מינוי משנה למנכ"ל ללא מכרז?

האם טוב ששר במשרד גדול יוכל למנות משנה למנכ"ל ללא מכרז? תשובה חיובית לשאלה זו כמעט ניתנה בהחלטת ממשלה לפני זמן קצר. אבל ההחלטה נדחתה בינתיים לשבועיים ואולי ללא תאריך כיוון שראש הממשלה אמר שהיא מתונה מדי. הוא ביקש הצעה מהפכנית יותר. 

מכוני מחקר וגופים אחרים התנגדו להחלטה. הם אמרו שהיא נוגדת עקרונות יסוד של מנהל תקין ושירות ציבורי עצמאי, חלק הכרחי מאיזונים ובלמים בממשל דמוקרטי. קל וחומר שהם יתנגדו עוד יותר לכל החלטה שתהיה יותר מרחיקת לכת משזו שגובשה על ידי שקד ולוין תוך דיון עם הייעוץ המשפטי.

השאלה שלי נוגעת הן לעצם העניין והן לשאלה המערכתית יותר: איך ניתן מסגרת דיון טובה להחלטות כאלה, שהן חשובות עד מאוד ובעצם מהוות "מהפכה שקטה". זו שמתנהלת לאיטה טיפה יותר מתחת לרדאר. בחלקה זו מהפכה שגם לא זקוקה לחקיקה, ולכן אין בצידה מנגנון הפומביות שמתקיים כיום לגבי חקיקת הכנסת עצמה.

העיתונות בחלקה קוראת לדיון הזה "חוק הג'ובים" אבל בכך היא יוצרת בלבול בין היוזמה הזאת של לוין ושקד לבין יוזמה אחרת של דוד ביטן שעיקרה פטור של פוליטיקאים מהדרישה להציג כישורים מיוחדים לפני שימונו לדירקטורים. יש דימיון מסוים בין שני המהלכים, אבל הם שונים מאוד זה מזה. 

והבלבול הזה הוא חלק מהבעיה בדיון הציבורי שאצלנו. דווקא דה מרקר עשה כאן שירות מאוזן יותר, בכך שאמנם דיבר על "חוק הג'ובים", אבל התייחס לעמדה המורכבת - והראויה לשבח - של היועצת המשפטית רקובר. היא מצביעה על קשיים בהצעה אבל גם על יתרונותיה ומדגישה לכן כי אין כאן מניעה משפטית מוחלטת אלא שאלה של מדיניות שיש להכריע בה בצורה שקולה ומאוזנת. 

בעלי עניין, כצפוי, לא עושים את ההבחנה. להם יש דעה נחרצת. לפעמים בעד - אבל בדרך כלל קולות החברה האזרחית מתנגדים. ונוקטים גם לשון אי חוקיות.

אני מסכימה עם רקובר. יש פנים לכאן ולכאן. הם נוגעים לעובדה שישראל אימצה את מודל השירות הציבורי הבריטי של דרג שהוא בעיקרו מקצועי אבל לא נתנה משקל מספיק לצורך של השר שיהיה לו צוות פנימי משלו במשרד שיסייע לו למלא היטב את תפקידו הוא - להכניס שיקולי מדיניות ולהנחות את הדרג המקצועי. בעוד שבארצות הברית כל הדרג העליון של משרדי הממשלה מתחלף כאשר מתחלף הנשיא. לכל שיטה יש ההיגיון הפנימי שלה. כאשר השלטון אינו מתחלף הרבה, או כאשר ההבדלים בין ממשלות אינם גדולים מאוד, המודל הבריטי יכול להיות קביל. אבל בתנאי מחלוקת, שירות ציבורי שהוא רק מקצועי אך מפנים הנחות יסוד של חלק מהציבור יכול ליצור מתחים עם ממשלות או שרים שתפיסות היסוד שלהן שונות. מתחים שעלולים לשבש את פעולת השלטון בדמוקרטיה ולא לשרת אותה.

אז אני לא יודעת מה להמליץ אם כי יש לי העדפה, אבל אני וודאי לא רוצה שזה ינוהל במונחים של פגיעה בשלטון החוק או משהו כזה.

ודווקא ההתערבות של ראש הממשלה מעוררת את הספק שאולי צודקים מבקריו שאין כאן מהלך מושכל של שיפור המשילות אלא יש כאן באמת כוונה מפורשת לנתץ את כל המבנים שמיועדים להפריד בין ממלאי התפקידים הפוליטיים הנוכחיים לבין האינטרסים ארוכי הטווח של המדינה והחברה. (אם כי בכך שבלם את המהלך יכול להיות שהוא יביא לכך שדבר לא יקרה. נפלאו דרכי התנהלותו של ראש הממשלה הזה. עוד לא הבנו את כל התהפוכות עם חוק תאגיד השירות הציבורי. וגם לא מה תהיה השורה האחרונה של כל המהפך הזה. זה עדיין בהרצה....)

רות גביזון,
0 תגובות