים ומקוריים, ואולי דווקא זה מה שממלא אותי בנוסטלגיה. זה, יחד עם הקסם של שעת בין הערביים של יום שישי.

וזכני לגדל, חמול, מכניסי רחמים, אוחילה לאל, הנשמה לך, ושאר להיטי הזהב האהובים, להיטי הנצח של העולם החרדי, הפסקול של ילדותי ונעוריי, ושל רוב שנות בגרותי, הפסקול שטבוע עמוק בליבי, רדום ושכוח, אבל מתעורר לחיים תוך שנייה עם הטריגר המתאים.

השירים מתחלפים משבת לשבת, וכשכניסת שבת מתקרבת אני מוצאת את עצמי מחכה לשמוע מה ישימו הפעם. והכיף הוא שיש שתי צפירות, אז יש גם שני סיבובים של שירים.

ואני נשטפת בחמימות, עוצמת עיניים, מתמכרת לצלילים ונסחפת עם השירים, ואחרי זה, אם אני לא יוצאת מהבית, אני שמה ביוטיוב את אוחילה לאל, עם העיבוד המעולה של שלהבת, ונותנת למיקס להמשיך ולנגן לי את היופי המתוק הזה. מהשבעתי אתכן דרך שירו למלך, ועד ליהלום שבכתר - קה אכסוף.

ונראה לי שבסופו של דבר, דווקא די מוצא חן בעיני הקטע של רמת גן גבול בני ברק.

נטע שפיר,
0 תגובות