כלכלן-התנהגותי קיבל נובל

אז עוד כלכלן-התנהגותי קיבל נובל בכלכלה. המפנה הפסיכולוגי בכלכלה היא אחת התופעות המוזרות ביותר שמתחוללות בשנים האחרונות. נראה שזוהי סוג של אופנה חולפת שמתרחשת גם בדיסציפלינות אחרות.

בהיסטוריה, למשל, כל עשרים שנה בערך מתחלפת האופנה המחקרית. בתחילת הדרך כל ההיסטוריה הייתה היסטוריה לאומית ופוליטית.

אחרי זה, בשנות העשרים, כולם התחילו לכתוב פתאום היסטוריה של ״מוכפפים״ (נשים, עניים, שחורים וכו׳). לאחר מכן, אסכולות צרפתיות התחילו לחקור היסטוריה חברתית וגיאוגרפית רחבה. דור חלף ופתאום כולם חוקרים היסטוריה של רעיונות. עוד כמה שנים וכולם נדבקים בחיידק של האקונומטריקה.

שנות השישים - פתאום כולם חושבים שהיסטוריה היא בעצם ספרות עקב השפעות הפוסט-מודרניזם והמפנה הלשוני. היום, השטנץ החדש הוא ״ביג דאטא״.

בחזרה לכלכלה. לי נראה שרוב התובנות של הכלכלנים ההתנהגותיים הן בנאליות להחריד. לא משנה כמה פעמים אותם כלכלנים יחזרו על זה, האמירה לפיה אין חיה כזו ״הומו-אקונומיקוס״ תשמע משום מה כל פעם מחדש כאמירה חתרנית או חדשנית. אנשים שטוענים שבני האדם אינם סוכנים רציונליים מושלמים, או שהם מועדים לעיתים לטעות, עדיין זוכים למכובדות כאילו גילו את אמריקה. ישנו הרושם לפיו הכלכלנים ההתנהגותיים חושבים שכלכלני העבר החזיקו בתפיסות נאיביות של הסוכן הכלכלי (מיתוס, לא יותר). בקיצור, יתכן שאיני בקיא מספיק אבל הרושם שלי הוא ששום דבר מעניין או חשוב באמת לא עולה מהמחקר הכלכלי-פסיכולוגי.

אבל העיקר הוא זה: אין שום סיבה שכלכלנים יטריחו את עצמם להתעסק בפסיכולוגיה. הכלכלה היא, כפי שלימד אותנו יפה לודוויג פון מיזס, חקר הפעולה האנושית. כלכלנים צריכים להתמקד בחקר הפעולות האנושיות, לא בחקר המניעים, הסיבות והגורמים לפעילות האנושית. למה אנשים קונים את מה שהם קונים? היא לא שאלה כלכלית. באותו האופן, מה משפיע על דפוסי הצריכה המשתנים-תדיר של הצרכנים? גם היא לא שאלה כלכלית. הכלכלה מתחילה מרגע הפעולה, פעולה שהיא בגדר בחירה בין אלטרנטיבות שונות ובעלת השלכות לעתיד.

לסיום, אני מעריך שעוד עשרים שנה כלכלנים יביטו אחורה על הדיסציפלינה שלהם ויתקשו להבין מה הם ביקשו להשיג מהחיבור הפסיכולוגי-כלכלי שאנו עדים לו היום. השאלה היא מה יהיה הטרנד הבא.

שגיא ברמק,
0 תגובות